בית המשפט המחוזי בבאר שבע
22 אוגוסט 2016
פש"ר 40432-01-13 פליישקר נ' כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום ואח'
בפני:
כב' השופט עמית כהן
בעיניין:
פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980
להלן: "הפקודה"
ובעניין:
ביאנה פליישקר, ת"ז:310568415
להלן: "החייבת"
ובעניין:
הכונס הרישמי
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד רונן ויינברג
להלן: "המנהל המיוחד"
ביטול הליכים
צו לכנוס נכסי החייבת ניתן ביום 21.1.13, ועל החייבת הושת תשלום חודשי בסך 500 ₪.
במסגרת חוות דעת שהוכנה לקראת דיון בשאלת הכרזתה של החייבת כפושטת רגל (חוות הדעת הוכנה לקראת הדיון שהיה קבוע ל- 13.11.13 אך סרוקה בנט המשפט ב- 27.11.13) גולל המנהל המיוחד את הרקע והנסיבות להווצרות החובות. המנהל המיוחד טען בחוות דעת (סעיף 16) כי מכלול הנסיבות בעיניין מכירת העסק של החייבת למי שלטענתה מעסיק אותה, מר רועי אטיאס– גרסאותיה הסותרות והשמטת שווי מכירת העסק בהסכם – "מעוררים חשד שהחייבת מגלה טפח ומכסה טפחיים". בסיכום חוות הדעת לא יכול היה המנהל המיוחד לבוא בהמלצות, אלא ביקש לבחון את סימני השאלה שעלו, בין השאר על טיב יחסיה עם מר רועי אטיאס, ודרש שתסיר מחדלים שפורטו בחוות הדעת.
בדיון מיום 13.11.13, נדחתה הכרזתה של החייבת כפושטת-רגל ב-3 חודשים, על מנת לאפשר למנהל המיוחד לעדכן את בית המשפט.
בהודעה מטעם המנהל המיוחד מיום 21.5.14, אשר הוגשה בהמשךלדיון מיום 13.11.13, עידכן המנהל המיוחד כי החייבת אינה מגישה דו"חותיה כנדרש ותשלומיה החודשיים אינם רציפים (נוצר חוב פיגורים בסכום של 3,500 ₪), וכי החייבת טרם המציאה מלוא הפרטים לגבי קרן ההשתלמות הרשומה על שמה. נוכח זאת וזאת שהחייבת טרם נתנה מענה לשאלות והתהיות שעלו מימצאי חקירת החייבת, לא יכול המנהל המיוחד לבוא בהמלצה חיובית להכרזת החייבת כפושטת רגל. למרות זאת, נוכח מצבת החובות הנמוכה המאושרת (82,881 ₪) ובכפוף להסרת המחדלים לאלתר – לא היתנגד המנהל המיוחד לאפשר לחייבת לבוא בהצעה להסדר נושים.
ביום 18.6.14 הודיעה החייבת כי הסירה מלוא מחדליה והגישה הצעה להסדר נושים, לפי סעיף 33 לפקודה– להעמיד את קופת פשיטת הרגל על סכום כולל של 50,000 ₪. בבקשה מיום 1.10.14 דיווח המנהל המיוחד כי הצעת החייבת אושרה על ידי הנושים כקבוע בסעיף 34 (א) לפקודה והציע לאשר את הצעת החייבת. דיון בהצעת ההסדר נקבע ליום 15.2.15.
בפתח ישיבת 15.2.15 הודיע המנהל המיוחד כי לאחר הגשת הבקשה לאישור הסדר הנושים, חלה תפנית משמעותית, במובן זה, שהתווספו שני נושים- בנק המזרחי ולו תביעת חוב בסכום של 197,000 ₪, אשר הוגשה במועד ומסיבה שלא הובררה לא נקלטה במערכת הממוחשבת, והנושה הנוסף הנו מר יצחק פוגל שסכום נשייתו נאמד בסך של 300,000 ₪ בגין דמי שכירות, לגביה לא ברור אם הוגשה במועד. נוכח התפתחות זו עתר המנהל המיוחד לארכה בה ייבחנו תביעות החוב החדשות והצעת ההסדר. בסוף הדיון הורה בית המשפט למנהל המיוחד להגיש עידכון תוך 75 ימים והחייבת נדרשה להסיר מחדליה – לשלם את חוב הפיגורים ולהגיש הדו"חות והאסמכתאות הדרושים – תוך 30 יום.
בהודעה מיום 12.2.16 עידכן המנהל המיוחד כי תביעת החוב של בנק מזרחי אושרה בסכום של 180,314 ₪ ואילו תביעת החוב של הנושה יצחק פוגל נדחתה בשל הגשתה באיחור.
בהודעה נוספת מיום 19.4.16 עידכן המנהל המיוחד כי החייבת שיפרה הצעתה לסכום של 104,000 ₪ וכי באספת נושים שהתקיימה בהישתתפות שני נושים, הצביעו שני הנושים, בעד קבלת הצעת החייבת. לכן הציע המנהל המיוחד לאשר את הצעת החייבת. דיון בהצעה הנ"ל של החייבת נקבע ליום 19.6.16.
הדיון ביום 19.6.16 נקבע לשעה 10:00 אך החייבת ובא כוחה לא התייצבו במועד, לכן, בשעה 10:24, התחיל הדיון בהעדר החייבת. לאחר ששמעה את הערת בית המשפט כי לא היה באספת הנושים המניין הדרוש בתקנות (תקנה 73 לתקנות פשיטת הרגל), ונוכח הפער הגדול בין הצעתה הראשונה של החייבת להצעתה השנייה, המליצה ב"כ המנהל המיוחד לדחות את ההצעה, לאפשר לחייבת לשפר הצעתה כך שתציע לפחות 65%, בהתאם להוראות סעיף 35(ז) לפקודה, ואם לא, יעמוד המנהל המיוחד על בקשתו לביטול ההליכים בשל חוסר תום לב ביצירת החובות וחוסר תום לב בניהול הליך הסדר הנושים, שכן אם הייתה החייבת מציעה מלכתחילה את ההצעה שבאפשרותה (104,000 ₪) במקום הסכום שהציעה (50,0000 ₪), היה הדבר מאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור 100% לנושים כפי מצבת החובות שהייתה ידועה אז. ב"כ הכונ"ר סברה שבנסיבות היה נכון לידון בבטול ההליך, אך לפנים משורת הדין, הצטרפה להמלצת המנהל המיוחד, תוך שציינה שקיימים מחדלים של החייבת בכך שקיים חוב פיגורים והחייבת אינה מגישה דוחות כנדרש.
בסוף הדיון קבלתי את המלצת המנהל המיוחד והכונ"ר ואיפשרתי לחייבת להסיר את מחדליה ולהגיש הצעה משופרת עד ליום 20.7.16. בהחלטתי סברתי כי יש לדחות את הצעת ההסדר הן מאחר שבאסיפת הנושים לא היה מניין כנדרש בתקנה 73 לתקנות פשיטת הרגל, הקובעת שמניין חוקי באספה הוא לפחות 3 נושים, והן על רקע הפער הקיצוני שבין שתי הצעות הפשרה. במהלך מתן החלטתי ניכנס ב"כ כוח החייבת לאולם בית המשפט (בשעה 10:40) וציין כי החייבת נימצאת בדרכה לאולם והבהיר כי בשל תאונת דרכים התעכבה הגעתם להיכל המשפט. לאחר מתן אפשרות לב"כ החייבת להשלים טיעוניו הסתייגויותיו מהחלטתי, לא מצאתי לשנות מהחלטתי בשל מספר טעמים מצטברים: ראשית העדרו של מניין חוקי באספת הנושים; שנית, הפער הבלתי מוסבר בין הההצעה הראשונה להצעה השנייה; ושלישית אין המדובר בבקשה להפטר כטענת החייבת ובא כוחה ולו מן הטעם שהחייבת טרם הוכרזה כפושטת רגל.
בסיום החלטתי מיום 19.6.17 קבעתי כי על החייבת להסיר כל מחדליה, להגיש את אישור המנהל המיוחד על כך ולהגיש הצעה להסדר נושים משופרת, עד ליום 20.7.16 ואם לא, יבוטלו ההליכים ללא התראה נוספת.
החייבת היתעלמה מהחלטתי, לא צרפה אישור המנהל המיוחד על הסרת המחדלים ולא הגישה הצעה משופרת.
כעולה מבקשות המנהל המיוחד, היתנהלה החייבת בחוסר תום לב, הן ביצירת החובות והן בניהול ההליך. החייבת יצרה פיגורים בתשלום החודשי ולא הגישה דוחות כנדרש.
היתנהלות החייבת, כמפורט לעיל, מהוה ניצול לרעה של ההליך וזלזול בו, ולכן אין היא זכאית להנות מההגנות שמעניק לה ההליך. הדברים נכונים שבעתיים נוכח סימני השאלה המרחפים על היתנהלות החייבת קודם למועד צו הכנוס, דרך יצירת החובות והתנהלותה בהליך.
על כן, אני מורה כדלקמן:
1. צו כנוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתה של החייבת – בטלים.
2. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייבת יבוטל בתוך 90 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
3. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרישמי לשכר השגחה.
4. הכונס הרישמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללישכת ההוצאה לפועל.
5. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרישי ריבית, ייזקף כשכר טירחת הכונ"ר.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.
ניתן היום, י"ח אב תשע"ו, 22 אוגוסט 2016, בהיעדר הצדדים.
עמית כהן, שופט
3 מתוך 3
...