אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד שיכון ובינוי נדל"ן

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 23117-06-16 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט - 1999 פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 ובעניין: אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד וקסלר ברגמן ושות' החברה ובעניין: הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גיא גיסין ו/או יעל הרשקוביץ נאמן מחזיקי אג"ח כו' ו-כז' ובעניין: הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אופיר נאור ו/או טלי שלו נאמן מחזיקי אג"ח כח' ובעניין: 1. חברה ייעודית (בבעלות אקסטרה אחזקות ישראל בע"מ) 2. אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ 3. דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רענן קליר ואח' הרוכשות ובעניין: רשות ניירות ערך ע"י ב"כ עו"ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי הרשות ובעניין: הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ הבורסה ובעניין: רו"ח עמנואל אבנר בתפקידו כמומחה לבדיקת הסדר החוב המומחה ובעניין: שיכון ובינוי בע"מ ע"י ב"כ ממשרד גורניצקי ואח' שיכון ובינוי ובעניין: אלון חברת הדלק לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דוד פורר ו/או רונה ברגמן נוה ו/או מתן וינקלר ואח' אלון דלק ובעניין: אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין – פקיד שומה למפעלים גדולים ע"י ב"כ עוה"ד מזי רנצלר ו/או אריק שמיר-ברוכשטיין מס הכנסה (משיב בבקשה 25) ובעניין: 1. יוליאן בנדל - התובע הנגזר והתובע הייצוגי (37693-06-15) 2. אמנון מזרחי - התובע הנגזר נ' דניה סיבוס (תנ"ג 10327-08-17) ע"י ב"כ עוה"ד ליאור צמח ו/או אמיר שאשא ו/או מיכל סלע התובעים הנגזרים והייצוגי ובעניין: רו"ח רפאל כהן - התובע הנגזר נ' לב לבייב תנ"ג 7147-09-10 ע"י עו"ד גלברד ועו"ד יאיר ליבוביץ התובע הנגזר ובעניין: ברטי (בני) סינבטי מרחוב נורדאו 80ב' הרצליה סינבטי ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכנ"ר פסק דין

היטיבה לתאר זאת כב' השופטת אלשיך בפש"ר (ת"א) 3706/09 שטאנג בניה והנדסה בע"מ נ' כונס נכסים רישמי (פורסם במאגרים, 11.11.09), בפיסקה 2: "מעצם הקונספט של הדחיית בעלי המניות לעומת הנושים במצב של חידלות-פרעון, עולה כי כאשר האנטרס של הראשונים מתנגש באנטרס של האחרונים, הרי שדין אינטרס הנושים לגבור. מצב בו רצונם של בעלי-מניות להשאר על מכונם מתנגש באנטרס הנושים להגיע להסדר, הרי שהעדפת האנטרס של בעלי המניות (בין היתר, על-ידי פסילת נסיון דילול), משמעו למעשה העדפתם על הנושים, ואי-לכך הנו בבחינת תרתי דסתרי לדיני חידלות הפירעון." יפים לעניינו דבריו של פרופ' דוד האן בספרו דיני חידלות פרעון (התשס"ט), בעמ' 61: "משנקלעה החברה לקשיים כספיים ונכנסה להליכי חידלות פרעון, בעלי המניות נדחקים לירכתי הבמה... אם שוויה הכלכלי של הקופה אין בו כדי להשביע את כל תביעות הנושים, אשר כאמור קודמים בסדר הפרעון לבעלי המניות, ממילא אין כל עניין ממשי לבעלי המניות בקופה ובגורלה". ראו בנוסף: רע"א 8417/11 נמי נאמנויות בע"מ נ' עו"ד שאול ברגרזון, כונס נכסים לחברת נ.י.ל.י. נדל"ן בע"מ (בכינוס נכסים) (פורסם במאגרים, 07.05.13); ציפורה כהן, פירוק חברות (תש"ס) בעמ' 231; אלשיך ואורבך, בעמ' 671-667.

משמע, הגה השליטה בחברה עובר מבעלי המניות לנושי החברה, וכל עוד לא הוכח אחרת חזקה על אלה שאינם מצויים בנגוד עניינים, זאת בדומה לדירקטוריון לא קונפליקטורי אשר רשאי להגיע להסדר פשרה עם הנתבעים חרף היתנגדותם של התובעים הנגזרים (ראה תנ"ג 10466-09-12 חברת השקעות דיסקונט בע"מ נ' דנקנר ואח', (פורסם במאגרים, 9.8.15).

עמד על כך כב' השופט סולברג בפיסקה 15 להחלטתו בעיניין אפריקה ישראל: "בסופו של דבר תמימי דעים אנו באשר לשני קצותיה של המשוואה: אין ספק כי בית משפט לא יוכל לאשר תניית פטור גורפת מלכתחילה למעשי תרמית (או הפרת חובת אמונים בחוסר תום לב) שאינם ידועים כלל לבעלי המניות ואשר לא ניתן לגביהם "קצה חוט" של מידע; מנגד, באותה מידה ברור כי ככל שניתן גילוי יסודי, מלא וברור בדבר נסיבותיו של מקרה תרמית, פרטיו והשלכותיו הכספיות-רשאים הצדדים להתפשר ביניהם ולכלול את "תמורתה" של אותה תרמית במסגרת הסדר החוב".

לא כל שכן, עסקינן בתביעות שמטילות רף הוכחה גבוה, שכן עילותיהן הן תרמית, הפרת חובות אמון והטעיה, וזאת גם בשים לב גם לדברי בית המשפט העליון בעיניין אפריקה ישראל (פסקה 33 להחלטת כב' השופט עמית): "סיכום ביניים: לאור תניות הפטור בהסדר החוב שאושר על ידי בית המשפט, אין מקום לאישור התביעה הנגזרת כנגד בעל השליטה והדירקטורים, בעילה של רשלנות והפרת חובת הזהירות, אך אין בכוחה של תניית הפטור לחסום תביעה בעילה של תרמית. לאור התמיהות והספקות לגבי העסקה, כמפורט לעיל, ניתן לקבוע, ולו בדוחק, כי יש באלו כדי להציב תשתית ראשונית ולכאורית לטענת התרמית". (ההדגשה אינה במקור – א.א.) ב"כ כהן סבורים שאין התכנות לכך שהתביעה הנגזרת תדחה וזאת נוכח הראיות שבידיהם, העידר גרסה של בעל השליטה, החלטות מאוחרות שניתנו, הפנייה לכתבי הטענות המתוקנים ועוד.

אמנם ייתכנו מקרים חריגים שבהם יהיה מקום להותרת התביעה הייצוגית, שאינה מסתיימת עם אישור הסדר הנושים, וגם לא ניתן להכריע בה במסגרת תביעת חוב".

...

אני מאשר את הסדר הנושים המעודכן, כמות שאושר על ידי הנושים, ובנוסח שצורף לבקשה.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ח, 02 ספטמבר 2018, במעמד עו"ד ינקוביץ ועו"ד מושקוביץ באי-כוח החברה; מטעם הנאמן עוה"ד גיסין ונאור וכן ה"ה עופר ואבנון; עו"ד קליר ב"כ הרוכשת; עו"ד אלבק ב"כ הריבוע הכחול; עו"ד גלברד ב"כ רפאל כהן; מר סינבטי; עו"ד אלעד חן ב"כ בעל השליטה; עו"ד הירשנזון ועו"ד נאות ב"כ כנ"ר. לאחר השימוע עו"ד גלברד: אני מבקש שבית המשפט יורה שכל המסמכים שקשורים לתביעה הנגזרת בעניין הקרקע ברוסיה שמתנהלת בבית משפט מחוזי מרכז יישמרו על-ידי המחזיקים אותם, בין אם זה החברה, בין אם זה הנתבע-בעל השליטה, מר לב לבייב, בין אם יועצים ואנשים אחרים עד אשר תתקבל החלטה על-ידי התובע הנגזר, האם להגיש בקשת רשות ערעור או לא ולכך מצטרפת הבקשה השניה, הואיל ובית משפט נתן פסק דין מנומק אני סבור שלומר שנגיש בר"ע זה לא רציני, אנחנו מבקשים לעיין בפסק הדין ועד 5 ימים לאחר ראש השנה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע.

לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת מר סינבטי שכן המסמכים המבוקשים אמורים להימצא ברשות החברה, שכן מדובר במסמכים חשבונאים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 9489-07-19 רותם נ' רוטשטיין נדל"ן בע"מ מספר בקשה:5 לפני כבוד השופטת מיכל עמית - אניסמן המבקש דב רותם ע"י ב"כ עו"ד חן עופר ונפתלי גולן המשיב רוטשטיין נדל"ן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חגית בלייברג ורונן לוי פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

במסגרת הבקשה דנן מציינים הצדדים, כי ביום 2.12.2019 הוציא הממונה על חוק המכר במשרד השיכון והבינוי, הוא השר הממונה והמאסדר מכוח חוק המכר, "נייר עמדה מטעם ממונה חוק המכר- גבייה בגין תשריט בית משותף ואגרות ממשלתיות" (להלן: "הנחיות הרגולטור").

וכך נכתב בדברי ההסבר לתיקון החוק (ראו: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, ה"ח הכנסת 637): "במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור." כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: "עניין מרקיט")].

בהתאם להוראות תקנה 7א(4)(ב) לתקנות האגרות, מקום בו אושר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

...

בנסיבות אלה, שעה שמחד גיסא אין בידי לקבוע כי מדובר בתביעת סרק, ומאידך גיסא איני סבורה כי צמחה תועלת רבה מהגשת בקשת האישור, למעט הגברת המודעות לנושא, מצאתי כי יש מקום לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו והמוסכם על הצדדים הינו סביר וראוי בנסיבות הענין.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

מונחת בפניי בקשה מוסכמת להסתלקותה של הגב' דנה סיני (להלן: "המבקשת"), מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות") רקע עובדתי בקצירת האומר ביום 26.2.2018 הגישה המבקשת תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית.

כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016): סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט.

במסגרת הבקשה לאיסור הסדר ההסתלקות טענה המבקשת לעניין המלצת הצדדים בדבר גובה הגמול ושכר הטירחה כי בעת הגשת בקשת האישור הראתה התובענה עילת תביעה לכאורה כנגד המשיבה, זאת בין היתר לאור דברי ההסבר לחוק המכר, עמדתו של משרד השיכון אשר צורפה כנספח 17 לבקשת האישור וכן בשים לב להחלטת ועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין אשר צורפה כנספח 16 לבקשת האישור.

יחד עם זאת, יתכן והיה בהגשת בקשת האישור כדי להביא תועלת מסוימת לקבוצה וזאת בדמות הגברת המודעות לשאלה אשר במחלוקת (לעניין זה ר' ת"צ (ת"א) 9489-07-17 דב רותם נ' רוטשטיין נדל"ן בע"מ (פורסם בנבו, 30.1.2020)).כמו כן אין להיתעלם מן העובדה כי הצדדים השכילו לבוא בדין ובדברים ולסיים את ההליך במסגרת הליך גישור, מחוץ לכותלי בית המשפט ובכך חסכו זמן שפוטי יקר.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אין בידי לקבל את טענת המבקשת לעניין התועלת הציבורית שצמחה לקבוצה מהגשת בקשת האישור ואפרט.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

באת כוח היועמ"ש, עו"ד הדר מורג, ביקשה ארכה להגשת עמדתה, וביום 29.10.2017, לאחר מספר ארכות, הודיעה כי "לא נמצא לנכון להעיר על הבקשה לאישור הסדר הפשרה אשר הוגש מטעם הצדדים בתיק שבכותרת". להשלמת התמונה יצויין כי ביום 18.5.2016, דהיינו לאחר מתן החלטת האישור ובטרם סוכם הסדר הפשרה, הודיעו שלושה מחברי הקבוצה, צבי צרפתי ובניו חברה לבנין ולקבלנות (1983) בע"מ, שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ושיכון ובינוי נדל"ן (השקעות בייזום) בע"מ, באמצעות עורכי הדין מיכאל רוזן ושלומי ברקאי, כי מאחר והם מנהלים נגד המשיבה הליכים משפטיים נפרדים הן בעילה נושא הליך זה והן בעילות אחרות, הם מבקשים לצאת מהקבוצה.

בנוסף המליצו הצדדים כי שכר הטירחה לבאת הכוח המייצגת והגמול למבקש יעמדו על 300 אלף ש"ח (דהיינו 12.5% מסכום ההשבה), אשר יתחלקו כך: הגמול יהיה 30 אלף ש"ח, ושכר הטירחה 270,000 ש"ח בתוספת מע"מ. אישור הסדר הפשרה לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה הגעתי למסקנה כי יש לאשרו, בהיותו הסדר "ראוי הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה", העומד בתנאי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות.

...

שכר טרחה וגמול הצדדים המליצו כאמור על שכר טרחה וגמול המהווים 12.5% מגובה ההשבה, והבהירו כי סכומים אלו "הופחתו אף הם ביחס למבחני הפסיקה נוכח מצבה הכלכלי הקשה של [הנתבעת]". גם בעניין זה נראיית לי עמדת הצדדים נכונה וראויה, ולפיכך אני מאשר לתובע גמול בשיעור של 30,000 ש"ח ולבאת הכוח המייצגת שכר טרחה של 270 אלף ש"ח בתוספת מע"מ (למען הסר ספק מובהר כי סכום זה יתווסף לסכום שנפסק לבאת הכוח המייצגת בהחלטת האישור).

סוף דבר לאור האמור, הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. באת הכוח המייצגת תפקח על ביצוע הסדר הפשרה.

הנתבעת תשלם את הגמול לתובע המייצג ומחצית משכר הטרחה לבאת הכוח המייצגת בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה. יתרת שכר הטרחה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי דין, ישולמו לבאת הכוח המייצגת לאחר שיינתן אישור בית המשפט בדבר ביצוע הסדר הפשרה.

בקשת האישור וטענות הצדדים; ביום 9/9/21 הגישו ה"ה מר מודזינסקי שמואל מרדכי וגב' מודזינסקי רחל (להלן: "מודזינסקי") בקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 16079-09-21, כנגד המשיבה – שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ (להלן: "המשיבה" ו/או "שיכון ובינוי"), ממנה רכשו מודזניסקי דירה בפרדס חנה-כרכור.

כך וראשית, עיון בבקשת האישור מעלה כי על פניו במסגרת הבקשה מפורטות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, שכן בקשת האישור נסבה על תובענה של צרכן כנגד עוסק, לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; הואיל ועל פניו התובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעיניינם של חברי הקבוצה הרבים; ולא מצאתי טעם לסבור כי המבקשים פועלים או מנהלים את ההליך שלא בתום לב. עילות התובענה, הסעדים שנתבעו ועיקרי הסדר הפשרה המוצע הם כמפורט לעיל.

...

סוף דבר; לאור האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין, והכל בשינויים המפורטים לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקשים גמול בסך 50,697 ₪ בצירוף מע"מ וכן החזר של חלקה הראשון של האגרה בסך 5,554 ₪ - אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום - וכן שכר טרחה לבאי כוח המייצגים בסך 380,226 ₪ בצירוף מע"מ, באופן ש-70% מסכום שכר הטרחה ישולם בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה ואילו יתרת 30% מתשלום שכר הטרחה ישולם בתוך 14 יום ממועד הגשת הדיווח לבית המשפט בדבר ביצועו של הסדר הפשרה, מספר חברי הקבוצה שאותרו ועל סיום העברת מלוא סכום הזיכוי לחברי הקבוצה והיתרה לקרן התובענות הייצוגיות.