אישור מכון התקנים למוצרי תאורה

בחוות דעתו של ציבוטרו (ת/33), נקבע, כי מדובר באופניים חשמליים שאינם מוגמרים, עם מאפיינים המאפשרים להסבם לאופניים חשמליים, ובכללם: ציר חלול בגלגל האחורי, המאפשר העברת חיווט; קיומו של תא למצבר; מד מהירות; שקע חשמלי לחיבור מצבר למטען ומפסק הפועל באמצעות מפתח; גלגל אחורי הבנוי בצורה מיוחדת "כאשר בתוך החישוק משולב מגנט קבוע אשר ישמש סטטור של מנוע חשמלי"; עוד צוין בחוות הדעת כי באריזת האופניים במכולה, נמצא מטען למצבר, ציוד תאורה ואיתות "אשר לא אופייני לאופנים רגילות". נוכח הוראת סיווג 3(2)(א) לצוו תעריף המכס לפיה, "כל היתייחסות לפריט בפרט כלשהו יראוה ככוללת היתייחסות לפריט זה כשהוא בלתי מושלם או בלתי מוגמר, בתנאי שכפי שמוצג הפריט הלא מושלם, או הלא מוגמר יש לו את המאפיין המהותי של הפריט המוגמר או המושלם", נקבע על ידי המעריך ציבוטרו כי לטובין "מאפיינים מהותיים של אופניים עם מנוע"; משכך, נפסל הסווג של אופניים (רגילים) המופיע ברשימון היבוא ונקבע סיווג של "אופנים עם מנוע עזר חשמלי". עוד נקבע, על פי הראיות שהוצגו, כי לאחר פתיחת המכולה, נילקח אחד מזוגות האופנים לבדיקת מכון התקנים שנערכה ביום 3.11.2010 (ת/37), ומבדיקה זו עלה, כי לא קיימת התאמה בין האב טיפוס שהוצג על ידי המערער ונבדק במכון התקנים (תעודת בדיקה, ת/40, מיום 14.12.2009), לבין האופניים המיובאים.

כאמור, אישר המערער בעדותו, כי מכון התקנים פסל בעבר דגמי אופנים עם מנוע עזר, בשל בעיית משקל יתר, כאשר המוצר הוגדר מתחילה, כאופנים חשמליים.

...

השופט י' עדן: אני מצטרף למסקנה כי יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין, בכפוף לזיכוי מעבירה לפי סעיף 211(א)(9) לפקודת המכס.

התוצאה נשענת על היעדר חוות דעת נגדית, ועל העובדה כי בכל אחת מהאריזות של האופניים היה גם מטען, דבר המסיר ספק ביחס למהות המוצר, ושולל מסקנה אחרת, גם אם הבדיקה שהיתה בעבר במכון התקנים היתה לדגם כמעט זהה.

אני מצטרף למסקנה ולנימוקים בדבר הזיכוי מעבירה לפי סעיף 211(א)(9) לפקודת המכס.

תביעת התובע עומדת ע"ס 29,616 ₪ והיא מורכבת משני ראשי נזק; 9,616 ₪ נזק כספי כתוצאה מההפסד שספג התובע בשל הצורך ברכישת מוצרים חדשים (רכישה, משלוח והתקנה) ו- 20,000 ₪ נזק לא ממוני בגין עוגמת הנפש ממנה סבל התובע ומשפחתו כתוצאה מהצורך בהחלפת הריצוף והחוויה הנלווית לכך.

העד הצהיר כי בהתאם להנחיות שקבל התובע עם אספקת האריחים [העתק ההנחיות צורף לכתב ההגנה] היה על הרצף מטעם התובע לפרוש 2 – 3 מטרים כדי להתרשם מהגוון, האחידות, הצבע וכו' של האריחים בתנאי תאורה מתאימים וככל שקיים פגם מכל סוג, יש בכך כדי למזער את הנזק לכמות הקטנה שרוצפה.

משהציגה הנתבעת אישור מכון התקנים לגבי משלוח האריחים בכללותו, כפי שנדגם על ידי מכון התקנים והמשלוח נמצא תקין, לא שוכנעתי כשהתובע הרים את הנטל המוטל עליו על ידי הצגת אישור המכון שבדק 4 אריחים בלבד, ללא חוות דעת מקצועית לגבי מכלול האריחים או הקף האריחים הפגומים ואף ללא שמיעת עדותו של הרצף, מי שנכח בשטח ועבד עם האריחים והיה ביכולתו לשפוך אור על מצבם ועל הסיבה לאי גילוי הפגם אלא לאחר ריצוף מעל מחצית כמות האריחים.

...

הנתבעת, לעומת זאת, מכחישה את כלל הנזקים ובתמצית הנתבעת טוענת שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת עילת תביעתו או סכומה ומשכך ומשלא הרים את הנטל המוטל עליו, יש לדחות את תביעתו במלואה.

המסקנה לפיה מדובר בהיקף קטן מאוד של אריחים שנפל בהם פגם, מתיישבת עם העובדה שהתובע בעצמו והרצף שהינו איש המקצוע מטעמו, לא הבחינו בפגם אלא לאחר ריצוף מעל 60% מהאריחים.

כן לא שוכנעתי בנסיבות שלתובע נגרם נזק לא ממוני, לבטח לא בסכום הנתבע בגין ראש נזק זה. אילו היה התובע נאות לקבל את הצעת הנתבעת והיה מסכים להחליף את האריחים הפגומים, היה בכך כדי לחסוך מהטרחה שנגרמה לשני הצדדים והייתה נמנעת מהתובע עצמו עוגמת נפש רבה.

את הסכום האמור תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 ימים.

לכתב הגנתה צרפה הנתבעת 1 את המסמכים הבאים: העתק חשבונית שמסר נתבע 3 לתובע 1; העתק תיכתובת דוא"ל בין הצדדים; העתק מסמכים שונים לרבות דף מוצר וחשבונית; העתק צלום מאתר האנטרנט של הנתבעת 1; אישור מכון התקנים; והעתק הצעת מחיר מיום 19.4.2019.

כפי שפורט לעיל, מומחה בית המשפט, לאחר שערך בדיקות מקיפות הן באמצעות מעבדה של מכון התקנים (בדיקת עובי חומר הציפוי) והן באמצעות חברת א.ר.י. מרום ביניין ואחזקה בע"מ (בדיקת הלחצים), הגיע למסקנות הבאות: הנזקים הנצפים בחיפוי ובריצוף הקרמי בבריכה, לרבות קילופי הציפוי במעטפת הבריכה, הנם פועל יוצא מיישום לקוי של חומרי הציפוי על ידי הנתבע 3 בנגוד להוראות היצרן – מינימום של 170-200 מיקרון, תוך העדר תשתית תקינה של הציפוי והעדר השלמת איטום מישקים וחללים פתוחים במעטפת הפנימית של הבריכה עובר ליישום מערכת הציפוי; תופעת זליגת המים ו"איבוד המים" הנה פועל יוצא, בסבירות גבוהה, מכשל עקרי בצנרת המתזים המקורית וצנרת המים (לדידו של מומחה בית המשפט – באחריות התובעים והנתבע 3 אשר באחריותו לערוך בדיקת מתזים) והעדר איטום תקין סביב מעברי צנרת וגופי תאורה – באחריות הנתבע 3; כשל תורם נוסף הנו העובי הקיים והבלתי מספק של הציפוי הקיים בחיפוי הבריכה הנידונה, שאינו עמיד לאורך זמן עבור הלחץ ההידרוסטטי הקיים בדפנות הבריכה בעל מילויה לכל עמקה.

...

לפיכך, הגם שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2, הגעתי למסקנה כי אין לחייב את התובעים בהוצאותיהם.

סוף דבר – התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה כנגד הנתבע 3 מתקבלת באופן חלקי והנתבע 3 ישלם לתובעים את הסכומים הבאים: 40,950 ₪ בגין תיקון נזקי עבודתו בבריכת התובעים; 5,000 ₪ בגין עגמת נפש על אובדן ההנאה מהשימוש בבריכה; 2,925 ₪ בגין שכ"ט השמאי מטעם התובעים; 3,510 ₪ בגין חלקם של התובעים בשכ"ט מומחה בית המשפט; 731 ₪ בגין חלקם של התובעים בעלות בדיקת מכון התקנים; 3,071 ₪ בגין חלקם של התובעים בשכ"ט חברת א.ר.י. מרום בניין ואחזקה בע"מ. עוד ישלם הנתבע 3 לתובעים שכ"ט עו"ד יחסי לסכום בו חוייב, קרי – 6,574 ₪ והחזר אגרת משפט יחסית לסכום בו חוייב, קרי – 1,404 ₪.

מטעם התובעים אשר עיסוקם הינו בייבוא נורות ומוצרי תאורה, העיד מר רוני זילברמן בתצהירו ת/1 כי בארבעה מקרים בהם ייבא הטובין דנן לא אישר לו המכון הנתבע תקינות הסחורה והפצתה ועל כן נגרם לתובעים נזק כספי רב העומד על סך של 2,339,040 ₪, ואולם לצרכי אגרה הועמדה התביעה על סך של 800,000 ₪.

לעניין זה קובע סעיף 2א. לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן: "חוק התקנים") ב"מטרת המכון": "2א. מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים. סקרים ובדיקות של חומרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו". כן קובע סעיף 6(א) ו-(ב) בדבר מתן תקן כדלקמן: "(א) המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות כתקן ישראל (להלן-תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.

...

כן קיימת הערה בדף הראשון לפיה התעודה אכן כפופה לכך שאם נימצאו אי התאמות הללו תסולקנה: "THE CONFIRMATION IS ONLY VALID IF THE NON-CONFIRMATION ITEMS ARE ELIMINATED". לאור אלה, נדחות טענות התובעים בכל הנוגע לעניין נורות LUZ.

על כן טענתה לעניין זה נדחית.

שנית, גם אם נניח כי המוצר אינו מחייב אישור ממכון התקנים, לא ניתן להסיק כי הוא פטור מחובת התרגום האמורה בסעיף 2(ו) לצוו.

יוער, כי בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 13 לחוק תובענות ייצוגיות, החלטתי לצמצם את הגדרת הקבוצה שהופיעה בבקשה לאישור, הואיל וההליך לא עסק בכל מוצרי התאורה שמייבאת המשיבה, אלא בנורות המכונות "SOUL" בלבד (ראו למשל: רע"א 2453/13 אלעזר עמר נ' עריית חדרה, פס' 15 (פורסם במאגרים, 14.4.2015)).

...

לאור האמור לעיל, נחה דעתי, בהתאם לרמת ההוכחה הנדרשת בשלב דיוני זה, כי המבקש הראה כי התובענה נשענת על עילה כנה, אשר מצדיקה בירור של התובענה לגופה.

סוף דבר לאור המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: הגדרת הקבוצה: כלל הצרכנים אשר רכשו נורות המיובאות על־ידי המשיבה ומכונות בשם "SOUL", ואשר הוראות השימוש והאזהרות המופיעות עליהן הופיעו בשפה האנגלית וללא תרגום לשפה העברית, וכל זאת בשבע השנים הקודמות ליום הגשת בקשת האישור, ועד ליום הגשת התובענה כייצוגית.

יוער, כי בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 13 לחוק תובענות ייצוגיות, החלטתי לצמצם את הגדרת הקבוצה שהופיעה בבקשה לאישור, הואיל וההליך לא עסק בכל מוצרי התאורה שמייבאת המשיבה, אלא בנורות המכונות "SOUL" בלבד (ראו למשל: רע"א 2453/13 אלעזר עמר נ' עיריית חדרה, פס' 15 (פורסם במאגרים, 14.4.2015)).