מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איסור פיטורי עובד בשל תלונה שהגיש על הטרדה מינית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען כי החברה פוגעת בזכות ההתארגנות הראשונית והתבקש סעד זמני המורה לחברה שלא לזמן את מר בוכריס לבירור בפני בודקת חיצונית בשל תלונה על הטרדה מינית שהוגשה נגדו בחברה, וכי זו תמונה בהסכמת הצדדים.
התובעת הסתירה את העובדה כי מיד לאחר פנייתה לחברה בחודש 2/16, לאחר שחזרה הנציגה מחופשת מחלה בה שהתה באותה העת, זומנה הנציגה באופן מידי לשימוע ובהמשך לו פוטרה (ר' הודאתה בכך במסגרת עדותה בעמ' 57 לפרוטוקול).
הכרעה סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע: לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; סעיף 2 מגדיר מהו פירסום: "פירסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמוית, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר". ככלל, הביטוי שנטען להיות לשון הרע יתפרש במובן האובייקטיבי שלו, כיצד היה נתפס בעיני האדם הסביר, ולא במובנו הסובייקטיבי: "פרשנות הפירסום תיעשה על-ידי בית-המשפט תוך עיון בפירסום עצמו בלא להזקק בדרך-כלל לעדויות ולראיות בשאלת משמעות הפירסום. כבר נקבע בפסיקתנו כי המבחן בעיניין זה הוא אובייקטיבי: מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפירסום, ואם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך שבה הובן הפירסום על-ידי הטוען לפגיעה בו". (ע"א 1104/00 דוד אפל נ' איילה חסון ואח', מיום 10.1.2002) בהמשך אותו עניין נפסק כי – "הדיעה המקובלת היא כי על-מנת לקבוע את משמעותו הפשוטה או המשתמעת של פירסום בעיני האדם הסביר והרגיל יש לתת את הדעת על ההקשר שבו הובאו הדברים". ומן הכלל אל הפרט.
...
משאין מדובר ב"לשון הרע" כמשמעה בחוק, התביעה לפיצוי בעילה זו הן כנגד הנתבעת 4 והן כנגד יתר הנתבעים נדחית.
לסיכום לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, תביעת התובעת על כל ראשיה נדחית.
התובעת תשלם לכל אחד מן הנתבעים הוצאות משפט בסך 750 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעות התובע, מר אלכסנדר זלובינסקי (להלן: "התובע"), לתשלום פיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק לשון הרע"); קרן הישתלמות; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהיעדר שימוע; ופצוי מכוח חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השויון" או "חוק שויון לאנשים עם מוגבלות").
שלוש דקות לאחר מכן, שלח מר דקס מייל נוסף לתובע, בו הוא מאשים אותו בהטרדה; בשיחת טלפון בין התובע למר דקס נאמר לתובע כי הוגשה נגדו תלונה על הטרדה מינית והומלץ לו להתפטר כדי שלא ייפתח נגדו הליך פלילי; חברת ריבוק דיווחה לחב' איילון, שביטחה את התובע בא.כ.ע, כי שכרו של התובע הנו 1,114 ₪ בלבד, מה שגרר את הפחתת הפצוי החודשי שקבל התובע מחברת הביטוח; מר סיני הודיע לתובע במייל כי הוגשה נגדו תלונה על הטרדה מינית; בחודש יוני 2017 נשלח מכתב פורמלי ממשרד עו"ד שכותרתו "היתנהלותו המאיימת והמטרידה של מר אלכסנדר זלובינסקי". כפי שפורט בסעיפים 42-47 לעיל, ביום 29.4.18 קיבל התובע זימון לישיבת שימוע שנקבעה למחרת, 30.4.18.
לטענת התובע, משראתה חברת ריבוק כי התובע אינו יכול לחזור לעבוד ומנגד כי אין באפשרותה לפטרו, פעלה "לתפור לו התפטרות" ע"י איום בנקיטת הליך פלילי עקב התלונה של הגב' ריזיקוב על שהטרידה מינית[footnoteRef:101].
...
בתשובתה, ציינה חברת ריבוק כי בשים לב לכך שלא ברור מתי התובע צפוי לשוב לאיתנו ובנסיבות העניין, אין מניעה לקיים את השימוע בכתב וזאת בשים לב לכך כי התובע "מקיים תכתובת תדירה וענפה עם החברה ומבצע בדיקות שונות, באופן המוכיח כי הוא מסוגל לבטא היטב את טענותיו בכתב". חברת ריבוק הציעה לקיים את השימוע בטווח הקרוב באחת משלוש חלופות: להגיש את טיעוני התובע בכתב עד ליום 10.5.18; לקיים את השימוע באמצעות באת-כוחו במועד מוסכם; ככל שהתובע צפוי להשתחרר עד ליום 14.5.18, לקיים את השימוע בנוכחותו בטווח זמנים זה. התובע התבקש להודיע עד למחרת היום (1.5.18) איזו מהחלופות מקובלת עליו, או האם ברשותו הצעה סבירה אחרת לקיום הליך השימוע בטווח הקרוב[footnoteRef:30].
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנתבעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לתובע פיצוי בגין הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים בסכום של 10,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מיום שיומצא לנתבעות פסק הדין.
יתר תביעות התובע ובכלל זה, תביעותיו לתשלום פיצוי לפי חוק לשון הרע, הפרשות לקרן השתלמות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות ותשלום פיצוי מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות- נדחות.
בשים לב לכך כי מרבית רכיבי התביעות נדחו, בשים לב לפער שבין גובה סכום התביעות לסכום שנפסק בסופו של יום, בשים לב להיקף ההוצאות להן נדרשו הנתבעות לצורך ניהול ההליכים ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של התובע, התובע ישלם את הוצאות הנתבעות, ביחד ולחוד, בסכום של 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] "מהי איפוא הטרדה מינית? הטרדה מינית היא תופעה חברתית מורכבת. יש לה ביטויים רבים מיספור. היא עשויה להתבטא, בקצה אחד של התופעה, בדיבורים בלבד. לעתים הדיבורים נושאים אופי של חיזור מצד אדם אחד אחרי אדם אחר, כשהם משולבים במחמאות, ואפשר שהמחזר אף אינו מודע לכך שיש בדיבורים אלה כדי להטריד את המחוזר. לעתים הדיבורים נושאים אופי של בקשות או הצעות על רקע מיני, והם עשויים להיתדרדר עד כדי לחץ ואיומים על רקע זה, כגון איומים בפיטורין מן העבודה. ההטרדה המינית עשויה להתבטא, בקצה השני של התופעה, גם בפגיעה גופנית. לעתים הפגיעה נושאת אופי של מגעים מקריים כביכול, או אופי של ליטוף שאמור להיות נעים, אך אפשר שהיא תגיע כדי עבירה פלילית, למשל: מעשה מגונה או אף אונס. ובין הקצוות של התופעה מצויות צורות רבות של היתנהגות ברמות שונות של פגיעה." נפסק כי להטרדה המינית מינעד רחב של צורות וביטויים.
סעיף 4 לחוק קובע את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות: "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו". סעיף 3 ב' לחוק מגדיר מהי היתנכלות: "היתנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית." בהתאם לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, לא יפגע מעסיק בעובד על רקע הטרדה מינית: "7.(א) במסגרת יחסי עבודה לא יפגע מעסיק או ממונה מטעמו, בעובד או בדורש עבודה בענינים המנויים בסעיף 2 או בכל דרך אחרת, כאשר מקור הפגיעה הוא אחד מאלה:
...
נוכח כל האמור התובעת עתרה לפיצויים בסך 410,000 ₪ לפי הפירוט שלהלן: הטרדה מינית והתנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, פיצויים בסך של 120,000 ₪; התנכלות בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצויים בסך 50,000 ₪; אי נקיטת אמצעים בידי המעסיק בהתאם לסעיף 7(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, פיצויים בסך 120,000 ₪; התעמרות, פיצויים בסך 70,000 ₪; פגיעה בצנעת הפרט וצילום שלא כדין, פיצויים בסך 50,000 ₪; טענות הנתבעים 1, 2 ו-3 בשנים האחרונות לעבודתה התובעת התקשתה לקבל מרות, תגובותיה התאפיינו בצעקות, לשון בוטה ומתריסה, היא התעמתה באופן תכוף עם גורמים שונים בבית הספר ואף עשתה זאת במליאת חדר המורים.
המדינה וכלל הגורמים מטעמה עשו כל שנדרש על מנת להבטיח סביבת עבודה ראויה, טענות התובעת נטענו ללא כל ראיות ובמנותק מהמציאות ועל כן דינן להידחות.
לא מצאנו יסוד לחיוב הנתבעים 2-4 באופן אישי ברכיבי התביעה והתביעה נגדם נדחית.
הגם שנקבע כי הנתבע 4 לא הטריד מינית את התובעת והתביעה נגדו בעניין זה נדחתה, בהינתן כי מצאנו כי הוא אחראי לפגיעה בה, אף אם ללא כוונה וללא הקשר מיני, ובהתחשב כי מצאנו עדותו בלתי מהימנה בחלקה, אין צו להוצאות לטובתו.
סוף דבר המדינה תשלם לתובעת סך של 70,000 ₪, לפי הפירוט להלן: פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין התנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית; פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפליה על רקע הגשת תלונה על הטרדה מינית בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה; פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין אי נקיטת אמצעים בידי המדינה לבירור התלונה ולמנוע התנכלות; על הסכום הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.6.18 (מועד הגשת התביעה) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

רק בתצהיר הפנה התובע לפירסום הודעה מטעם הנתבעת לעובדיה ולסטודנטים מיום 17.11.19, בו נרשמו הדברים הבאים: "ברצוננו להביא לידיעתכם כי בימים האחרונים הופסקה העסקתו של חבר סגל זוטר (מתרגל) בעקבות: (1) קיום קשר אינטימי עם סטודנטית שלמדה בקורס בו היה מתרגל. על אף שהיחסים לא היו בכפיה, עצם קיומו של קשר אינטימי בין סטודנטית, שפנתה לקבל סיוע לימודי, לבין מתרגל מהוה ניצול יחסי המרות ופער הכוחות בין הצדדים ועל כן אסורים על פי חוק והתקנון הקיים במכללה; (2) מתן שיעורים פרטיים לסטודנטים ע"י מרצים/מתרגלים אסורים על פי הסכם העסקה". לאחר דברים אלה, מיפרט המכתב בהרחבה את העקרונות העומדים בבסיס האיסור על הטרדות מיניות, את האיסור על קיום יחסי מרות בעלי אופי מיני ואופן טפול המכללה בדיווחים בדבר מערכות יחסים בהסכמה המובאים בפניה.
