אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בגין חיוב ביתר

מכאן מתחלקות טענות המבקש לשני ראשים עקריים: עקב החיוב האמור נגבית על ידי המשיבה ריבית בשיעור העולה על הריבית הנקובה בפתקית אותה מקבל הלקוח לאחר שחתם עליה (להלן: "העילה הראשונה").

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 11.7.21 ניתן על ידי מותב זה פסק דין שאישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה בעיניין דומה נגד גמא מימון ישיר בע"מ (להלן: "גמא"), הפועלת במתכונת דומה לפעילות סילבר ומספקת בסניפי הדואר שירות של פריסה לתשלומים ללקוחות המבקשים לשלם חשבונות בבנק הדואר למוטבים שונים באמצעות כרטיסי אשראי [ת"צ (מחוזי מרכז) 23533-06-19 רבי נ' גמא מימון אישי ישיר בע"מ (11.7.21)].

התובענה אינה ראויה להידון כתובענה ייצוגית שכן נידרש בירור פרטני ביחס לכל לקוח ולכל עסקה במסגרתו יהיה צורך לבדוק את מועד ביצוע העסקה, הריבית שנגבתה בפועל, הריבית שהופיעה בפתקית, הריבית ההסכמית לעסקה בקרדיט בכרטיס האשראי שבו נעשה שימוש, מועדי החיוב של הלקוח והאם העובדה ששעור הריבית הוצג במונחים שנתיים השפיעה על החלטת הלקוח להשתמש בשירות התשלומים.

בהמשך, צוינו בסעיף 88 המילים המפורשות "היתנהגות זו מהוה הפרה יסודית של ההסכם...". בסעיף 12 בסיכומי התשובה של המבקש נכתב בפעם הראשונה (עד כמה שראיתי) כי "...בפנינו הסכם שאותו הפרה סילבר בכך שגבתה ריבית ביתר... סילבר חייבת לעמוד בריבית הנקובה, וממילא עליה להשיב את הריבית שאותה גבתה ביתר, בנגוד להסכם" (ההדגשה במקור – י.ק.).

...

כמו כן אני סבור כי מתקיימים התנאים של נאותות הייצוג והייצוג בתום לב (סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות) ודוחה את טענות המשיבה בהקשר זה. טענות אלה מתייחסות לכך שהתובענה הוגשה רק נגד המשיבה ולא נגד הדואר וחברה נוספת (גמא), והמסקנה שהמשיבה מסיקה מכך היא שמניעיו של המבקש נותרו עלומים, וכי מדובר בתביעה מוזמנת ומאולצת שהוגשה בחוסר תום לב. איני מקבל טענה זו. זכותו של המבקש להגיש תביעה נגד צד שהוא סבור שיש לתביעה סיכוי להצליח נגדו.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל אני מאשר חלקית את בקשת האישור בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "כלל הלקוחות, אשר עשו שימוש בכרטיס אשראי במסגרת הסדר תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי שהוצע על ידי הדואר ואשר המימון לו הועמד על ידי המשיבה, מיום 22.4.12 (מועד הקמת המשיבה) ועד ליום 31.8.19, ושיעור הריבית שנגבתה מהם בפועל עלה על שיעור הריבית שננקב בפתקית שנמסרה ללקוח בגין הפעולה". לעניין מועד סיום התקופה, ר' הפסקה האחרונה בסעיף 10 לעיל.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ובהתחשב בכך שבקשת האישור התקבלה באופן חלקי בלבד, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 12,000 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.

עקרי הסדר הפשרה כמובא בבקשה, לפי בדיקת משרד התחבורה הקף החיובים השגויים שאירעו כתוצאה מהתקלה האמורה הוא 12,084.

סבורני כי הקריטריון לאישור ההסדר, שנקבע בסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מיתקיים שכן ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, והתובענה שהוגשה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק.

כך גם האופן בו בא לידי ביטוי אינטרס הציבור, בהחזר כלל החיוב ביתר: מחד, קיים ויתור מסוים במישור זה, שיבוא לידי ביטוי במקרה שיתברר שסך ההחזר עולה על סכום הפצוי.

...

סבורני כי הקריטריון לאישור ההסדר, שנקבע בסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מתקיים שכן ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, והתובענה שהוגשה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק.

היות שאימוץ אפשרות זו עשוי להיטיב עם חברי הקבוצה הנפגעת, אני קובע כי האפשרות לה הסכימה הנתבעת תהווה חלק מפסק הדין.

ועם זאת, בנסיבות העניין ונוכח מיהות הנתבעת וההוראות המפורטות בהסכם הפשרה, הכוללות גם מסגרת זמן תחומה, סבורני כי די בחיוב הנתבעת לדווח על קיום חובותיה בהתאם להסכם הפשרה.

הכרעה אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

נוסחו של המסרון יהיה כדלקמן : "בהתאם לפסק דין שאישר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית במברגר (ת"צ 5322-02-22) ייתכן שהנכם זכאים לקבל החזר כספי בשל חיובכם בגין הכללת דקות שיחה לחו"ל שביצעתם במחזור חיוב מסוים, בחשבונית של מחזור חיוב מאוחר, וזאת החל מאוגוסט 2017 ועד פברואר 2022 (הסדר הפשרה עומד לעיון באתר האנטרנט שכתובתו:__________). ככל שחויבתם בסך של 25 ₪ ומעלה מעבר לסכום החבילה, הנם מוזמנים לפנות בתוך 30 ימים מיום קבלת מיסרון זה באמצעות דוא"ל לכתובת cellcom_pniyot@cellcom.co.il, בבקשה לקבלת החזר, בצרוף החשבונית הרלוואנטית המוכיחה את סכום החיוב ביתר או בצרוף מיסמך פירוט חיובי האשראי הכולל חיוב ביתר וכן מספר הטלפון אליו שויכה החשבונית; וכן בצרוף פרטי חשבון בנק עדכניים אליהם תבקשו לקבל את ההחזר". ככל שלאחר 30 ימים ממועד התשלום תישאר יתרה מהסך של 76,242 ₪ (להלן: "יתרת הסכום") המשיבה תיתרום את יתרת הסכום וכן את כל סכומי החריגה מהחבילה המשוערכים (סך של 42,357 ₪ שאינו מיוחס ללקוחות ספציפיים), לקרן למימון תובענות ייצוגיות כמשמעה בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן").

...

פיצוי לחברי הקבוצה ביהמ"ש קבוע כי המשיבה תשלם סכום כולל בסך של 118,599 ₪, לפי המנגנון שלהלן: · בתוך 90 ימים מהיום, המשיבה תאתר כל הלקוחות אשר נכללו במסגרת סכומי החריגה מהחבילה שאיתרה במערכותיה (בסך של כ- 76,242 ₪ - סכום שכאמור הינו רחב יותר מסכום הנזק שנגרם בפועל, ככל שכלל נגרם, ללקוחות), ותזכה את החשבונית של אותם הלקוחות שעדיין לקוחותיה עבור מחזור החיוב הבא לאחר מכן, כל לקוח – ביחס לסכום החריגה מהחבילה שנגבה ממנו בפועל.

גמול ושכר טרחה הצדדים הסכימו שהמשיבה תשלם למבקשים גמול בסך של 12,000 ₪.

סוף דבר ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין.

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית) עניינה של הבקשה לאשר את התובענה שבכותרת כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), שהוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), הוא בטענות המבקשים (א) כי המשיבות הפרו את הוראות הדין ובפרט את הוראות סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בכך שלא הודיעו בדרך הקבועה בדין למנויים במסגרת עיסקאות לתקופה קצובה, כי דמי המנוי החודשיים שלהם עתידים לעלות בתום התקופה הקצובה והמוסכמת, שבמהלכה ניתן להם מחיר מוזל; (ב) כי המשיבות ממשיכות לחייב את לקוחותיהן בגין השמוש בשירותיהן גם לאחר שהלקוח משיב להן את ציוד הקצה הנידרש לצורך קבלת השרות; (ג) כי המשיבות אינן מוסיפות לזיכויים שהן מחזירות ללקוחותיהן בגין חיובי יתר, ריבית, הצמדה והחזר הוצאות על סך 16 ₪ כהוראת חוק הגנת הצרכן.

עקרי הסדר הפשרה לטענת המשיבות, לא היה בהתנהגויות המיוחסות להן בבקשת האישור ובתובענה כדי להוות הפרה כלשהיא של הדין או התחייבויותיהן כלפי לקוחותיהן או כדי להקים נגדן עילת תביעה כלשהיא ובפרט עילת תביעה ייצוגית; על אף שהמשיבות כופרות בטענות המבקשים, ומבלי להודות באיזו מהטענות שהועלו בכתבי הטענות מטעם המבקשים, ניאותו המשיבות ליטול על עצמן התחייבויות כמפורט בהסכם זה. הסתלקות בעיניין הקבוצה השנייה והקבוצה השלישית "הקבוצה השנייה" הוגדרה בפתיח להסדר הפשרה באופן הבא: "כל לקוחות המשיבות אשר המשיבות המשיכו לגבות מהם סכומי כסף בגין שירותים גם לאחר שהחזירו להן את ציוד הקצה שברשותם, וזאת החל מיום 12.6.2012 (שבע שנים בטרם הגשת הבקשה לאישור), ועד למועד אישור הסכם זה כפסק דין". "הקבוצה השלישית" הוגדרה בפתיח להסדר הפשרה באופן הבא: "כל לקוחות המשיבות אשר המשיבות השיבו להם סכומי חיוב ביתר שנגבו מהם ללא הפרישי ריבית, הצמדה והחזר הוצאות, וזאת החל מיום 12.6.2012 (שבע שנים בטרם הגשת הבקשה לאישור), ועד למועד אישור הסכם זה כפסק דין". הצהרות המשיבות בעיניין דרכי הנתוק המשיבות הצהירו כי דרכי הנתוק השונות העומדות בפני הלקוחות מפורטות, בהתאם לנדרש בדין, במסגרת: סיכום תנאי העסקה אותו מקבלים הלקוחות עם הצטרפותם לשירותי המשיבות: בתקנון המבצע אליו מצטרפים הלקוחות ואשר נימסר להם עם הצטרפותם לאותו מבצע: בחשבונית החודשית שנמסרת ללקוחות: בדף אתר האנטרנט של המשיבות שקישור אליו נמצא בדף הראשי של אתר המשיבות: הקבוצה השנייה - עוד הצהירו המשיבות, כי הן ערכו בדיקה, למעלה מן הצורך, כדי לבחון אם כלל קיימת קבוצה של לקוחות שאין להם ציוד קצה מהמשיבות ועדיין נגבה מהם תשלום חודשי.

...

בנסיבות אלה, הגיעו המבקשים למסקנה כי יהיה זה נכון להסתלק מהתובענה ומבקשת האישור בקשר עם הקבוצה השנייה והקבוצה השלישית.

בהתאם לפסיקה שאישרה את העברת הסכום הנחסך בתשלומי הגמול ושכר הטרחה המומלצים לטובת הפיצוי לקבוצה [ע"א 6121/21 כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (27.12.21)], אני קובע כי הסך של 240,000 ₪ שנחסך למשיבות ברכיבי הגמול ושכר הטרחה, יתווסף לסכום הפיצוי לקבוצה, לרכיב הפיצוי בגין העבר לחברי הקבוצה שהם מנויים של המשיבות, אשר יסתכם בעקבות תוספת זו בסך של 10,240,000 ₪.

סיכום בנוגע לקבוצה השנייה ולקבוצה השלישית - אני מקבל את בקשת ההסתלקות, מוחק את בקשת האישור ודוחה את תביעתם האישית של המבקשים בנוגע לקבוצות אלה.

ביחס לקבוצה הראשונה - אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה היא כמפורט בסעיף 2 לעיל.

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית) עניינה של הבקשה לאשר את התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), שהוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), הוא בתכנית "סלקום טריפל" (להלן: "התכנית"), הכוללת שירותי אינטרנט, טלויזיה וטלפון נייח, כאשר הטענה היא שהנתבעת (להלן גם: "סלקום") חייבה את לקוחותיה חברי הקבוצה במלוא התשלום החודשי בגין התכנית, גם כאשר אלו מתנתקים מהתכנית, מבלי שחלף מחזור חיוב שלם.

הסעדים הנתבעים: השבת הסכומים שנגבו ביתר מחברי הקבוצה בתוספת הצמדה וריבית כדין.

...

בכפוף להקטנת סכומי הגמול ושכר הטרחה כנזכר לעיל, אני מאשר את כל יתר המלצות הצדדים בנושא הגמול ושכר הטרחה (סעיפים 44-48 להסדר הפשרה).

בהתאם לפסיקה שאישרה את העברת הסכום הנחסך בתשלומי הגמול ושכר הטרחה המומלצים לטובת הפיצוי לקבוצה [ע"א 6121/21 כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (27.12.21)], אני קובע כי הסכום הנחסך לסלקום עקב הפחתת סכומי הגמול ושכר הטרחה, יתווסף לסכום ההשבה הסופי לקבוצה (להבדיל מסכום ההשבה אליו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כנזכר בהסדר הפשרה, לסכום הנחסך לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית), אשר יחולק פרו-רטה לחבריה, כקבוע בהסדר הפשרה (כשעתה, שיעורו יהיה גבוה מעט יותר מ-80% עקב התוספת הנ"ל).

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה, העילות והסעדים וכן השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הם כמפורט בסעיף 4 לעיל.