אישור הסדר עם נושים במהלך המעבר מהקפאת הליכים לפירוק

הנאמנים מודעים לעמדת המל"ל שלפיה החבות של המל"ל לשלם את הגמלה היא רק בעת שניתן צו פירוק לחברה בהבדל מהליכי חידלות פרעון אחרים, אך לעמדתם אין בכך נפקא מינה במקרה של החברות שלפנינו.

באותו מקרה נרכשה פעילות החברה שבעניינה אושר הסדר נושים, על ידי צד ג' שהמשיך את הפעלת עסקי החברה שהייתה רשת מרכולים ארצית שעברה הליכי התייעלות.

6.4 הילכת קלאבמרקט בעיניין קלאבמרקט נבחנה השאלה האם על המל"ל לשלם גימלה מכח הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי לעובדיה של חברת קלאבמרקט שניתן לגביה צו הקפאת הליכים ושאושר בעיניינה הסדר נושים, בלא שניתן צו פירוק.

...

סבורני שכאשר עסקינן בהסדר נושים במסווה של פירוק כאמור לעיל, יש לשקול להחיל גם הוראות ונהלים שחלים כרגיל על תאגיד בפירוק, ככל שאין אבחנה עניינית בין הסדר נושים זה לבין פירוק.

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את טיעוני הצדדים, נתתי דעתי להוראות החוק וההלכה הגעתי לידי מסקנה שדין עמדת הנאמנים להתקבל ואפרט; בפתח ההכרעה ראיתי להבהיר שהלכת קלאבמרקט היא הלכה מחייבת ושעל בתי המשפט לפעול כמתחייב הימנה, קרי, שאין מקום ככלל לחייב את המל"ל לשלם את גימלת העובד אלא רק במקרה של פירוק חברות.

סוף דבר ממכלול הנימוקים דלעיל הגעתי לידי מסקנה שדין עמדת הנאמנים להתקבל ויש להחיל את הוראות הסדר הנושים באופן שהכספים שמגיעים לעובדים כמתחייב מהכרעות החוב של הנאמנים ישולמו כדלקמן: הסכומים בדין קדימה ישולמו מקופת הסדר הנושים; יתרת הסכום שמגיע לעובדים לפי ההכרעה בתביעות החוב שלהם ועד לתקרת הגמלה על פי חוק הביטוח הלאומי תשולם לעובדים על ידי המל"ל וכקבוע בחוק הביטוח הלאומי.

הצדדים מסכימים כי האחראיות לתאונה רובצת לפתחם של הנתבעות, הנתבעת 2 מוכנה לשאת בתשלום הנזק לתובעות אך בנכוי סכום הישתתפות העצמית של המבוטחת, הנתבעת 1, זאת בשל היותו של הבעלים, בעת התאונה, פושט רגל ובשל כך שהחברה עברה הקפאת הליכים שנסתיימה בהסדר נושים ונמכרה לאחר – עניין זה עומד לפנינו היום.

          (ב)  ואלה האירועים: (1)   המבוטח הוכרז פושט רגל או בא בהליכי פשיטת רגל לידי פשרה או סידור עם נושיו; (2)   המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עיזבונו בפשיטת רגל; (3)   במבוטח שהוא תאגיד - ניתן עליו צו פירוק, או נתמנה לו כונס נכסים או מנהל לעסקיו או למפעלו, או נתקבלה בו החלטה לפירוק מרצון, למעט פירוק מרצון לשם שינוי מבנה או לשם התמזגות עם תאגיד אחר.

הנתבעת 2 מיתנהלת כמבטחת הנתבעת 1, כך עולה בין היתר מהמסמכים שהציגו הצדדים – מכתב הדחייה, הרשימה וג'קט הפוליסה – כולם יצאו תחת ידה ושמה של הנתבעת 2.

...

טענה זו נדחית.

טענה זו נדחית.

לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש קבל את טענות הנתבעת 2 וכי יש לחייב את הנתבעת 2 בתשלום הנזק שהינו מעבר לסכום ההשתתפות העצמית אשר עומד על 6,000 ₪, בהתאם לפוליסה.

בהתאם להסכמה זו נשלחה הודעה לבית המשפט כדלקמן: הואיל ובתיק זה הנאמנים נימנעו מהפעלת החברה מחד, ומאידך במהלך הבדיקות שביצעו הנאמנים, לרבות באמצעות מהנדס מטעמם, נדרשו עובדי החברה ו/או חלקם למסור לנאמנים מידעים הנוגעים להתכנות הפעלת הפרויקטים בהם נקשרה החברה, הוסכם כי הנאמנים יאשרו, במסגרת תביעות החוב שיוגשו על ידי העובדים, שכר אף בגין תקופת בדיקת התכנות הקפאת ההליכים, וסכומים אלו ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעות החוב שיגישו העובדים בהליך הפרוק.

לעומת זאת, כאשר ניתן צו הקפאת הליכים במסגרת הליכים להבראת החברה, משמעות הדבר הייתה כי החברה ממשיכה להתקיים ופועלת בחסות בית המשפט ובשליטת נאמן שמונה, מתוך ניסיון להגיע להסדר עם נושיה ולאפשר את הבראתה (ראו ע"א 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נג(5) 97 (1999); ע"א 4371/12 רו"ח אילן שגב נ' שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ, פסקה 25 (17/9/2014) ).

בע"א 110/08 המוסד לביטוח לאומי נ' רו"ח ג' טרבלסי ועו"ד ש' נס (28/1/2014), דן בית המשפט העליון בשאלה האם על המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלה לעובדיה של חברה שניתן לגביה צו הקפאת הליכים ושאושר בעיניינה הסדר נושים ללא צו פירוק.

לפיכך, החוק מבהיר (סעיף 8 וסעיף 23(ג)) כי תאגיד המבקש צו פתיחת הליכים לשיקומו הכלכלי, נידרש להציג את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלה (ראו גם החלטתי בחדל"ת (חי') 70018-11-19 א. ר.ו.ן 2012 בנייה ופיתוח בע"מ נ' הממונה על חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון (9/12/2019), וראו גם סעיף 98 לחוק הדן במעבר ממסלול של פירוק למסלול של שקום, ודורש אף הוא כתנאי הוכחת קיומם של אמצעי מימון הליכי השקום).

...

מהאמור מתחייבת המסקנה כי לא ניתן לעגן את זכותם של המבקשים לגמלה עבור תקופת ההקפאה במתווה המוסכם.

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי העובדים זכאים לגמלה, על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, גם עבור עבודתם בחברה מיום מתן צו ההקפאה, 3/1/2019, ועד ליום הפיטורים 11/2/2019.

בהתאם לתוצאת הבקשה, אני מחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם למבקשים הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 4,000 ₪.

ב"כ המערערת הפנה במהלך הדיון לדברים שנאמרו לאחרונה בפש"ר (מחוזי נצ') 1172-07-22 אביגדור מלכין נ' כונס הנכסים הרישמי (נבו 01.11.2022): "ההכרעה הלאקונית בתביעת החוב הנושאת חצי עמוד ואף היא מיתעלמת מפסק הדין בהליך האחר מלמדת אף היא על היתעלמות בלתי מוסברת מטענות המערער ואינה יכולה לעבור לסדר היום." (שם, פסקה 42).

עוד נציין כי: "דיני הקפאת ההליכים, כמו דיני הפרוק, כוללים מיגבלה של זמן להגשת תביעות חוב... הגבלת מועדים זו מלמדת כי לאחריה חלה מעין היתיישנות של תביעות החוב. ההלכה הפסוקה קובעת כי מחדלו של נושה שלא הגיש הוכחת חוב בזמן הוא מהותי ולא פרוצדוראלי, הגורר אחריו אובדן מוחלט של זכות התביעה שלו נגד החברה, תהא מוכחת ומוצדקת ככל שתהא." (אלשיך ואורבך, ע' 683).

הליכי חידלות הפרעון התקדמו באופן משמעותי בחלוף השנים, וברור כי פתיחת הפתח להגדלת הקף הנשיה, בחלוף כימעט 6 שנים מאז אושר הסדר הנושים הראשון, ובחלוף קרוב לשלוש שנים מאז אושרה תכנית השקום, תהווה פגיעה בלתי סבירה באנטרס ההסתמכות של הנושים, תיגרום לעיכוב נוסף בחלוקת הדיבידנד ואף עלולה להפחית את שיעור הדיבידנד שישולם לנושים, והכל, על לא עוול בכפם.

...

ראו את החלטתי בעניין עש"א (מחוזי ת"א) 50569-02-14 עובדים של חברה כפרי יעקב בע"מ נ' יובל קדרון - נאמן בהקפאת הליכים (נבו 23.11.2014), שם נאמרו הדברים הבאים בהתייחס למקרה שבו הוגשו תביעות חוב מתוקנות לאחר קרוב לארבע שנים ממועד הגשת התביעות המקוריות: "אכן, מטרתו של המשפט היא התחקות אחר האמת, מתוך מטרה להגיע לתוצאה משפטית צודקת, אלא שאין פירושו של דבר שאיש הישר בעיניו יעשה, בבחינת לית דין ולית דיין. בכל הליך משפטי ישנם כללים דיוניים שיש לפעול על פיהם, לרבות בנוגע למועדים בהם יש להגיש כתבי טענות. קל וחומר כאשר עסקינן בהליכים של הגשת תביעות חוב בחברות חדלות פרעון, כמו בעניננו, בהם נודעת חשיבות יתירה לעמידה במועדים." (שם, פסקה 18).

סיכומו של דבר, בנסיבות המתוארות לעיל אין מקום להאריך את המועד להגשתה של תביעת החוב.

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

ביום 31.10.2022 הגישו החברות יחד עם בעלי המניות שלהן (להלן: "המבקשים") בקשה למתן צו הקפאת הליכים לפי סעיפים 319ג ו- 319ח וסעיף 321 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), ועתרו כי הצוו יחול גם על בעלי המניות.

נטען כי יש בהליך של עיכוב הליכים כדי לשמור על המשכיות פעילות החברה מס' 1, ועל שמירה על נכסיה, במיוחד רשימת לקוחותיה בארץ ובחו"ל. ביום 15.11.2022 ניתנו צוי עיכוב הליכים בעיניינם של המבקשים למשך 90 ימים תוך אישור הסכמות שגובשו בין החברות, בעלי המניות והנושים המובטחים, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הנושים המובטחים").

נטען, כי הצעת ההסדר המשופרת כללה תשלום סך של 4.2 מיליון ₪ מבעלי המניות בחלקים שוים תוך 60 חודשים בתשלומים שתחילתם 6 חודשים מיום אישור ההסדר, וכן שתוף פעולה עם הליכי התביעה שמנהלות החברות נגד צדדים שלישיים, וזאת תוך הותרת 20% מתוך תקבולי התביעה לבעלי המניות והיתר ישולם לקופת הנשייה ויחולק בהתאם להוראות הדין.

נטען, כי אצל הנאמן התקבלו 9 עמדות מטעם נושים האוחזים בערבויות אישיות, מהן 7 עמדות בעד ההסדר כאשר ערך נשיית נושים אלה עומד על 93%, ומנגד התקבלו 2 עמדות מיתנגדות האחת מטעם בנק מזרחי טפחות בע"מ והשנייה מטעם כרטיסי אשראי לישראל בע"מ. על כן נטען, כי הצעת ההסדר עברה באספת הנושים האוחזים בערבויות אישיות של בעלי המניות ברוב מניין (7 בעד ו-2 נגד) וברוב ערך (93%).

בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט בשקול דעת הנושים ולא יאשר הסדר נושים שקבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במירמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפרוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקבל את הסכמת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

...

בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט בשיקול דעת הנושים ולא יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במרמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקיבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משיעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפירוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקיבל את הסכמת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

יוצא אפוא, כי לא הוגשה כל התנגדות לאישור הצעת הסדר החוב בעניינם של בעלי המניות.

סוף דבר- אני מאשר את ההסדר בעניינם של בעלי המניות שצורף לבקשה לאישור הסדר נושים.