הנתבעת טענה להגנת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע הקובע כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום עניָן צבורי; הגנה זו לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש." במקרה דנן, הנתבעת לא פירסמה שהמתרגל שפוטר הטריד מינית, אלא שניהל קשר אינטימי עם מי שהיתה סטודנטית שלו.
נזכיר כי מחובתה של הנתבעת לפי סעיף 7(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית, לא רק לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית לכאורה שנודע לה אודותיו, אלא גם "לעשות כל שביכולתה כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים". בנוסף, קובעת תקנה 9(א1)(2) לתקנות כי מוסד אקדמי "יביא לידיעת כל תלמיד, סטודנט ועובד חדשים את הוראות החוק, התקנות והתקנון וכן מידע לגבי אופן הגשת התלונה בגין הטרדה מינית או היתנכלות ושרותי סיוע לעניין הטרדה מינית והתנכלות". מהראיות עולה כי הנתבעת פעלה בתום לב, שכן בדקה את המקרה בזהירות ובדיסקרטיות, פירסמה את המכתב רק לאחר שהסיקה את המסקנות שהנן סבירות בנסיבות העניין, ולא פירסמה במכתב פרטים מזהים או מיותרים שהנם בבחינת 'רכילות'.
...
התובע לא התייחס לטענות אלו בתצהירו או בסיכומיו, וגם לא הצביע על תלוש כלשהו בו הופחת השכר בגין ימי חג. לכן, דין הרכיב להידחות.
סיכום על יסוד כל האמור לעיל, תביעתו של התובע נדחית על כל רכיביה.
בנסיבות אלו, נוכח דחיית התביעה וגובה הסעדים שנדרשו, כמו גם ההליכים הדיוניים בתיק, ישלם התובע לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

נדגיש כי פצויי פיטורים נועדו לספק מחייה לעובד שאיבד את מטה לחמו, ואסור להשהותם לצורך ניהול מו"מ בעניינים אחרים.
בסעיפים 17 ו- 19 לכתב ההגנה הוכחש באופן כללי האמור בסעיף 8 ובסעיף 8(ב) לכתב התביעה, שוב מבלי לאזכר את המילים "הודעה מוקדמת". הסבר מפורט של הנתבעת לענין זה ניתן לראשונה, בקדם המשפט, שם היא הודיעה כך: "ב"כ הנתבעת: הודעה מוקדמת לא שולמה לתובע בשל ביצוע הטרדות מיניות על ידו." (שורה 19 לפרוטוקול הדיון מיום 19.9.2022).
נכתב שם בין היתר כך: "...אני רוצה להגיש תלונה על הטרדה מינית נגד בחור שעובד בסניף הר חומה בתור מנקה. הוא כל הזמן מציע לי כל מיני הצעות מטרידות, לאחרונה הקלטתי אותו כשהוא מציע לי לצאת אתו ושנהיה לבד. פניתי בעבר בהקשר זה למנהל הסניף, אבל לא עזר כלום ובחור לא הפסיק להטריד אותי… מצ"ב הקלטה להצעתו האחרונה…" בעמוד השני של הנספח מופיעות שתי הודעות שמישהי או מישהו המוגדר בטלפון של המקבל כ"שמחה הר חומה" שלח או שלחה אל המקבל שצילם את המסך וצרף לכתב התביעה (כאן לא מופיעה המילה "הועברה", ולכן יש מתווך אחד פחות בשרשרת הראייתית).
בסעיף 4 לתצהירה נכתב: "4. נושא ההטרדות המיניות הועבר לטיפולי כאחראית על נושא זה בחברה ולאחר בירור בין היתר עם התובע, הוחלט לערוך לתובע שימוע לפני פיטורים." פרוטוקול השימוע ומכתב הפיטורים, שצורפו כנ"ל לכתב התביעה, צורפו גם לתצהיר (נספח 2 או ב1, ב2).
...
בשים לב לכל האמור לעיל, אנו קובעים כי לא נטען ולא הוכח בפנינו שעדת הנתבעת היתה נוכחת ולו באחד מארועי ההטרדה המינית הנטענים; כי מדובר אך ורק בעדויות מפי השמועה; כי אין בפנינו שום ראיה בת סמך או משקל; וכי הארועים הנטענים לא הוכחו בפנינו.
סוף דבר אנו מקבלים את התביעה בחלקה, ופוסקים את הסכומים הבאים: בגין אי-מתן הודעה לעובד, 5,000 ש"ח והפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
בשל הלנת פיצויי פיטורים, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם הפרשי הצמדה למדד ועוד 18% ריבית שנתית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו