אישור הסדר בין החברה לבעלי המניות בהתאם לחוק החברות

הנתבע, ביחד עם פיליפ, חתמו על ההסכם מטעם החברה וכן כערבים להחזר חוב ההלוואה, בהתאם להוראות הבאות – "3. הערבים ערבים בערבות בלתי חוזרת כל אחד לפי חלקו היחסי באחזקה במניות תכשיטי כפריס בע"מ. יובהר בזאת כי ערבות זו הנה "כל אחד לחוד ולא ביחד ולחוד". הפניה לערבים תעשה בכתב וזאת באם החברה לא עמדה בהחזר ההלוואה בהתאם למועד שיוחלט בין הצדדים.

החברה פנתה לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת תיק פר"ק 44598-04-15 על מנת לאשר הסדר בין החברה לבעלי מניותיה לפי סעיף 350 לחוק החברות התשנ"ט-1999.

...

התובע לא הציג כל ראיה אחרת שתתמוך בטענותיו לעניין זה ולכן אין די בהנחה שהחלטת הרכישה יושמה בפועל כדי להוביל למסקנה המבוקשת.

אולם, גם אם טענה זו היתה מוכחת, לא מקובלת עליי עמדת התובע לפיה יש להגדיר את שיעור ערבות הנתבע לחוב לפי שיעור אחזקה המאוחר להסכם.

סוף דבר, דין התביעה להידחות.

סעיף 350 לחוק החברות קובע את סמכותו של בית המשפט להורות על כנוס אספות סוג במסגרת הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, וכך בלשון הסעיף: "הוצעו פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, שאינם הסדר חוב כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי או תכנית לשקום כלכלי כהגדרתה בסעיף 4 לחוק האמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של החברה או של בעל מניה, או של נאמן אם החברה היא בפרוק, להורות על כנוס אספות של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף קטן (א1) ובדרך שיורה בית המשפט." בהמשך, קובע סעיף 351 לחוק החברות את סמכותו של בית המשפט לאשר הסדר כאמור בסעיף 350 לחוק החברות, שמטרתו מיזוג, ובלשון הסעיף: "הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור פשרה או הסדר כאמור בסעיף 350, והוכח לבית המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות [...] רשאי בית המשפט, בצו המאשר את הבקשה או בצו שניתן לאחר מכן, להורות בדבר [...] הקצאה של מניות, איגרות חוב, פוליסות או טובות הנאה דומות אחרות שבחברה הנעברת, אשר היא חייבת להקצותן לאדם על פי ההסדר או הפשרה [...]" הפסיקה עמדה על כך, שבעת הפעלת סמכותו של בית המשפט באישור הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, רשאי בית המשפט שלא לאשרו.

...

אסיפות נדחות, ככל שתידרשנה, תתקיימנה שבוע לאחר מועד האסיפות המקוריות.

בשים לב לאמור בהחלטתי לעיל ולהערת הרשות לניירות ערך – איני נעתר בשלב זה לבקשת החברה לפטור אותה מהגשת המסמכים הדרושים לפי תקנה 7(ב) ההסדר, אלא בכפוף להבהרה שתוגש על ידי החברה – על דעתה של הרשות לניירות ערך – בהתייחס לפרסום ונגישות המסמכים הדרושים במסגרת דיווחיה השוטפים לציבור ולמחזיקי ניירות הערך של החברה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

הבקשה העיקרית: לפני בקשה לאישור הסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה ונושיה בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

...

לאחר ששקלתי בין השמות המוצעים ע"י ב"כ הממונה, אני מחליטה למנות כמוצע ע"י הממונה, את עו"ד מיכל ויסמן כבעלת תפקיד, נאמנת.

סיכום: מן המקובץ לעיל עדיין לא בשלה השעה לאישור ההסדר.

לצורך כך אני ממנה כנאמנת, בעלת תפקיד את עו"ד מיכל ויסמן שהומלצה ע"י ב"כ הממונה.

לכתחילה הוכתרה הבקשה בכותרת "בקשה לכנוס אספות לאישור הסדר בין החברה לבעלי מניותיה על פי הוראות סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999" וזו תוקנה בהמשך, בהתאם להערות בית המשפט, והוגשה ביום 16.2.2023, כבקשה מתוקנת "לכנוס אספות לאישור סיום חובות דיווח בהתאם להוראות סעיף 52 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970". במסגרת הבקשה המתוקנת התבקש בית המשפט ליתן תחילה הוראות בעיניין כנוס אספת המחזיקים בניירות הערך של החברה, לשם קבלת החלטה בדבר סיום חובות הדיווח של החברה, זאת בהתאם להוראות תקנה 52(א)(3) לתקנות הדיווח.

...

לאור נקודת מוצא זו של דיני ניירות הערך, מקובלת עליי עמדת הרשות לפיה יש לנקוט משנה זהירות ביישום חלופת סיום חובות הדיווח הקבועה בתקנה 52 לתקנות הדיווח, היא התקנה הרלוונטית להליך שבפניי, וכי סיום חובות הדיווח של התאגיד בהתאם לתקנה צריך להיות שמור רק לאותם מקרים חריגים בהם לא קיימת הצדקה להמשיך ולחייב את התאגיד בהמשך קיומן של חובות הדיווח החלות עליו.

לאחר שעיינתי בבקשה החברה על נימוקיה ובעמדתה המפורטת של הרשות, אשר הודיעה כי אין היא מתנגדת לבקשה ומותירה אותה לשיקול דעתו של בית המשפט; ולאחר שהבאתי בחשבון את נסיבותיה הפרטניות של החברה, ובכלל זה את שיעור מניות החברה המוחזקות בידי מחזיקים מן הציבור; את הזמן הרב שחלף ממועד מחיקת מניות החברה ממסחר ואת אופי והיקף פעילותה של החברה, אני סבורה כי באיזון בין האינטרסים השונים עליהם עמדתי לעיל, נוטה הכף לעבר קבלת בקשתה של החברה.

לאור האמור, לאור תוצאות ההצבעה באסיפת המחזיקים, לאחר שלא הוגשו התנגדויות לבקשה בתוך המועד שנקבע לכך ואשר פורסם במסגרת הודעת החברה על כינוס אסיפת בעלי מניות לאישור סיום חובות הדיווח של החברה ובהתקיים כל יתר התנאים המנויים בתקנה 52 לתקנות הדיווח - אני נעתרת לבקשת ומורה כי המבקשת תסיים את חובת הדיווח שלה החל ממועד החלטה זו. ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"ג, 01 יוני 2023, בהעדר הצדדים.

רקע עובדתי ביום 21.5.2017 הגישה חברת קמן קפיטל בע"מ (להלן: "החברה") בקשה לכנוס אספות לשם אישור הסדר בין החברה לבין נושיה ובעלי מניותיה מכח סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

וכך נרשמו הדברים: "הגענו להסכמות בהמלצת בית המשפט כדלקמן: החברה תכיר בתביעת חוב של מר עצמון בסך 200,000 דולר. הסך הזה ישולם על ידי מר יואל [שמו הפרטי של יוגב- ח.ב.] תוך פרק זמן קצוב של חודש מאישור ההסדר או תוך 7 ימים מיום שבו תהיה הכרעה חלוטה בויכוח שבין מר שלומי שני לבין מר עצמון על איך יחולק אותו סך של 200,000 דולר. ההליך הזה יתנהל באופן הבא – תוך 14 יום מהיום, ככל ששלומי שני טוען שמגיע לו סך כלשהוא מתוך ה-200,000 דולר יגיש בקשה על כך לבעל התפקיד, למר עצמון תהיה זכות תגובה תוך 7 ימים ולאחר מכן יכריע בעל התפקיד בויכוח, וככל שאחד הצדדים ירצה לערער על כך תהיה לו זכות ערעור בהתאם לסדרי הדין. הסוגיה היחידה שלא הסכמנו לגביה היא מי נושא בשכ"ט בעל התפקיד." (ראו בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 29.8.2017) (ההדגשה אינה במקור).

...

במאמר מוסגר אציין כי במסגרת פסק הדין בערעור הוספתי וקבעתי ביחס לסך של 100,000 דולר שהזכאות לו באותה עת היתה שנויה במחלוקת בין שני לבין עצמון, כי "אין כל סיבה שמי שאמור לפי הסדר הנושים לשלם גם את הסכום הנוסף של 100,000 דולר ימשיך להחזיק את הכסף בכיסו, ומשכך אני מורה כי הסכום שבמחלוקת יופקד בחשבון נאמנות משותף, כאשר הנאמן הראשון יהיה עו"ד אלי אקסלרוד והנאמן הנוסף יהיה עו"ד שימונה על ידי שלומי שני, על פי הודעה שימסור לבית המשפט בתוך 7 ימים." דא עקא, יוגב לא הפקיד את הסכום האמור בחשבון הנאמנות, כשם שלא שילם לעצמון את הסכום של 100,000 דולר, שכלל לא היתה מחלוקת על כך שהוא מגיע לעצמון ולא לשני.

בהקשר אחרון זה טען יוגב כי לא מדובר בפסק דין חלוט מאחר והוא ניתן בהעדר הגנה, אלא שטענה זו דינה להידחות משום שעד לרגע זה לא טרח שני לבקש את ביטולו של פסק הדין.

סוף דבר סיכומו של דבר, יוגב ישלם לעצמון סך של 200,000 דולר.