מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור עסקאות לאחר פירוק חברה

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אם אומנם, כטענת המבקשים, היה צורך בקבלת הסכמת המפרק הכיצד זה פעל עו"ד חסטר בשמה של החברה, בהיעדר הסכמה והסמכה ממנו? גם מטעם זה, כך לביז'אן, "יש להפעיל את ההשתק השפוטי ... כנגד הטענות המתבססות על פירוקה של החברה". אשר לטענה בדבר ביטולה של עסקת הרכישה הנסמכת על תצהיר הביטול שהוגש לרשויות המס, טען ביז'אן כי תצהיר זה ניתן על ידי עו"ד דמארי, בכובעו ככונס, בהתאם להנחיות רשויות המס – זאת לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 6355/03.
מעיון בנסח הרישום של החלקה (נספח 26 לנ/1) למדים אנו כי הערת האזהרה לטובת המשיב 1, נרשמה ביום 6.3.2000 מכוח סעיף 126 לחוק המקרקעין – הווה אומר מכוח עסקת הרכישה שאושרה כאמור, בפסק הדין המקורי, טרם מחיקתה של החברה.
...
משבאתי לכלל מסקנה כי אין "בתצהיר הביטול" הודעה מפורשת על ביטול עסקת הרכישה ואף אם היתה כזו מצד כונס הנכסים (עו"ד דמארי) היא נעדרת כל תוקף – אני מוצא כי אין להפעיל במקרה דנן את דוקטרינת ההשתק השיפוטי.
הפועל היוצא מהאמור הוא כי עסקת הרכישה המעוגנת בייפויי הכוח שרירה וקיימת, חרף "תצהיר הביטול" שהוגש לרשות מס השבח, לפיכך טענת המבקשים לביטולו של פסק הדין המקורי מחמת השתק שיפוטי – נדחית.
התוצאה סוף דבר, לאור האמור והמקובץ לעיל התוצאה הינה כדלקמן – א. התובענות שבכותרת, על כל הסעדים שבהן – נדחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

תחולתם של הסעיפים – לפי פשוטו של מקרא, ובאשר לסעיפי הפקודה גם על פי הפרשנות המקובלת – מתחילה רק לאחר שניתן צו פירוק לחברה, בכל הנוגע לסעיפי הפקודה, או לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, בכל הנוגע להוראות החוק (ראו: ע"א 7516/02‏ ‏פישר נ' רו"ח יוכמן, פ"ד ס(1) 69, 88-87 (2006) (להלן: עניין פישר); ראו גם את רע"א 9983/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח (19.8.2008) שהחיל את הוראות סעיף 374 גם על חברות בהליכי הבראה, ואת חוק החברות (תיקון מס' 19) התשע"ב-2012 שעיגן זאת).
בעקבות בעיית הנציג נקבעו בדין מנגנונים שונים למניעת ניגוד העניינים, ובכללם כללים הנוגעים לאישור עיסקאות עם בעלי עניין, חובות דיווח שונות ומנגנוני פקוח על נושאי המשרה, אשר לצדם קבועות כאמור, ההוראות האמורות בדבר חיובם האישי של נושאי משרה בעת פירוקה של החברה.
...
זו לשונן של הוראות החוק (הרלוונטיות לענייננו) כסדרן: (א) מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה בעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד.
מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות לגביו אחד או יותר מאלה: (1) לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה; (2) לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים.
הווה אומר, תחילת מרוץ ההתיישנות נדחית אף יותר ממועד תחילת הליך חדלות הפירעון של התאגיד במקום שבו מוגשת תביעה מכוח סעיף 373 לפקודה, וכפועל יוצא מכך מתעצמת ההרתעה של נושאי המשרה ובעיית הנציג מצטמצמת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

[נספח 8 ל-ת/1] העברת זכות התביעה מהחברה אל נייר חדרה במסגרת הסכם הרכישה אושרה על ידי המפרקת, בהליך של פירוק מרצון, בהתאם לסעיף 330(4) לפקודת החברות שחלה באותה עת (עובר לתיקון 32 לחוק החברות).
עמדו על כך עו"ד רוטשילד ורו"ח עמיר בעדותם הראשית, כדלקמן: "כתוצאה של הסכם רכישת והשלמת עסקת הרכישה פורקה מרצון חברת הבת – ניירות כתיבה כלומר לאחר שכל החובות והזכויות הקשורות בנכסי "ניירות כתיבה" עברו (מכוח הליך הפרוק מרצון וההסכם בין הצדדים) לנייר חדרה [סעיף 17 ל-ת/1 ו-ת/2].
...
סוף דבר – על יסוד הטעמים אותם ציינתי לעיל אני רואה לנכון לדחות את הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה.
אני קובע כי בידי נייר חדרה זכות תביעה כנגד הנתבעות בגין אירוע ההצפה.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בהיקף ההליך שכלל טיעון בכתב, חקירת עדים והגשת סיכומים בכתב, אני מחייב את הנתבעות בשכ"ט ב"כ נייר חדרה בסך 30,000 ₪ (5,000 ₪ לכל אחת מנהתבעות) לתשלום בתוך 45 ימים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד מתברר כי גם לאחר שניתן צו הפרוק בתיק זה המשיך מר אגבריה לפעול, לכאורה בשם החברה, לקידום הליכי רישום הזכויות (ראו למשל מיסמך ההיתחייבות לשיפוי שנשלח לרשות מקרקעי ישראל ביום 10/6/2019 ונחתם על ידי מר אגבריה בשם החברה, עמ' 60 לנספחי בקשה מס' 12).
מירשם הזכויות שמתנהל אצל החברה המשכנת צריך לכלול את כל המידע על רכישות ומכירות של זכויות, פרטים מדויקים על בעלי הזכויות, פרטים מדויקים על מועדי הרכישה והמכירה, רישום שעבודים, רישום הערות אזהרה, רישום צוי עיקול, אישורים בדבר תשלומי המס בגין כל העיסקאות וכדומה.
...
דומה שאין מנוס אלא לקבל את המתווה שהוצע על ידי המפרק והכונס הרשמי.
סיכום אשר על כן, אני מורה כי ניהול מרשם הזכויות, רישום הבתים המשותפים ורישום הזכויות בדירות על שם הרוכשים יעשה על ידי המפרק בתמורה לתשלומים כפי שפורטו בבקשה לגבי כל אחד מהפרויקטים.
על מנת לאפשר למפרק לקדם את הליכי הרישום ולנהל את מרשם הזכויות, אני מורה למר שפיק אגבאריה למסור למפרק את כל המסמכים שבידיו, לרבות כל חוזי הרכישה של הדירות, אישורי זכויות שניתנו, משכנתאות, התחייבויות לבנקים מלווים, עיקולים, אם הוטלו על זכויות דיירים, תשריטי הבתים והמגרשים, אישורי מסים, הטבלאות שניהל בהקשר זה וכדומה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

שיווק השקמה מפנה לסעיף 268 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 שהיה בתוקף במועד הרלוואנטי לפיו: "כל עסקה בנכסי החברה וכל העברת מניות או שינוי במעמדם של חברי החברה, שנעשו לאחר תחילת הפרוק - בטלים, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת". מטרתו של סעיף זה היא למנוע את ריקון נכסי החברה בתקופה מהגשת בקשת הפרוק עד למתן צו פירוק, וכן למנוע העדפת נושים ופגיעה בעיקרון השויון בין הנושים.
עוד בא הסעיף לאפשר אישור עיסקאות על ידי בית המשפט מראש או בדיעבד על מנת שלא להביא לחיסולה של החברה מיד עם הגשת בקשת הפרוק (ע"א 4351/01 עו"ד איתן ארז, מפרקן של חברת ח.א. מזון בע"מ נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ, פ"ד ס(1) 467, 479-480 (2005); ע"א 9341/17 עו"ד שמעון אורי מפרק החברה קילופי הזהב בע"מ נ' מנדלסון, פסקה 22 (13.9.2018); ע"א 4269/11 ‏עו"ד יהודה ברמי נ' רו"ח עופר אלקלעי, מפרקה של חב' אקסלרוד יאיר חומרי ביניין בע"מ, פסקה 17 (19.6.2013); ע"א 10208/16 ‏קרסו מוטורס בע"מ נ' ‏Better Place Inc, פסקה 28 (13.12.2017)).
...
אני סבורה כי יש לעשות שימוש בנתונים אלו על מנת להעריך את כלל נזקי התובעת בגין הפרות החוזה של שיווק השקמה ולהעמיד את הפיצוי הכולל על סך של 65,000 ₪.
התוצאה התוצאה היא כי יש לקבל את תביעתה של פורסיל ולהורות כי הסכם השכירות מיום 23.10.2005 עומד בתוקפו, וכי שיווק השקמה מחויבת לכלל הוראותיו, ובכלל זה תחזוקת מערכת המיזוג עד לפתח המושכר (סעיף 3.1 להסכם השכירות); תחזוקת הקניון ובכלל זה הדרגנוע (סעיף 14.1 להסכם השכירות); הצבת שמירה בקניון 24 שעות ביממה (סעיף 14.2 להסכם השכירות); ומתן אפשרות לפורסיל לפתוח את עסקה בסופי שבוע ובכל שעות היממה (סעיף 10.20 להסכם השכירות) .
תביעתה הכספית של פורסיל מתקבלת חלקית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו