אישור מסירה לפי חוק סדר הדין האזרחי

להודעה צורף אישור מסירה וכן תצהיר מוסר שביצע המסירה.

תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מחילה הוראות פרק י"ד לתקנות שכותרתו "דיון מהיר", על כל תביעה כספית ששוויה אינו עולה על 75,000 ₪, למעט תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותובענה ייצוגית.

יתר על כן, התקנות החדשות, בדומה לתקנות הישנות, אינן מתירות לתובע האופציה לבחור את מסלול התביעה הנוח לו. וכן ראה בעיניין תא (עכו) 65341-05-22 פיתרונות דנטאליים מתקדמים שן - זן בע"מ נ' אלי ישראלי: "ודוק, ככל שתביעתו של התובע עומדת בקריטריונים הנדרשים להגשת תביעה בסדר דין מהיר מנוע הוא מהגשת תביעתו בסדר דין רגיל. אמנם, תקנה 78(ג) לתקנות החדשות מעניקה לבית המשפט סמכות להורות על העברת תביעה בסדר דין מהיר לדיון בסדר דין רגיל במידה והיא אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר. ברם, קיימת חובה להגיש את התביעה מלכתחילה בסדר דין מהיר." התביעה שהוגשה הנה תביעה כספית על סכום הנמוך מ- 75,000 ₪ ומכאן שהיה על התובע להגישה בהליך של סדר דין מהיר.

...

כמו כן יש לציין כי כל דברי הדואר בעבר הועברו לכתובת זו ונתקבלו ע"י הנתבע, לרבות מסמכי צו המניעה בהליך שנידון בפני בית משפט זה. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין בבקשות הנתבע כל ממש.

מכל המקובץ, בקשות הנתבע נדחות כולן.

עמדת הנתבעת מקובלת עלי ואיני סבורה שמדובר במקרה חריג בו יש לסטות מהוראות כללי לישכת עורכי הדין בדבר התעריף המאקסימאלי לשכ"ט עו"ד בטיפול בתביעות לפי חוק הפיצויים.

התובעים עותרים בסיכומיהם לפסיקת הוצאות משפט שונות באופן כללי אך אלו לא פורטו באופן מפורש בצרוף מסמכים תומכים כנדרש בתקנה 155 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

ההודעה לצד ג' צד ג' 1 ו – 3 לא הגישו כתב הגנה מטעמם והוצגו אישורי מסירה כדין.

...

עמדת הנתבעת מקובלת עלי ואיני סבורה שמדובר במקרה חריג בו יש לסטות מהוראות כללי לשכת עורכי הדין בדבר התעריף המקסימלי לשכ"ט עו"ד בטיפול בתביעות לפי חוק הפיצויים.

בנסיבות אלו יש לקבל ההודעה לצד שלישי כנגד צדדי ג' 1 ו – 3 ואני קובעת כי הם חייבים לשפות את הנתבעת, יחד ולחוד, בכל סכום ששילמה ותשלם לתובעים, כל סכום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתו ועד יום ההחזר בפועל.

אני יודע שלא מסופר הסיפור כולו שם. בית-המשפט: יש הוראות בתקנות סדר הדין האזרחי לגבי מה צריך להיכלל בכתב טענות; מידת הפרוט העובדתי; מה כותבים; מה לא צריך לכתוב; מה משאירים לשלב הבא של ההוכחות.

בנוסף תייקה המזכירות ברישומיה אישורי-מסירה כדין של החלטה זו, אישית לידיו של כל אחד מנתבעים 2, 3, 4 ו-6.

בתוך 15 ימים מיום, שקבלו לידיהם פסק-דין זה, ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת את סכומה של התביעה, בצירופם של הפרישי-הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום-הגשתה של התביעה ועד היום, ובסך הכול: 560,658 ש"ח. בנוסף, ובתוך אותו פרק-זמן, ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת הוצאות-משפט בסך של 6,993 ש"ח וכן סך, כולל מע"מ, של 59,037 ש"ח לשכר-טירחה של עורכי-דין.

...

פגמים חוזרים ונשנים אלה בהתנהלות-הנתבעים מצדיקים, לשיטתי ולאחר שמוצו כל ההזדמנויות שניתנו לאלה לנהוג אחרת, להיעתר לבקשתה של התובעת, למחוק את הגנתם של הנתבעים ולקבוע, לפי החומר שצירפה התובעת לכתב-תביעתה ודי בו לעמידה במידת-ההוכחה, שמניחה לפתחה תקנה 130 לתקנות, כי התובעת הוכיחה, כל צורכה, את תביעתה נגד כל אחד ואחד מן הנתבעים.

התביעה מתקבלת.

בתוך 15 ימים מיום, שקיבלו לידיהם פסק-דין זה, ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת את סכומה של התביעה, בצירופם של הפרשי-הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום-הגשתה של התביעה ועד היום, ובסך הכול: 560,658 ש"ח. בנוסף, ובתוך אותו פרק-זמן, ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת הוצאות-משפט בסך של 6,993 ש"ח וכן סך, כולל מע"מ, של 59,037 ש"ח לשכר-טרחה של עורכי-דין.

בקשת האישור הגיעה למַעַן המבקש, ביום 2 בינואר 2023, באמצעות שליח מסירות משפטיות, והתקבלה אצל אישתו של המבקש- הגב' רבקה שאול, שאף חתמה על אישור המסירה.

ביום 18 בינואר 2023 הגיש המבקש 3 בקשות נפרדות, במסגרת ההליך קמא; כדלהלן: האחת: "בקשה דחופה לדחיית הגשת בקשה לאישור פסק בורר", מהטעם של העידר תצהיר, על־ידי המשיבים, התומך בבקשת האישור; לטענת המבקש, בקשת האישור כמוה כבקשה בכתב, לפי תקנה 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט־2018, שכן התקנות לעיל חלות גם על חוק הבוררות, וממילא שיש להגיש תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה; השנייה: "בקשה לסילוק בקשת המשיבים לאישור פסק בורר על הסף", מהטעם של חוסר סמכות עניינית.

שכן, לטענת המבקש, בית המשפט המוסמך לידון בבקשת האישור הוא בית המשפט לעינייני מישפחה – מעת שהסכסוך הוא בתוך המשפחה ובענייני ירושה, ובהתאם להוראת סעיף 1(6)(ה), לחוק בית המשפט לעניני מישפחה, תשנ"ה-1995, כי בגדרם של עינייני מישפחה ידונו תביעות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, יהיו הצדדים אשר יהיו; וכן בהתאם לסעיף 151 לחוק הירושה הנ"ל. השלישית: "בקשה לביטול פסק בורר" (להלן: "בקשת הביטול") – בקשה זו הוגשה במסגרת ההליך בבית משפט קמא ולא במסגרת הליך חדש, היינו לא כתובענה נפרדת; במסגרת בקשת הביטול עתר המבקש להורות על ביטול סעיפים א' ו-ב' של פסק הבוררות הראשון וביטולו של פסק הבוררות השני.

...

פסק הבוררות השני: קבע כי, חלוקת הירושה תתבצע בין כלל האחים ואחיות בשיעורים שנקבעו; כי מחלקו של המבקש יש להפחית את הסכומים הנקובים, תמורת דמי שכירות בדירה; כי הצדדים יוכלו לפעול להוצאת צו ירושה; וכי טענות המבקש בערעור על פסק בוררות ראשון, וכן יתר טענות הצדדים, נדחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כי שני פסקי הבוררות – פסק הבוררות הראשון ופסק הבוררות השני – אושרו לנכון ועל פי כל דין על ידי בית המשפט קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.

ביום 2/1/24 נחקרו המצהירים על תצהירם וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. המסגרת המשפטית לענייננו, קבועה בסעיף 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו". על פי התקנה, ההחלטה אם לבטל פסק דין, לאחר שבוצעה מסירה כדין, מסורה לשיקול דעת בית המשפט ואינה מטילה חובה לעשות כן. אם פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, פגום בשל העידר המצאה כדין של כתב התביעה, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק.

עדותו זו נסתרה באופן ברור מנספח ח' לתגובת הנתבע ממנה עולה כי אביו נאדר ידע על ההליך המשפטי ביום 7/3/23, ואישור המסירה של המוסר מיום 2/12/22.

...

אני סבורה שאי הגשת הסכם המכר עצמו, הסכם שלא נעשה לפני עשרות שנים אלא בשנת 2007, מכוחו רכשה סיהאם את זכויותיה בחלקה, נזקפת לחובתם של המבקשים, ופועל לחובת גרסת המבקשים שרכשו חלקים מסוימים בחלקה.

ב. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪, לכל אחד מהמשיבים, בתוך 60 ימים מהיום.

ג. אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בהליך זה ביום 19/2/23 עד למתן החלטה אחרת.