מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור העברת נכס בהסכם גירושין בבית הדין הרבני

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בני הזוג חיו יחדיו בצוותא עד שבחודש ספטמבר 2017, ללא ציון תאריך מדויק, נחתם ביניהם "הסכם ממון וגירושין". ההסכם קיבל את אישורו של בית הדין הרבני ביום 18.2.2018, במועד זה גם התגרשו שני המשיבים זמ"ז. במסגרת ההסכם העניק החייב למשיבה את מלוא זכויותיו בשני הנכסים ללא כל תמורה.
גם אם נלך לפי הגישה המרחיבה כי ההענקה בוצעה עם חתימת הסכם הגירושין בחודש ספטמבר 2017 ולא עם מועד העברת הנכסים על שם המשיבה בלישכת רישום המקרקעין, עדיין אנו מצויים בתוך התקופה של שנתיים לפני תחילת ההליכים.
...
המסקנה מכל האמור לעיל, היא כי גם רכיב "תמורה בת ערך" אינו עומד לימין המשיבה.
מכל האמור לעיל, אני רואה לנכון לקבל את בקשה מספר 7 ומורה על ביטול הענקות שביצע החייב לידי המשיבה בגין הנכסים נשוא ההליך.
כיוון ששוכנעתי כי החייב והמשיבה פעלו בצוותא חדא בנושא ההענקות נשוא הבקשה, אני מחייבת את החייב ואת המשיבה, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות ההליך בסך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת ויגאל התגרשו בחודש יולי 2013 בפני בית הדין הרבני בירושלים.
הנכס ברח' חיי עולם מומש על-ידי כונס הנכסים, אך תמורת הנכס הועברה לנושים, בין היתר, גם לתובעת ולא היה בתמורת המכר של הנכס ברח' חיי עולם כדי לכסות את המשכנתא אותה התחייב יגאל לשלם בגין הנכס שברח' קלונימוס (בקשת הכונס בדבר חלוקת כספי תמורת המכר צורפה כנספח 7 להשלמת הטיעון מטעם התובעת).
בבקשה טענה הנתבעת כי ערב אישור ההסכם בבית המשפט לעינייני מישפחה, ביום 19.12.2016, הנתבעת הוחתמה על כתב הערבות מבלי שקבלה הסבר ולא הבינה על מה חתמה ולא ראתה את ההסכם השני ואף לא את הסכם הגירושין.
...
אין בידי לקבל את הטענה כי ההסכם השני קוים.
על כן, מתוקף סמכותי לפי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מורה בזאת על התניית הרשות להתגונן, בהפקדת סך של 25,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, לא יאוחר מיום 5.12.21.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מאחר ולא היה באפשרותו של החייב לשלם לילדיו מזונות ומדור, הוסכם בין היתר כי עם אישור הסכם הגירושין על ידי בית הדין הרבני, מחצית הדירה תועבר אגב הגירושין לבעלותם של הילדים והמחצית השנייה לבעלותה של המשיבה, וזאת כתשלום עבור מזונותיה, כתובתה ופיצויי גירושין.
לדידו של הנאמן, לא חל במקרה דנן החריג הקבוע בסעיף 96(ג)(2) לפקודה, שלפיו העברת נכסים לקונה בתום לב ובתמורה בת ערך אינה מהוה הענקה פסולה, מאחר שהמשיבה ידעה בעת עשיית הסכם הגירושין על מצבו הכלכלי הקשה של החייב.
...
נוכח המסקנה כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בקבלת הזכויות בדירה, מתייתר הצורך לדון בקיומו של התנאי המצטבר הנוסף הנדרש לשם החלת החריג לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה- מתן תמורה בת ערך.
סיכומו של דבר, העברת זכויותיו של החייב בדירה למשיבה ולילדים היתה הענקה אסורה לכל דבר וענין, ומשכך יש להורות על ביטולה כמבוקש על ידי הנאמן.
סוף דבר אשר על כן, בקשת הנאמן מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יצויין כבר כעת כי בין יפה לבין עוזי מתנהלים הליכי גירושין בבית הדין הרבני באריאל (להלן: "בית הדין הרבני"), והם למעשה הגורם למחלוקות שהניבו את ההליכים בתיק זה. חברת עוז יפה רכשה את זכויותיה בבניין מחברת ג.ר.מ נכסים בע"מ (בהתאם להסכם מיום 26.5.1996.
במסגרת הליכי הגירושין בין יפה לבין עוזי, ביום 30.11.2022 נתן בית הדין הרבני פסיקתה במסגרתה ניתנו צוי מניעה האוסרים על העברת זכויות חברת עוז יפה ועל ביטול או שינוי הערת אזהרה שנרשמה לטובתה, מבלי שנכסי אחוזת הארץ זומנה לדיון ומבלי שניתן לה יומה למרות הפגיעה בזכויותיה.
מהסיפא להחלטת בית הדין הרבני עולה, כי אין בהחלטה זו משום אישור או הסמיכה של יפה להגשת תביעה בשם חברת עוז יפה.
...
לאור האמור, דין התביעה שכנגד להיות מסולקת על הסף וכך אני מורה.
בשלב זה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה: ראשית, אין לעתור בבקשה עצמאית במסגרת תשובה לבקשה.
סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף- מתקבלת.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

2.3 ביום 00.00.2016 חתמו הצדדים על הסכם ממון/גירושין, שייקרא להלן: "ההסכם", אשר אושר על ידי כב' השופט מוטי לוי, כשכוונת הצדדים הייתה להסדיר את מצבם המשפטי היה וימשכו בנישואיהם או אם חו"ח ייפרדו.
2.5 בחודש אוקטובר 2019 הודיע המשיב על רצונו להתגרש והגיש תביעת גירושין לבית הדין, אשר נדחתה ע"י בית הדין הרבני עד למילוי ההסכמות הרכושיות שנקבעו בהסכם.
6.1.2 הנתבעת הבהירה ודבריה לא נסתרו, שהיות והיה קשה להיתחקות אחר כל הכספים והנכסים שהחזיק התובע על מנת לאזנם בין הצדדים הסכימה הנתבעת, בהסכם שנחתם בין הצדדים, שהתובע יעביר לה 3 נכסים, כשדמי המזונות שנקבעו היו כחלק מהאיזון הכלכלי ביניהם ובהתאם לכך התחייב התובע לשלם דמי מזונות בסך 15,000 ₪ לחודש לארבעת ילדיהם וזאת עד שימלאו לבן הקטן 21, כשנכתב במפורש בסעיף 4.1 להסכם: "מוסכם כי בתוך 30 יום מרגע שהודיע אחד ההורים כי ברצונו להתגרש יתחיל האב לשלם למזונות הילדים לידי האם סך של 15,000 ₪ לחודש עד שימלאו לבן XX 21 שנים. סכום זה יישאר במלואו ללא כלקשר לעובדה שלשלושת הילדים האחרים של הצדדים ימלאו 18 שנים ו-21 שנים קודם למועד זה". ובהתאם לכך נקבע בסעיף 4.3 להסכם: "מוסכם כי גובה דמי המזונות נקבע כחלק מהאיזון הכלכלי של הצדדים ועל כן האב לא יהא רשאי להגיש תביעה להפחתת המזונות מכל טעם שהוא, לרבות לא עקב טענה של ירידה בהכנסותיו ו/או כל שינוי נסיבות אחר, והאב מתחייב לקיים התחייבות זאת, במידת הצורך ממימוש רכוש שבבעלותו". 6.1.3 בהסכם נילקחה בחשבון האפשרות שהתובע יגיש תביעה להפחתה ועל כן הוסכם במפורש בהסכם, שהתובע מתחייב לקיים את תשלום המזונות שנקבע בהסכם , במידת הצורך, ממימוש הרכוש שבבעלותו.
...
6.1.9 לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת תביעת התובע להפחתת דמי המזונות על הסף , כשלפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו