מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איסור פיטורי חיילים בשירות מילואים על פי חוק שירות ביטחון

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

סעיף 2(א)(5) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה קובע כדלקמן: "(א)  לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת ... שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:
הוראה ברוח דומה מצויה בסעיף 41א(א1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949: "לא יפטר בעל מיפעל עובד בשל שרותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שרותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים". סעיף 9(א)(2) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, העוסק בנטל ההוכחה, קובע כדלקמן: "(א)  בתובענה של ... עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בנגוד להוראות סעיף 2 -
. (2)   לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו" בהתאם להלכה הפסוקה, עובד הטוען כי פוטר בשל קריאה לשירות מילואים נידרש להביא לכך ראשית ראיה, שאז יעבור הנטל למעסיק להוכיח כי לא פוטר בשל הקריאה לשירות המילואים, אלא בשל טעם עינייני אחר: "מנוסח הסעיף עולה כי נקודת המוצא היא שנטל ההוכחה מוטל על המעביד, אולם, בכל הקשור בפיטורים מעבודה, על העובד להוכיח בשלב הראשון כי לא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. המחוקק נתן דעתו לקושי בהוכחת טענת ההפליה, ולכן אין הוא מטיל על העובד להוכיח פוזיטיבית את טענת ההפליה, אלא נקבע כי על העובד להוכיח כי לא הייתה קיימת עילה ברורה לפיטוריו על פי היתנהגותו או מעשיו, ולאחר מכן עובר הנטל על כתפי המעביד. בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד ... רק לאחר שעמד העובד בנטל זה והציג ראשית ראיה לקיומה של עילה לכאורה לפיטורים מחמת הפליה אסורה, עובר הנטל על כתפי המעביד לסתור את טענות העובד ולהוכיח כי לא פעל מתוך הפליה אסורה על פי עילות ההפליה המנויות בסעיף 2 לחוק שויון ההזדמנויות" (ההדגשות במקור – ר.ג.)[footnoteRef:84].
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים:             א. הפרשי פיצויי פיטורים בסכום של 1,968 ₪; ב. הפרשי פדיון חופשה בסכום של 30 ₪; ג. גמול שעות נוספות בסכום של 42,211 ₪; ד. גמול בגין עבודה במנוחה השבועית בסכום של 998 ₪;               הסכומים בסעיפים א'-ד' לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.17 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
תביעות התובע לתשלום הפרשי הפרשות לפנסיה, פרמיה לחודש פברואר 2017, החזר בגין ניכויים שלא כדין, דמי הבראה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין– נדחות.
      כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] "10. כל העם צבא. נדמה שאין תופעה בהווייה הישראלית שהיא רחבה ועמוקה יותר מאשר זיקת אזרחי המדינה לצבא ולשירות במילואים. רובו המכריע של הציבור בישראל נותן את מיטב שנותיו הצעירות לשרות סדיר בצבא וממשיך לעשות כן שנים רבות לאחר מכן בשירות המילואים. השירות הצבאי הוא כפוי ונעשה על פי חוק. השירות הצבאי הוא, לצערנו, כורח המציאות מאז קום המדינה ועד ימינו אלה והוא נחלת כל שדרות האוכלוסיה.
על תרומתם של אלה שהם עמוד השדרה המרכזי של מערכת הביטחון, שמשרתים את צה"ל ואת מדינת ישראל שנים רבות.
תחילה נבחן אם הנתבעת פיטרה את התובעת בתוך 30 הימים האסורים בפיטורים על פי הוראות סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים, לאחר מכן נבחן אם הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 41א(א) לחוק חיילים משוחררים בנוגע לרציפות בעבודה ולסיום נכריע בשאלה אם קיים קשר סיבתי בין שירות המילואים של התובעת להחלטות שהתקבלו בעיניינה.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (28.10.2012) ועד לתשלום בפועל.
התביעות לתשלום פיצוי בגין הפרת הוראות חוק חיילים משוחררים ובגין סחיטה באיומים – נדחות.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע פיטוריו לאלתר נועדו על מנת להימנע מכניסה ל"תקופה האסורה" לפיטורים על פי חוק, במהלך שירות המילואים.
.) מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או הישתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.
"חלון" הזמן השני נוגע לתקופת הסמוכות לחלון הזמן הראשון על פי סעיף 41א(א1) לחוק חיילים משוחררים, כאשר הדגש הוא על הקשר הסיבתי בין הפיטורים ובין השירות במילואים.
...
בכל הנוגע להתנהלות הנתבעת למול התובע בהליך פיטוריו איננו סבורים כי יש להעתר לתביעה.
משלא שוכנענו כי הנתבעת קיימה עמו החוזה בחוסר תו"ל – אין לנו אלא לדחות התביעה ברכיב זה. סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע סך של 30,000 ₪, סכום שישולם בתוך 30 יום בצירוף ה"ה וריבית כחוק מ-1.6.11 ועד לתשלום בפועל.
משמצאנו כי התביעה נופחה והפריזה בסכומיה [(ובטיעוניה); כולל עת "מצא" התובע להגיב בסיכומי תשובה והקפם; ומשמצא "לסבור" כעו"ד כי כל המסמכים שצרף לתצהיר הגילוי "רלוונטיים" להליך (ראה לדוגמה 10,11,13)] ולאור תוצאות ההליך – ישא כל צד בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בדיון מיום 17.12.17, סוכמו תביעות התובע, כדלקמן: התובע מבקש לעצמו את הסעדים הבאים: "הפרישי פצויי פיטורים". "פיצוי בגין אי הפרשות מלאות לפנסיה". "דמי חגים". "שכר בגין עמלות שלא שולמו בשנת 2014". "פיצוי בגין פיטורים שלא כדין". "פיצוי בגין פיטורים בנגוד לחוק חיילים משוחררים". נדון בכל אחת מתביעותיו של התובע, לאו דווקא על פי סדרן.
סעיף 41(א)(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט- 1949 קובע לאמור: "לא יפטר בעל מיפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד." הסעיף אינו מטיל דוקא על התובע לפנות לוועדת התעסוקה.
כמו כן, ובנגוד לטענת המעסיק, האיסור הקבוע בסעיף 41(א)(ב) עומד בפני עצמו, וחל בו איסור על פיטורי עובד במהלך שרות מילואים, אלא בהיתר של ועדת התעסוקה שמוסמכת ליתן היתר, ככל שקובעת כי הפיטורים "אינם בשל שירות המילואים" (השווה: לע"ע 346/07 מדינת ישראל משרד הביטחון נ' תנה תעשיות בע"מ, מיום 3.1.07).
...
מכאן שמדובר ברכיב שהוא חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, ודין תביעתו של התובע ברכיב זה להידחות.
אשר על כן, אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי בגובה השתכרותו עד לתום שלושים ימים שלאחר תום שירות המילואים, ובמקרה זה עד ליום 15.9.14, קרי, כחודש וחצי נוספים (לפי שכר בסיס) ובסך הכל 8,625 ₪.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין "אי הפרשות מלאות לפנסיה" בסך 23,100 ₪.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פי סעיף 23 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) , תש"ט - 1949 (להלן – חוק חיילים משוחררים) על החלטת ועדת התעסוקה מיום 3.9.2018 אשר קבעה, ברוב דיעות, כי המשיבה פוטרה בנגוד לחוק חיילים משוחררים ופיטוריה נעשו בשל שירות מילואים במהלך התקופה האסורה על פי חוק.
בעיניין ע"ע 346/06 מדינת ישראל משרד הבטחון נ' תנה תעשיות בע"מ (מיום 3.1.2007) נקבע: "הוראות החוק ברורות: חל איסור על פיטורי עובד בשני מעגלים: המעגל הרחב – חל איסור על פיטורי עובד בשל שירות במילואים, בשל קריאה לשירות מילואים או בשל שרות צפוי במילואים (סעיף 41(א(א1)) והמעגל הצר – הוא המעגל הנוגע לענייננו – אוסר על פיטורי עובד בתקופת שירותו במילואים, עם הרחבה לתקופה של 30 ימים שלאחר שירות מילואים בן יומיים רצופים לפחות (סעיף 41א(ב)).
...
לא מצאנו כי נפל פגם בשיקול דעת הוועדה בכל הנוגע לקביעת גובה הפיצוי.
סוף דבר החלטת הוועדה ניתנה כדין ולא מצאנו כי נפל בה פגם המצדיק את התערבות בית הדין.
משלא קמה עילה להתערבות בהחלטת הועדה מיום 3.9.2018, דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו