אישור הסדר טיעון והטלת עונש על נאשם בעבירות תנועה

על יסוד הטיעונים שפורטו, ובהתבסס, בין היתר, על פסיקת בתי המשפט, עתר התובע לקביעת מיתחם הנע בין 16 חודשי מאסר ל- 40 חודשי מאסר, ולהשתת עונש מתאים בדמות 18 חודשי מאסר ובהתאם להסדר הטיעון, כאשר הודגש כי אין בנמצא שקולי שקום משמעותיים המצדיקים הקלה בעונש.

דיון והכרעה בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על החומרה היתרה הנעוצה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ועל הצורך בהשתת ענישה משמעותית על נאשמים שהורשעו בנהיגה פרועה ומסוכנת במטרה להמלט מפני המישטרה (ראה לדוגמא ע"פ 864/19 בכר נ' מדינת ישראל (8.3.2020)).

על יסוד האמור לעיל, ותוך היתחשבות באותו פער ב"עוצמת האכיפה" בין עניינו של הנאשם לבין עניינם של יתר הרוכבים שהועמדו לדין, כמו גם בעובדה כי הרכיבה בוצעה בתקופת סגר בה התנועה הייתה דלילה מאוד, ראיתי להעמיד את הרף התחתון של מיתחם העונש ההולם על 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ואת הרף העליון על 24 חודשי מאסר.

...

על רקע האמור לעיל, נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית, והמליץ על ענישה קונקרטית ומוחשית.

מסקנה זו מבוססת על הנתונים הבאים: (א) הודאת הנאשם והבעת החרטה – אין חולק כי שעה שנאשם מקבל אחריות על מעשיו ניתן לראות בכך כאקט המצדיק הקלה בעונש, וכך יש לנהוג אף בענייננו.

סבורני כי מדובר בנתון המצדיק התחשבות בעונש, בוודאי כאשר העבירות בוצעו בסמיכות יחסית לשירות הצבאי ולא שנים רבות לאחר סיומו.

לשם השלמת התמונה יצוין כי הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע ללקיחת שוחד, ונדון במסגרת הסדר טיעון לעונש של חודשיים מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 12,000 ₪.

אסופת מסמכים הקשורים למצבו הרפואי והנפשי של בן הנאשמת (נ/2) – אישור מהמוסד לביטוח לאומי בעיניין קצבת שירותים מיוחדים, שיעור זכאות של 188%, מחודש ינואר 21'; אישור על קצבת נכות כללית לצמיתות בשיעור של 100% מחודש דצמבר 20'; מיסמך מטעם מוסד לביטוח לאומי – הערכת תלות בעיניינו של בן הנאשמת מחודש דצמבר 20'; סיכום ביקור במרכז לבריאות הנפש מחודש ינואר 19'; סיכום ביקור רופא ואבחנה למחלת קרוהן; הערכה תפקודית מטעם קופת החולים; סיכום ביקור במכון גסטרו בבית החולים אסף הרופא מחודש פברואר 18'.

הנאשם, קצין במשטרת התנועה, קיים מערכת יחסים "שוחדית" עם שני אזרחים (האחד מתווך השוחד והשני נותן השוחד), במסגרתה בהזדמנויות שונות השיב לנהגים שביצעו עבירות תנועה חמורות את רישיונות הנהיגה או הרכב וזאת בתמורה לטובות הנאה שקבל (סכום כסף לא גבוה ומוצרים שונים).

בעיניינה של עשור, קבע בית המשפט המחוזי מיתחם עונש הולם שבין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל לעבירת השוחד (ומתחם נוסף לעבירות נוספות), נתן דעתו לנסיבותיה האישיות ובכללן נסיבות חיים קשות, קשיים נפשיים והיותה מטפלת בבתה בת ה-8, ללא מקורות תמיכה שיכולים לסייע בטיפול בבת, והטיל על הנאשמת עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.

...

סבורני כי בקביעת קנס משמעותי, תוך התחשבות במצבה הכלכלי של הנאשמת, יש כדי לתת ביטוי לשיקולי ההלימה וההרתעה, כמו גם לחלקה היחסי של הנאשמת בעבירות, ולמעמדה הבכיר בפרשה, לאור היותה עובדת הציבור.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשמת עונש החורג ממתחם העונש ההולם עד לכדי הימנעות ממאסר של ממש, לצד מאסר מותנה וקנס כספי משמעותי.

סוף דבר אשר על-כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר יינשאו בדרך של עבודות שירות.

במסגרת הסדר הטיעון הגבילה עצמה המאשימה לעתור להשית על הנאשם 35 חודשי מאסר וענישה נלווית, כאשר הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם ביחס ליתר רכיבי הענישה.

השיקולים הרלוונטיים לגזירת עונשו של הנאשם הם: עברו הפלילי של הנאשם – הנאשם נעדר הרשעות קודמות, אך עם עבר תעבורתי, הכולל ארבע הרשעות בעבירות תנועה, בהן, לצד הרשעה בעבירות תנועה קלות יחסית, אף הרשעה בעבירת נהיגה בזמן פסילה.

בהתאם לכללים אלה הורו בתי המשפט בשורה של פסקי דין על חילוט כלי רכב כחלק מהטלת העונש על עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (ראו, בין היתר: ע"פ 8970/15 עיסא נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 07.11.2016); ע"פ 8547/15 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (פורסם במאגרים 05.06.2016); וכן בעיניין אבו אלניל), ואף במקרה שלפני אני מתרשמת כי יש להורות כן. לאור זאת, ואף מתוך היתחשבות ביתר העונשים שיוטלו על הנאשם, אני מוצאת להורות על חילוט הרכב.

...

סוף דבר באיזון בין השיקולים השונים, לאחר שקלולם של מכלול הנסיבות לכף חומרה ולכף קולא, כפי שפורטו לעיל, אני מתרשמת, כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל המצוי בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.

בהתאם, אני גוזרת על הנאשם עונש מאסר בפועל של 26 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 26 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

אף שמדובר באדם נורמאטיבי לחלוטין, אב לשלושה ילדים, ללא כל עבר פלילי, ומבחינה תעבורתית המדובר היה בנהג ותיק ומקצועי שלחובתו 35 עבירות תנועה (כנהג מונית מקצועי), נקבע מיתחם עונש הולם בין 6 ועד 20 חודשי מאסר, לצד פסילה שלא תפחת מ-4 שנים, ובית המשפט המחוזי אישר ענישה הכוללת שנה מאסר בפועל לצד 4 שנות פסילה מיצטברת לכל פסילה אחרת התלוייה כנגד הנאשם.

נמצא כי במקרים דומים בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח ומסירת שם כוזב, הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר קצר בן מספר חודשים שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד לעונשי מאסר ממושכים וענישה נלווית.

ניתוח נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה – לקיחת האחריות: הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה ללא כל הסדר טיעון וללא כל תיקון של כתב האישום המקורי.

...

ניתוח הפסיקה שהוצגה לעיל ביחס לשילוב העבירות שביצע הנאשם בפרשה זו בנסיבות ביצוען (נהיגה בפסילה כאשר ברקע פסילה אחת של 48 חודשים כתוצאה מעבירת הפקרה ברף גבוה שלה), כאשר הנאשם מורשה במקור לנהיגה אך רישיונו פקוע 7 שנים, ומסירת פרטים כוזבים ללא ביצוע עבירות נלוות מסוג "בריונות כבישים", אני קובע מתחם ענישה לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות ביצוען שיחל ב- 6 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 30 חודשים.

הנני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין או ביצוע עבירה בניגוד לסעיף 62(4) בפקודת התעבורה והכל תוך 3 שנים מהיום.

הנאשם נטל אחריות חלקית על ביצוע העבירה, לדבריו לא ידע כי מדובר בשב"ח, חיפש עובד שירצף את בית הוריו, איתר רצף פלסטיני שהצהיר בפניו שהנו בעל אישור שהייה בארץ.

שירות המבחן לקח בחשבון כי הנאשם נוטל אחריות חלקית בלבד על ביצוע העבירה וכי אוחז בעמדות מקילות ביחס לחוקי התעבורה- דבר הבא לידי ביטוי בעבירות תנועה רבות וכי הליכים קודמים של הנאשם לא היוו עבורו גורם מרתיע ומציב גבול בפני ביצוע עבירות תעבורה נוספות.

מדיניות הענישה: מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר קצר בדרך של עבודות שירות וכלה במאסר בפועל לתקופה משמעותית, כמפורט להלן: בת"פ (י-ם) 5449-07 מדינת ישראל נ' גרבוע (18.10.09), הורשע הנאשם על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הסעת תושב זר שלא כדין, נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח, ונדון למאסר בפועל למשך 5 חודשים, וכן ל-6 חודשי פסילה בפועל.

...