מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור ניהול תקין לרשם העמותות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העמותה מוכרת כמוסד ציבור לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], כמלכ"ר לעינייני מע"מ, והיא בעלת אישור ניהול תקין של רשם העמותות.
...
בענייננו, סבורה אני כי החלטת המשיבה לדחות את הבקשה לפי קריטריון מס' 3 כדין ניתנה, ועל כל דין העתירה בעניין זה להידחות.
לפיכך סבורה אני כי גם בקשה זו נדחתה כדין על ידי המשיבה 1 , בשל אי-עמידה בקריטריון מס' 3 של חוזר המנכ"ל. סוף דבר: העתירה נדחית.
וכדברי כב' השופט רובינשטיין (כתוארו אז): "בדיון שקיימנו היתה תמימות דעים, לרבות מאת בא כוחם של גורמי המדינה, באשר לאהדה לעותרת ולפעלה. עם זאת, סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין ונוהל משרד הפנים קובעים קריטריונים, שכפי שציין חברי, אושרו בפסיקתו של בית משפט זה (ראו במיוחד פרשת משען), ואין מנוס מעמידה קפדנית עליהם, שאם ייפרצו גדריהם אין לדבר סוף והדלת תיפתח לרווחה. יש להניח כי לפעולתה הברוכה של העותרת, מלבד היותה מוכרת כ"מוסד ציבורי" לעניין פקודת מס הכנסה, ניתן ביטוי גם על-ידי רשויות הציבור באפיקים אחרים, אך חוששני כי הנתיב שביקשה לצעוד בו אינו פתוח בנסיבותיה דהאידנא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפי חוק העמותות, סעיף 25, "הוועד ינהל את עניני העמותה ובידיו תהיה כל סמכות שלא נתייחדה בחוק זה או בתקנון לאסיפה הכללית או למוסד אחר ממוסדות העמותה." בהתאם לחוק העמותות, סעיף 27, "על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האספה הכללית." במסגרת "הנחיות להתנהלות עמותות בהתאם לחוק העמותות, תש"ם -1980", דצמבר 2018, המונפקת על רשות התאגידים, נאמר בעמ' 17 כדלקמן: "לתשומת הלב ביחס לעמותות המעוניינות בקבלת אישור ניהול תקין, דורש רשם העמותות לצורך פקוח ובקרה נאותים על הוצאת כספים בעמותה, כי בכל מקרה יהיו לעמותה לפחות שני מורשי חתימה, אשר חתימתם בצרוף חותמת העמותה תחייב את העמותה בכל הנוגע לפעולות בעלי משמעות כספית, כגון חתימה על המחאות, חתימה על חוזים, ביצוע הזמנות, נטילת הלוואות, מתן הלוואות, רכישת ניירות ערך, רכישת מט"ח, השקעת כספים וכיו"ב". הינה כי כן, בעניינינו, על הסכם ההלוואה חתומים עמבר ג'מלאת וגאווי אימן שהיו בעלי זכות חתימה בעמותה בעת שנחתם הסכם ההלוואה ביום 4.6.13.
...
לטענת התובע, מכל המקובץ האחריות רובצת על העמותה, ויש לחייבה לשלם לתובע סך של 30,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום מתן ההלוואה 4.6.12 ועד לתשלום כל החוב.
" הכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות הגעתי למסקנה, כי מן הדין לקבל את התביעה כנגד העמותה ולחייבה במלוא הסכום הנתבע.
המסקנה מכל המקובץ לעיל, היא שכספי ההלוואה שנתן התובע לעמותה שימשו את העמותה להפקדה בבנק על מנת שהבנק ייתן ערבות לעמותה.
סיכום מכל המקובץ עולה שהעמותה לוותה מהתובע סכום של 30,000 ₪ ומוטלת עליה חובה להשיב לתובע סך של 30,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום מתן ההלוואה 4.6.12 ועד לתשלום כל הסכום בתוך 20 ימים מהיום.
אדגיש כי חיובם של צדדי ג' הוא חיוב פורמלי בלבד, עקב היעדר התייצבות, ואולם לא שוכנעתי כלל, כי הם נושאים באחריות כלשהי לעניין ההלוואה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בעקבות סוגיות שונות אשר נדונו במסגרת הדיון השני, התבקשה המדינה להגיש תגובה משלימה, בין היתר, ביחס למשמעותו של אישור ניהול תקין מטעם רשם האגודות השיתופיות; להבדלים בינו ובין אישור ניהול תקין הניתן על-ידי רשם העמותות; למנגנוני הפיקוח שמקיים רשם האגודות השיתופיות על אגודה שיתופית העוסקת בפעילות למטרות ציבוריות; למסמכיהן של אגודות שיתופיות הפתוחים לעיון הציבור; ולפיקוח שמקיימת המדינה על השמוש אשר גופים נתמכים מבצעים בפועל באמצעות כספי התמיכות של הרשויות המקומיות.
...
ואולם לא ניתן לקבוע, על פי ההגדרות הקבועות כיום בדין, כי גוף שהדין אינו מטיל עליו חובות אלה אינו יכול לבוא בגדר "מוסד ציבור". מכל הטעמים הללו, הגעתי למסקנה כי בהיעדר הגבלה בהגדרת "מוסד ציבור" על צורת ההתאגדות, ובהינתן ההגבלה הקבועה בתקנונה של אמנה, האוסרת על חלוקת רווחים לחבריה, יש לראות בה כגוף "הפועל שלא למטרה של עשיית רווחים" לעניין הגדרת "מוסד ציבור" בנוהל התמיכות.
משכך, ושמקובלים גם עליי נימוקיה של חברתי, השופטת וילנר (המקובלים גם על חברי, השופט (בדימ') מזוז), לכך שמטרותיה של אמנה הן בגדר ""מטרות ציבוריות" לצורך ההגדרה האמורה (דהיינו הן "מטרה דומה" למטרות המנויות במפורש בהגדרה), מקובלת עליי גם מסקנתה כי אין בסיס לטענת העותרים שאמנה אינה יכולה להיחשב "מוסד ציבור" לעניין נוהל התמיכות.
המסקנה המתבקשת היא שדין העתירה להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי המתואר באישום הראשון, בחודש אוקטובר 2013 שלח הנאשם לועידת התביעות, שהעניקה תרומות ומענקים לארגוני צדקה שסייעו לניצולי שואה, ואשר תרמה קודם לכן כספים לפעילות העמותה, מיסמך שזייף, הנחזה להיות אישור ניהול תקין של העמותה לשנת 2014 אשר הונפק, כביכול, על ידי רשם העמותות.
...
לנוכח האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 300 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שתוגש על ידי שירות המבחן עד יום 1.12.21.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגוף הכתבה מופיעה תגובה שמסרה ההתאחדות: "דו"ח רשם העמותות מתייחס ל-2011-2013, ורובו ככולו אינו רלוואנטי כיום, לאחר רפורמה מקיפה ותהליך הבראה רחב שעברה ההתאחדות בליוויו של רשם העמותות לשעבר, עו"ד ירון קידר. אנחנו לקראת סיומו, וצפויים לקבל בתוך שבועות ספורים את אישור הניהול תקין.
...
לאור כל הטעמים לעיל, התביעה לפיצוי ברכיב זה, נדחית.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
התביעה שכנגד נדחית במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו