אישור הסדר נושים משופר בפשיטת רגל

בית המשפט המחוזי בבאר שבע 22 אוגוסט 2016 פש"ר 40432-01-13 פליישקר נ' כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום ואח' בפני: כב' השופט עמית כהן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: ביאנה פליישקר, ת"ז:310568415 להלן: "החייבת" ובעניין: הכונס הרישמי להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד רונן ויינברג להלן: "המנהל המיוחד" ביטול הליכים צו לכנוס נכסי החייבת ניתן ביום 21.1.13, ועל החייבת הושת תשלום חודשי בסך 500 ₪. במסגרת חוות דעת שהוכנה לקראת דיון בשאלת הכרזתה של החייבת כפושטת רגל (חוות הדעת הוכנה לקראת הדיון שהיה קבוע ל- 13.11.13 אך סרוקה בנט המשפט ב- 27.11.13) גולל המנהל המיוחד את הרקע והנסיבות להווצרות החובות. המנהל המיוחד טען בחוות דעת (סעיף 16) כי מכלול הנסיבות בעיניין מכירת העסק של החייבת למי שלטענתה מעסיק אותה, מר רועי אטיאס– גרסאותיה הסותרות והשמטת שווי מכירת העסק בהסכם – "מעוררים חשד שהחייבת מגלה טפח ומכסה טפחיים". בסיכום חוות הדעת לא יכול היה המנהל המיוחד לבוא בהמלצות, אלא ביקש לבחון את סימני השאלה שעלו, בין השאר על טיב יחסיה עם מר רועי אטיאס, ודרש שתסיר מחדלים שפורטו בחוות הדעת. בדיון מיום 13.11.13, נדחתה הכרזתה של החייבת כפושטת-רגל ב-3 חודשים, על מנת לאפשר למנהל המיוחד לעדכן את בית המשפט. בהודעה מטעם המנהל המיוחד מיום 21.5.14, אשר הוגשה בהמשךלדיון מיום 13.11.13, עידכן המנהל המיוחד כי החייבת אינה מגישה דו"חותיה כנדרש ותשלומיה החודשיים אינם רציפים (נוצר חוב פיגורים בסכום של 3,500 ₪), וכי החייבת טרם המציאה מלוא הפרטים לגבי קרן ההשתלמות הרשומה על שמה. נוכח זאת וזאת שהחייבת טרם נתנה מענה לשאלות והתהיות שעלו מימצאי חקירת החייבת, לא יכול המנהל המיוחד לבוא בהמלצה חיובית להכרזת החייבת כפושטת רגל. למרות זאת, נוכח מצבת החובות הנמוכה המאושרת (82,881 ₪) ובכפוף להסרת המחדלים לאלתר – לא היתנגד המנהל המיוחד לאפשר לחייבת לבוא בהצעה להסדר נושים. ביום 18.6.14 הודיעה החייבת כי הסירה מלוא מחדליה והגישה הצעה להסדר נושים, לפי סעיף 33 לפקודה– להעמיד את קופת פשיטת הרגל על סכום כולל של 50,000 ₪. בבקשה מיום 1.10.14 דיווח המנהל המיוחד כי הצעת החייבת אושרה על ידי הנושים כקבוע בסעיף 34 (א) לפקודה והציע לאשר את הצעת החייבת. דיון בהצעת ההסדר נקבע ליום 15.2.15. בפתח ישיבת 15.2.15 הודיע המנהל המיוחד כי לאחר הגשת הבקשה לאישור הסדר הנושים, חלה תפנית משמעותית, במובן זה, שהתווספו שני נושים- בנק המזרחי ולו תביעת חוב בסכום של 197,000 ₪, אשר הוגשה במועד ומסיבה שלא הובררה לא נקלטה במערכת הממוחשבת, והנושה הנוסף הנו מר יצחק פוגל שסכום נשייתו נאמד בסך של 300,000 ₪ בגין דמי שכירות, לגביה לא ברור אם הוגשה במועד. נוכח התפתחות זו עתר המנהל המיוחד לארכה בה ייבחנו תביעות החוב החדשות והצעת ההסדר. בסוף הדיון הורה בית המשפט למנהל המיוחד להגיש עידכון תוך 75 ימים והחייבת נדרשה להסיר מחדליה – לשלם את חוב הפיגורים ולהגיש הדו"חות והאסמכתאות הדרושים – תוך 30 יום. בהודעה מיום 12.2.16 עידכן המנהל המיוחד כי תביעת החוב של בנק מזרחי אושרה בסכום של 180,314 ₪ ואילו תביעת החוב של הנושה יצחק פוגל נדחתה בשל הגשתה באיחור. בהודעה נוספת מיום 19.4.16 עידכן המנהל המיוחד כי החייבת שיפרה הצעתה לסכום של 104,000 ₪ וכי באספת נושים שהתקיימה בהישתתפות שני נושים, הצביעו שני הנושים, בעד קבלת הצעת החייבת. לכן הציע המנהל המיוחד לאשר את הצעת החייבת. דיון בהצעה הנ"ל של החייבת נקבע ליום 19.6.16. הדיון ביום 19.6.16 נקבע לשעה 10:00 אך החייבת ובא כוחה לא התייצבו במועד, לכן, בשעה 10:24, התחיל הדיון בהעדר החייבת. לאחר ששמעה את הערת בית המשפט כי לא היה באספת הנושים המניין הדרוש בתקנות (תקנה 73 לתקנות פשיטת הרגל), ונוכח הפער הגדול בין הצעתה הראשונה של החייבת להצעתה השנייה, המליצה ב"כ המנהל המיוחד לדחות את ההצעה, לאפשר לחייבת לשפר הצעתה כך שתציע לפחות 65%, בהתאם להוראות סעיף 35(ז) לפקודה, ואם לא, יעמוד המנהל המיוחד על בקשתו לביטול ההליכים בשל חוסר תום לב ביצירת החובות וחוסר תום לב בניהול הליך הסדר הנושים, שכן אם הייתה החייבת מציעה מלכתחילה את ההצעה שבאפשרותה (104,000 ₪) במקום הסכום שהציעה (50,0000 ₪), היה הדבר מאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור 100% לנושים כפי מצבת החובות שהייתה ידועה אז. ב"כ הכונ"ר סברה שבנסיבות היה נכון לידון בבטול ההליך, אך לפנים משורת הדין, הצטרפה להמלצת המנהל המיוחד, תוך שציינה שקיימים מחדלים של החייבת בכך שקיים חוב פיגורים והחייבת אינה מגישה דוחות כנדרש. בסוף הדיון קבלתי את המלצת המנהל המיוחד והכונ"ר ואיפשרתי לחייבת להסיר את מחדליה ולהגיש הצעה משופרת עד ליום 20.7.16. בהחלטתי סברתי כי יש לדחות את הצעת ההסדר הן מאחר שבאסיפת הנושים לא היה מניין כנדרש בתקנה 73 לתקנות פשיטת הרגל, הקובעת שמניין חוקי באספה הוא לפחות 3 נושים, והן על רקע הפער הקיצוני שבין שתי הצעות הפשרה. במהלך מתן החלטתי ניכנס ב"כ כוח החייבת לאולם בית המשפט (בשעה 10:40) וציין כי החייבת נימצאת בדרכה לאולם והבהיר כי בשל תאונת דרכים התעכבה הגעתם להיכל המשפט. לאחר מתן אפשרות לב"כ החייבת להשלים טיעוניו הסתייגויותיו מהחלטתי, לא מצאתי לשנות מהחלטתי בשל מספר טעמים מצטברים: ראשית העדרו של מניין חוקי באספת הנושים; שנית, הפער הבלתי מוסבר בין הההצעה הראשונה להצעה השנייה; ושלישית אין המדובר בבקשה להפטר כטענת החייבת ובא כוחה ולו מן הטעם שהחייבת טרם הוכרזה כפושטת רגל. בסיום החלטתי מיום 19.6.17 קבעתי כי על החייבת להסיר כל מחדליה, להגיש את אישור המנהל המיוחד על כך ולהגיש הצעה להסדר נושים משופרת, עד ליום 20.7.16 ואם לא, יבוטלו ההליכים ללא התראה נוספת. החייבת היתעלמה מהחלטתי, לא צרפה אישור המנהל המיוחד על הסרת המחדלים ולא הגישה הצעה משופרת. כעולה מבקשות המנהל המיוחד, היתנהלה החייבת בחוסר תום לב, הן ביצירת החובות והן בניהול ההליך. החייבת יצרה פיגורים בתשלום החודשי ולא הגישה דוחות כנדרש. היתנהלות החייבת, כמפורט לעיל, מהוה ניצול לרעה של ההליך וזלזול בו, ולכן אין היא זכאית להנות מההגנות שמעניק לה ההליך. הדברים נכונים שבעתיים נוכח סימני השאלה המרחפים על היתנהלות החייבת קודם למועד צו הכנוס, דרך יצירת החובות והתנהלותה בהליך. על כן, אני מורה כדלקמן: 1. צו כנוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתה של החייבת – בטלים. 2. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייבת יבוטל בתוך 90 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים. 3. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרישמי לשכר השגחה. 4. הכונס הרישמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללישכת ההוצאה לפועל. 5. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרישי ריבית, ייזקף כשכר טירחת הכונ"ר. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום. ניתן היום, י"ח אב תשע"ו, 22 אוגוסט 2016, בהיעדר הצדדים. עמית כהן, שופט 3 מתוך 3

...

לנוכח האמור עולה בבירור כי ניהול הליכי פשיטת רגל כנגד הערבים לא תניב תרומה גבוהה יותר לנושים, מה גם שהנושים לא יזכו בעקבות הליכי פשיטת רגל שיתנהלו כנגד הערבים לסכומים המוצעים במסגרת הצעת ההסדר המשופרת, והמקורות העומדים במסגרת ההצעה הנוכחית, שאישורה מבוקש, לא יהיו קיימים בהליכי פירוק ופשיטת רגל.

...

זאת ועוד, מקובלת עליי עמדתם של הנאמנים, כי לאור הנשייה בדין קדימה בחברות, (אשר מובטחת גם בערבויות אישיות של בעלי המניות) לעומת היקף נכסיהן ומקורותיהן של החברות, ניתן להניח כי הנושים הבלתי מובטחים, לא כל שכן הנושים בדין רגיל, יוותרו ללא יכולת ממשית להיפרע וספק אם יקבלו דבר.

על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אסיפות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון שנים מן הנושים הבנקאיים, סבורני כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

סוף דבר לאור אישור הצעת ההסדר, הנני מורה כדלהלן: עו"ד רון חכים ורו"ח אשר אנגלמן (הנאמנים בתקופת הקפאת ההליכים) ישמשו כנאמנים לביצוע הסדר הנושים.

לאחר ההתייעצות שהתקיימה, הוחלט כי בשלב זה לא תנתן החלטה בבקשה לאישור ההסדר, והצדדים ינסו לגבש תיקונים ושיפורים בהצעת ההסדר, מבלי לפגוע בשיעור הדיבידנד ובתנאי התשלום שהוצעו לנושים, וזאת תוך 7 ימים.

אמנם, בית המשפט נוטה שלא להחליף את שיקול דעת הנושים בשקול דעתו, אך ייתכנו מקרים בהם בית המשפט לא יאשר את ההסדר הגם שזכה לתמיכה של הנושים, בין היתר, אם יש בו משום פגיעה בהגינות המסחרית והוא אינו עולה בקנה אחד עם טובת הציבור (ע"א 303/66 כונס הנכסים הרישמי (כמפרק החברה סגטקס) נ' יצחק ורחל סגיב בפשיטת רגל, פ"ד כ(4) 368; ע"א 10739/07 רשות המיסים היחידה לפירוקים, כנוס וגביה קשה מכס ומע"מ נ' קלאבמרקט רשתות שווק בע"מ (16.6.11) (סעיף 33 לפסק הדין); פר"ק (ת"א) 49085-11-11 קוי אשראי לישראל שירותים פינאנסיים משלימים בע"מ (בפרוק) נ' יובנק חברה לנאמנות בע"מ (4.10.12); ו' אלשיך וג' אורבך "הקפאת הליכים" (מהדורה שנייה, התשע"א-2010) עמ' 622, 658).

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לאשר את הסדר הנושים במתכונתו, מהטעמים הבאים: כידוע, בהתאם לסעיף 350(ט) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 לבית המשפט שיקול דעת באם לאשר הסדר נושים, גם במקרה שהושג הרוב הדרוש לאישורו.

לאור כל האמור לעיל, איני נעתרת לבקשה לאישור הסדר נושים ואני מורה על דחייתה, במתכונתה.

הסדר הפשרה המציג כאילו הצעת החייב שופרה ביחס להסדר הנושים שאושר, אינו מהוה שיפור כלל ומכל מקום, התוספת המצומצמת לקופת הפש"ר בהסדר הפשרה, אינה ודאית, מותנית בתנאים ואינה קצובה בזמן:- על פי הסדר הפשרה, בשלב ראשון, הסדר הפשרה יאושר (ללא כל תוספת כספים מטעם החייב), תחתם פסיקתא, יבוטל צו איסור דיספוזיציה שניתן והחייב יופטר מכל חובותיו.

החייב היתנהל בחוסר תום לב לאורכו ולרוחבו של ההליך, החל מהעובדה שנטענה ולא נסתרה ע"י החייב, שהוא זה שיזם את הליך פשיטת הרגל באמצעות שימוש בנושה פקטבי, המשך בהסתרת פעילותו העסקית ויצירת חובות חדשים תוך כדי ההליך וכלה בהשגת רוב לאישור הסדר הנושים באמצעות מצגי שוא.

...

במקרה זה על בית המשפט להכריע האם בנסיבות התיק, ניתן לאשר את הסדר הפשרה על פי המלצת הנאמן או שמא יש לדחות את הבקשה ובתוך כך לבטל את הסדר הנושים.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לאישור הסדר הפשרה ולהורות על ביטול הסדר הנושים, מהטעמים הבאים: - סעיף 54 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי: "לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או הסדר, או שראה בית המשפט שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה, או שאישורו הושג במרמה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת אדם מעונין, להכריז את החייב פושט רגל ולבטל את הפשרה, או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשה כשורה לפי הפשרה או ההסדר." בדו"ח החקירה שהוגש, ממצאים קשים ובעייתיים אודות החייב.

עוד יודגש שהחקירה המשטרתית המתקיימת בעניינו של החייב, חייבה אף היא, כאמור, השהיית ההליך בתיק הפש"ר. התוצאה התוצאה הינה שאני מורה על ביטול הסדר הנושים וביטול ההליך.

עוד יש לציין כי הצעת הסדר נושים משופרת שהציע הבן אושרה על ידי בית משפט זה ביום 17/7/18 ומאוחר יותר ביום 18/6/2019 תוך שנקבע כי אם לא יעמוד בתנאי ההסדר הוא יבוטל ובית המשפט יקדם הליך מימוש נכסיו.

בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, הקף החובות, פוטנציאל הפרעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים.

...

" אציין כי ערעור על החלטת השופטת בסול נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נאמן) ביום 28/4/2022 תוך שנכתב: "לאחר שעיינתי היטב בדוח הסודי, לא ראיתי לנכון להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, עיינתי היטב בהחלטה. ראשית, אחדד כי טענת העורר שהראיות הלכאוריות הינן נגד החברה והעורר מס' 1 בלבד, אינן נכונות כלל וכלל. ראה סעיף 42 להחלטה וכן סעיף 49-51 המבהירים במפורש כי החשדות הינם כנגד כל העוררים וכי בשלב זה ניתן לקשור בין כל הכספים שהופקו מהעבירות נשוא החשד לבין הנכסים והכספים שנתפסו. כמו כן קובע בית המשפט כי ניתן לקבוע קיומה של זיקה בין הנכסים שנתפסו לבין העבירות נשוא החשד.

במקביל אני מורה לרשות לאיסור הלבנת הון יחידת להב 433 להעביר לבית המשפט ולנאמן פירוט צו עיקול/תפיסת כל המקרקעין של החייב בתוך 14 יום מהיום.

512937ככל שיופקדו כספים במסגרת פקודת המאסר, המזכירות תדאג להעברתם לקופת הפש"ר. דיון והכרעה בבקשת ההפטר לחייב הבן: בכל הנוגע לחייב הבן, מקובלת עלי טענות בא כוחו, כי הנאמן לא התנהל בהתאם להחלטות שיפוטיות של בימ"ש זה אשר הורו לו להגיש בקשת מתן הוראות ו/או בקשת פסק דין הצהרתי בעניין זכויותיו במקרקעין (למרות שהנאמן הודיע בדיונים קודמים כי ישקול דברי בית המשפט).

בל נשכח את הוראת סעיף 161 לחוק המקרקעין התשכ"ט – 1969 הקובע כי "מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק". בהיעדר בקשת מתן הוראות בעניין זכויותיו של החייב הבן במקרקעין בו הוא גר וכאשר הנאמן ביקש למעשה לבצע "דילוג" על בירור זכויותיו של החייב הבן וכאשר אין די ב"אינדיקציות" או בחלקי הראיות הקיימות כדי להוכיח בעלותו של חייב זה במקרקעין ואין טענה לזכות אחרת שלו במקרקעין ומכל מקום לא הוגשה בקשה מתאימה, אני מקבל את בקשת ב"כ החייב הבן בהקשר זה. אמנם לחייב הבן היו פיגורים מעת לעת בהליך, אך נכון להיום אין פיגורים ויש לזכור כי מדובר בחייב המתנהל 12 שנים בהליך.