כבר מקריאת החלק הכללי לכתב האישום בו הודה המשיב ניתן ללמוד כי הוריו נדרשו לפנות לרשויות כדי להוציא נגדו צו הרחקה, צעד קצוני של הורים נגד ילדם.
<#5#>
פסק דין
המשיב הורשע על פי הודאתו בת"פ 1764-02-16 (בית משפט השלום ברחובות) בהפרת הוראה חוקית, היזק לרכוש במזיד, איומים, ניסיון לתקיפה סתם ולגרימת היזק לרכוש במזיד ונידון ל-180 שעות של"צ, לחודשיים מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולחתימה על התחייבות בסכום של 2,000 ₪ בתנאים המפורטים בגזר הדין.
ב"כ המערערת טוען כי מדובר בעבריין חזרתי שלמרות שהוטל עליו להיתרחק מהוריו, הם המתלוננים באירועים נושא העירעור, הוא הפר תוך שבועיים את צו ההרחקה והגיע לביתם וביצע את העבירות נושא גזר הדין.
לאחר מכן הוציא המשיב סכין וגרם לחורים בדופן המקרר וכשאביו לקח ממנו את הסכין, החל המשיב להישתולל, להטיח את ראשו בקיר והצית את חולצתו ואת הכיפה שלראשו.
...
מתחם העונש שקבע בית המשפט לטעמנו אינו הולם את חומרת העבירות בהן הורשע המשיב.
בגזר הדין אין כדי להרתיע את המשיב ולטעמנו הוא מעביר מסר שלילי בהגנה על נפגעי עבירה.
מהתסקיר עולה כי הטיפול שהשתתף בו אינו כזה משמעותי שיכול להצדיק סטייה ממתחם ענישה ובית משפט קמא אף לא קבע כי הוא סוטה מהמתחם אלא קבע מתחם שלטעמנו לא נכון בנסיבות הללו.
לאור כל האמור לעיל, ותוך שאנו שמים לנגד עינינו את ההלכה הפסוקה לפיה ערכאת ערעור לא ממצה את הדין עם נאשם שהחליטה להחמיר בעונשו, אנו מקבלים את הערעור ובהתחשב בכך שהמשיב ריצה כחודש מאסר בפועל, אנו קובעים כי חלף עבודות השל"צ ירצה 4 חודשי מאסר בעבודות שירות על פי תוכנית שתוכן על ידי הממונה על עבודות שירות ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת ותועבר לבית המשפט תוך 60 יום מהיום.