איסור פיטורים לאחר חזרה מחופשת מחלה בגין תאונת דרכים

בעקבות תאונת דרכים בה היו מעורבים התובע, אישתו ובנו, נעדר התובע מהעבודה בין התאריכים 14-16.12.14 בגין מחלה, והעדרותו נמשכה עד ליום 18.1.15 לצורך טפול באישתו ובנו.

אכן, על פי ההלכה הפסוקה, עליה חזרו בתי הדין האיזוריים לא אחת, אין עובד רשאי לעבוד שעות נוספות בנגוד לאיסור מעסיקו, וככל שעשה כן לא יהיה זכאי לתשלום בגין אותן שעות [דב"ע (ארצי) לד/2-7 חיים בן-צדוק - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.7.08)].

פיטורים שלא כדין לטענת התובע, בשל תאונת דרכים בה נפגעו אישתו ובנו, נאלץ להיעדר מהחנות במשך כחמשה שבועות, מיום 14.12.14, לצורך הטיפול בהם.

כבר אחרי השנה הראשונה היו דילמות אם להמשיך או לא. ברגע שהחלטנו שלא ממשיכים בחוזה התובע היה בחופשת מחלה, חיכינו שהוא יחזור מחופשת המחלה והודעתו לו למחרת כשהוא יגיע שיש שיחה.

...

סעיף 5 לחוק הודעה לעובד, המקנה לבית הדין שיקול דעת רחב בהתאם לנסיבות העניין לפסוק פיצויים, קובע כך (ההדגשות אינן במקור): "(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמא)" מעיון בהסכם העבודה עולה כי הנתבעת לא עמדה בחובתה על פי חוק באופן מלא, כאשר לא ערכה הודעה בדבר תנאי עבודה בהתאם לתקנות ולא כללה את מלוא הפרטים הדרושים על פי חוק, וכן לא מסרה את הסכם העבודה במועד הקבוע בחוק.

בנסיבות אלה, לא מצאנו לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.

ביום 30/12/2013 התובע היה מעורב בתאונת דרכים במסגרת עבודתו.

התובע טען כי בגין השעות בהן נאלץ להגיע לסניף נתיבות מעיקרון, לא קיבל תשלום ואם לא די בכך, הנתבעת אף הטילה על התובע להסיע עובדים מהסניף באשדוד לסניף בנתיבות ובחזרה מנתיבות לאשדוד.

יש לדחות את טענת התובע כי אסור היה על הנתבעת לפטרו בשל היותו בחופשת מחלה בגין תאונת עבודה שכן, הגם שככלל, אין לפטר עובד בתקופת ימי מחלה, הרי שאין איסור לפטר עובד בתקופת חופשה בגין תאונת עבודה.

כבר עתה נקדים ונאמר כי, לאחר שבחנו את מכלול הראיות והעדויות מצאנו כי, עולות סתירות בגירסתו של התובע, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו ובעדותו לפנינו, הכל כפי שנפרט להלן: ביחס לזימון לשימוע, הצהיר התובע בתצהירו, כדלהלן: "10. מהלך חודש יולי 2014 לא חשתי בטוב עקב כאבים בגב לפיכך פניתי למרפאה וקיבלתי עקב מחלתי חופשת מחלה מיום 13/7/2014 ועד 30/9/2014.

...

לפיכך, הגענו לכלל מסקנה כי אין לכלול את זמן הנסיעות כשעות עבודה בשכר ודין התביעה ברכיב זה - להידחות.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין הסכומים כדלקמן: סך של 30,000 ₪ בגין פיטורי התובע שלא כדין.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים- במסגרת פסק דין זה, הכרעותינו דרושות בשאלות הבאות השנויות במחלוקת בין הצדדים: האם התובע זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, בהעדר שימוע? האם התובע זכאי לפיצי בגין פיטורים מחמת מחלה ובשל הפרה של חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן: חוק שויון הזדמנויות) וכן בנגוד לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח – 1988 (להלן: חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות)? האם התובע זכאי לתשלום נוסף בגין פצויי פיטורים? האם הנתבעת שכנגד זכאית לפצוי מאת התובע במסגרת התביעה שכנגד, בגין רכיבי התביעה שכנגד: תשלום בגין שעות חוסר, תשלום בגין שימוש יתר בטלפון הנייד, תשלום בגין שימוש חריג ברכב החברה, תשלום בגין עלויות הטיפול בתאונת דרכים אותה ביצע התובע והתביעה אשר הוגשה בעקבותיה, פיצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע – תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע)? להלן נדון בכל אחת משאלות אלו.

לטענת התובע, מכלול הנסיבות ועיתוי הודעת הפיטורים, ביום בו שב מחופשת המחלה ולאחר שהודיע על הצורך בניתוח נוסף, מצביעים בבירור על כך שהסיבה לסיום עבודתו הייתה מחלתו ולא כל טענה אחרת.

...

הואיל והתובעת שכנגד לא הפריכה את גרסת הנתבע שכנגד ובמכתבה מיום 12.7.10, הבהירה כי בחרה שלא לחייב את הנתבע שכנגד בגין נזקים אלו (צורף כנ4 לתצהירי התובעת שכנגד) מצאנו כי דין התביעה שכנגד ברכיב זה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, התביעה שכנגד על כל רכיביה נדחית.

סוף דבר- לאור האמור לעיל - התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

ביחס לפיטוריו שלא כדין לכאורה, טען התובע כי פוטר ללא שימוע ובנגוד לחוק דמי מחלה, האוסר לפטר עובד מפאת מחלתו.

כך או כך, טען הנתבע, התובע מיצה את כל ימי המחלה הצבורים שלו, ואף מעבר לכך וככל שהתובע טוען כי לא נערך חישוב נכון של צבירת ימי המחלה שלו, אין לו להלין אלא על עצמו, מהטעם שכאשר כיהן כמנכ"ל הנתבע לא טרח לדיווח כנדרש על ימי מחלה וחופשה, בנגוד לכל יתר העובדים, שעשו כן. לפיכך, ובשים לב לימי המחלה שהתובע ניצל בעקבות התאונה, יש לנכות לו 104 ימי מחלה.

לסיכום חלק זה, טען הנתבע, כי נכון למועד חזרתו של התובע לעבודה לאחר התאונה ביום 01.09.13, עמדה מיכסת ימי המחלה שלו על יתרה שלילית של 14 יום, וזאת בשים לב לכך שניצל 104 ימי מחלה בעוד שבהתאם לחוק, הוא היה זכאי ל- 90 בלבד, וזאת מעבר לעובדה שהרבה להיעדר גם לאחר חזרתו לעבודה לאחר התאונה.

הנתבע בסיכומיו הקדים וטען כי יש לדחות את הטענה לפיה התובע פוטר בשל מחלתו, שכן אין חולק כי תאונת הדרכים, שבעטיה הורע מצב בריאותו עד שאיבד את כושרו לעבוד לצמיתות, אירעה בחודש מרץ 2013 ואילו יחסי העבודה הסתיימו בחודש מאי 2015.

...

המסקנה המתבקשת היא, כי התביעה שכנגד הוגשה כמשקל נגד לתביעתו של התובע, ואידך זיל גמור.

לאור כל האמור לעיל, ובנסיבות העניין, באנו לכלל מסקנה כי מן הראוי לדחות את התביעה שכנגד על כל חלקיה.

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות בזאת.

מכוח סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, תחשב קביעה זו כמחייבת בתיק זה. ניזקי התובע הפסדי שכר לעבר לטענת התובע, יליד 5.2.1958, עובר לתאונה ומזה 26 שנים, עבד כנפח ומתקין בחברת "יצירות ברזל בע"מ" בשכר של כ – 12,500 ₪ לחודש.

לדבריו, שב לעבודה לאחר חופשת מחלה בת שבועיים ובשל מגבלותיו בעקבות התאונה רצה לעזוב את מקום העבודה.

עובר לתאונה היו בחברה שבעה עובדים (כולל פקידה), וכך גם כיום, והעובד שהובא לעזרה עבד זמן קצר בלבד עד שפוטר, ואפילו את שמו אין זוכרים.

עוד נפסק שנזקים לעבר הנם בגדר "נזק מיוחד" הטעון הוכחה: "'נזק מיוחד' חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדוייקת, ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנתו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו הנזק אלא גם את הקפו או שיעורו." (ראו ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פזגז חברה לשווק בע"מ פד"י ל (3) 281, 284 (1976)).

...

לסיכומם של דברים בעניין זה - לא מצאנו שבגין התאונה התובע נזקק עד כה לעזרה מיוחדת מעבר לזו הסבירה מצד בני הבית.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.