מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור עירייה לרישום חריגות בנייה בטאבו

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בתוך כך, פנתה ארזים למשיבה לשם קבלת אישור ערייה הנידרש לצורך רישום הנכס על שם העותרות (הקונות) במירשם המקרקעין.
בעקבות פניית ארזים, וטרם הפקת האישור הנידרש, ביצעה המשיבה מדידות בנכס, ומצאה כי מצויים בו שטחים בגודל של 1,267 מ"ר אשר ניבנו בחריגה מהיתר, ואשר לא שולמו בגינם היטלי פיתוח כדין.
...
משמצאתי כי דין העתירה להידחות לגופה, איני מרחיב בבחינת טענות אלה שהעלתה המשיבה.
סוף דבר העתירה נדחית.
העותרות ישלמו למשיבה הוצאות בסך של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לטענת נתבע 1, לאחר חלוף זמן מה היתקיימה שיחה בינו לבין המנוח אודות אישור הערייה שיידרש לצורך רישום הזכויות בלישכת רישום המקרקעין על שם התובעים ולנוכח חריגת הבנייה הנוגעת למקלט.
לדבריו, נתבע 2 אמר לו שאם התובעים יעשו מהלך כלשהוא הם עלולים להוותר ללא קורת גג, הערייה תסרב ליתן אישור להעברה בטבו ושבכל מקרה כדאי לקבל קודם את החזקה ולאחר מכן לקבל החלטה אם לפעול משפטית אם לאו.
...
בנסיבות אלה, מקובלת עלי טענת נתבע 1 בסעיף 3(ד) לסיכומיו, לפיה התובעים קיבלו ייעוץ מהמנוח או מומחה אחר, לפיו אין בחריגות המופיעות בתיק הבניין משום נטילת סיכון כלשהו או כדי להשפיע על עסקת הרכישה או מחירה לרבות התיישנותן של החריגות והאפשרות להסדירן.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים את הוצאות המשפט ובנוסף שכר טרחת עו"ד בסך של 35,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" בשורה 20 הסביר את ההיגיון לפיו מושגת הסכמה להשאיר חריגות בניה בעת העברת הזכויות: "עד, עו"ד אוסטפלד: אני אומר, לכאורה זה משפטי אבל זה פחות משפטי. הצדדים תמיד מגיעים להבנה כזאת, לפי הצרכים שלהם ולפעמים הם רוצים להשאיר חריגת בנייה יפה וטובה שהם ידאגו לה בהמשך. ואם אפשר לרשום את הנכס על שמם עם איזו שהיא הערה תכנונית, אז הם מסכימים לזה. ועל זה מדובר. זה לא דבר שגם המוכר כל כך בורח ממנו. לא בעיה להסדיר את זה בדרך כלל. בגלל זה אני לא זוכר בדיוק אם זה ירד או לא ירד או לא יודע מה בדיוק היה פה. צריך לראות את החוזה החתום ונראה. אם יש הערה. אבל זה ברור שלא יהיה חוזה בלי שהוא יהיה מחויב להמציא אישור ערייה לטאבו." בעמוד 97 עורך הדין אישר שנספח החריגות גובר על ההסכם משורה 4.
...
עורך הדין ענה על כך בשורה 32: "עד, עו"ד אוסטפלד: לדעתי נהפוך הוא. יש פה בלבול קל של בן אדם שכן יודע לקרוא נסח טאבו ומצביע על שלוש תתי חלקות כי יש לו איזו אי הבנה מסוימת על רכיב שהיא לא צריכה להבין, אבל זה ברור שהיא יודעת לקרוא את זה ולקרוא את תתי החלקות ולקרוא את האלמנטים," המסקנה של בימ"ש היא שהשאלות שהפנתה דורית לעורך הדין, זמן רב לאחר החתימה, שעה שאישרה כי לא קראה ההסכם לפני החתימה, מלמדות על כך שהיה עליה להפנות השאלות לעורך הדין לפני החתימה.
בסופו של דבר תשובות אלה, הביאו לכך שגם נגדו הוגשה תביעה.
סוף דבר בימ"ש דוחה התביעה וההודעות שנשלחו.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהקשר זה יצוין, כי לא נעלמה מעיני טענת המבקש, כי האשם בעיכוב הרישום "רובץ לפתחה של המשיבה, אשר ביצעה חריגות בניה אשר מנעו את קבלת ההיתרים הדרושים לצורך הרישום..." וכי "המשיבה פעלה במהלך השנים בחריגות בניה מתמשכות, אשר מונעות את השלמת הרישום" (סעיפים 4-3 לסיכומי תשובה).
עוד מהנתונים שהוצגו בפני, עולה כי לצורך השלמת הליך רישום הקניון כבית משותף, שלאחריו יתאפשר רישום החנויות על שם בעליהן, מיד עם השלמת רישום הפרצלציה במקרקעין, פנתה המשיבה לעירייה בדרישה שזו תנפיק לה "אישור ערייה לטאבו". לשיטת המשיבה, מדובר אישור "קריטי" חסר, שהעירייה מסרבת להעניק לה, ללא כל הצדק שבדין ומחזיקה בו כ"בן ערובה", בשל מחלוקת מלאכותית שנוצרה, כביכול בנוגע לשיעורו של היטל השבחה, כאשר הליכי בירור אותו היטל מתנהלים בפני ועדת ערר.
עוד ציינה הערייה בהודעתה, כי מאחר והוועדה המקומית לא יכולה לספק אישור לרישום בית משותף במצב שבו הבית אינו תואם את היתרי הבניה, בשלב זה על המשיבה להמציא למינהל ההנדסה את תשריט הבית המשותף והתקנון שבכוונתה להגיש לרשם המקרקעין וכן להמציא לעירייה התחייבות/הצהרה כי ידוע לה שהבית אינו תואם להיתרי הבניה, כי נידרש הליך רשוי כדי להכשיר את העבודות שבוצעו בפועל, וכי ידוע לה שאין לראות באישור, ככל שיינתן, כהודעה מטעם הועדה המקומית כי אין חבות בהיטל השבחה בגין היתרי בניה, או בקשות להיתר שעניינן הכשרת הבניה והעבודות שבוצעו בפועל.
...
עם זאת, בשים לב לפרק הזמן הרב שחלף מכריתת הסכמי הרכישה ולהתפתחויות מול העירייה והועדה המקומית בתקופה שלאחר הגשת התובענה, אני סבור כי יש לפעול להשלמת הליך הרישום, תוך מתן הוראות למשיבה בכל הנוגע למערכת היחסים בינה לבין העירייה, או הועדה המקומית.
היה ובתוך פרק הזמן של חצי שנה ממתן פסק הדין, לא יסתיים ההליך מול העירייה בהפקת האישור הנדרש, תשלם המשיבה (אף תחת מחאה ככל שתמצא לנכון להוסיף תנאי זה לתשלומה) את סכום היטל השבחה השנוי במחלוקת בינה לבין העירייה או הועדה המקומית, על מנת שיופק לה "אישור עירייה לטאבו". לאחר התשלום, תהא המשיבה רשאית לפעול מול העירייה, או הוועדה המקומית, למיצוי זכויותיה, ככל שהיא תמצא לנכון.
סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הקונים פנו לפיכך למוכרים בעיניין זה. הפנייה הראשונה שצורפה – מייל ששלחה עו"ד דנילוביץ' לעו"ד שמילה מיום 29.10.15 שם נרשם בין היתר כדלקמן: "על אף הצהרות המוכר כי לא קיימות בבית חריגות בנייה, הודיעו למרשיי מעירית נתיבות כי בגין המחסן המצוי בחצר הדירה לא ניתן היתר. אבקש כי מרשך יפעל להסדרת העניין מול הערייה בהקדם האפשרי וללא כל דיחוי.." (וראו גם מייל מיום 04.11.15).
הקונה, התובעת, ציינה בקדם המשפט: "לשאלת בית המשפט איך התעורר הכל, מטעם העיריה שלחו פקח כשרכשנו את הדירה לאישור לטאבו ואז הוסיפו לי מ"ר לבית לגבי הארנונה. כששאלתי למה יש תוספת אמרו לי שיש חריגות בניה במחסן ויש כניסה לבית שהם סגרו, המוכרים. באופן כללי זה מה שנימסר לי שהוסיפו לי תוספת תשלום כי המחסן לא היה מוגדר..." (הדגשה שלי – הח"מ), (פרו' עמ' 3 שורות 8 – 11).
...
לאחר עיון במה שהגישו הצדדים, ניתנה החלטתי ביום 11.07.19 כדלקמן: "בסיום הדיון ביקשתי מהצדדים טיעון משפטי. תחת טיעון משפטי הגישה ב"כ התובעים מסמך ממהנדס העיר. בנסיבות אלו, דומה לכאורה, שאין מקום שאתן בשלב זה המלצה לסיום התיק, הנשענת על בחינה משפטית בלבד, של השאלה אם דרוש/לא דרוש היתר בניה למחסן, ואם ניתן/לא ניתן להכשיר אותו – ודומה לכאורה כי יש מקום לבצע גם בירור עובדתי בענין זה...". לפיכך ניתנו הוראות בדבר הגשת ראיות הצדדים.
התובעת בסופו של דבר הודתה במהלך חקירתה הנגדית כי העלייה בארנונה נבעה גם מפרגולה שבנתה (פרו' עמ' 11 שורות 18- 24).
לסיכום דין התביעה להידחות.
הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ (התיק נוהל עד תומו, התקיימו שני קדמי משפט הוגשו תצהירי, נוהלו שני דיוני הוכחות, הוגשו סיכומים).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו