זוהי תובענה בגין ליקויי בנייה נטענים בדירה שנרכשה על ידי התובעים מהנתבעת.
לטענת התובעים, עד ליום הגשת התובענה, וחרף הזמן הרב שחלף, בעיות הנזילות והאיטום, כמו גם ליקויים נוספים, לא תוקנו.
סך תביעת התובעים הסתכמה בסכום של 228,576 ₪, הכולל עלות תיקון בסך של 133,976 ₪ (הסכום כולל פקוח הנדסי ומס ערך מוסף); 1,600 ₪ בגין שינויים שלא בוצעו; 3,000 ₪ בגין חוות דעת (בודק ומהנדס); 30,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה (60 ימים); 20,000 ₪ בגין עלות פירוק והרכבה של חלון הגלריה, נזק לצמחיה וכיוצא בזה נזקים; ו-40,000 ₪ בגין אי נוחות, עוגמת נפש ואובדן הנאה מהדירה.
העד אישר, כי אומנם ביצע תיקון בדירתו, כולל במקום בו קיימת נזילה, בעצמו ועל חשבונו, בערך בחודש אוגוסט שנת 2022, ולפני ביקורו האחרון של מומחה בית המשפט (23.11.2022), אך נזק הנזילה שב והופיע לאחר מכן.
...
לא הוגשו קבלות או חוות דעת שמאי, וגם מטעם אי-הוכחת הנזק, דין רכיב זה להידחות.
ואולם, כאמור, הדבר לא נעשה, ומשכך מסקנות בית המשפט אף הן מבוססות על הבדיקות הוויזואליות – בעיקרן – שביצעו שלושת המומחים שחוות דעתם הונחה לפניי בית המשפט בתובענה זו.
מהטעמים המפורטים מעלה, דין התובענה להתקבל בחלקה הקטן.
בשים לב לאמור, בשים לב לגובה פסק הדין ולסיכום שנחשפה לו הנתבעת בסכום התביעה, בשים לב לכמות הדיונים שנערכה (4 קדמי משפט, דיון הוכחות אחד ודיון סיכומים אחד), לא ראיתי, כאמור, מקום לנכון לפסוק לזכות התובעים הוצאות משפט כלשהם, ורק לפנים משורת הדין לא חייבתי את התובעים בהוצאות הנתבעת, בשים לב לתוצאה ולהוצאות להן היא נדרשה לשם ניהול הגנתה בתובענה זו.
התביעה מתקבל אפוא בחלקה.