סעיף 2(א)(5) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה קובע כדלקמן:
"(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת ... שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:
הוראה ברוח דומה מצויה בסעיף 41א(א1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949:
"לא יפטר בעל מיפעל עובד בשל שרותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שרותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים".
סעיף 9(א)(2) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, העוסק בנטל ההוכחה, קובע כדלקמן:
"(א) בתובענה של ... עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בנגוד להוראות סעיף 2 -
.
(2) לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו"
בהתאם להלכה הפסוקה, עובד הטוען כי פוטר בשל קריאה לשירות מילואים נידרש להביא לכך ראשית ראיה, שאז יעבור הנטל למעסיק להוכיח כי לא פוטר בשל הקריאה לשירות המילואים, אלא בשל טעם עינייני אחר:
"מנוסח הסעיף עולה כי נקודת המוצא היא שנטל ההוכחה מוטל על המעביד, אולם, בכל הקשור בפיטורים מעבודה, על העובד להוכיח בשלב הראשון כי לא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. המחוקק נתן דעתו לקושי בהוכחת טענת ההפליה, ולכן אין הוא מטיל על העובד להוכיח פוזיטיבית את טענת ההפליה, אלא נקבע כי על העובד להוכיח כי לא הייתה קיימת עילה ברורה לפיטוריו על פי היתנהגותו או מעשיו, ולאחר מכן עובר הנטל על כתפי המעביד. בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד ... רק לאחר שעמד העובד בנטל זה והציג ראשית ראיה לקיומה של עילה לכאורה לפיטורים מחמת הפליה אסורה, עובר הנטל על כתפי המעביד לסתור את טענות העובד ולהוכיח כי לא פעל מתוך הפליה אסורה על פי עילות ההפליה המנויות בסעיף 2 לחוק שויון ההזדמנויות" (ההדגשות במקור – ר.ג.)[footnoteRef:84].
...
סוף דבר
לאור האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים:
א. הפרשי פיצויי פיטורים בסכום של 1,968 ₪;
ב. הפרשי פדיון חופשה בסכום של 30 ₪;
ג. גמול שעות נוספות בסכום של 42,211 ₪;
ד. גמול בגין עבודה במנוחה השבועית בסכום של 998 ₪;
הסכומים בסעיפים א'-ד' לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.17 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
תביעות התובע לתשלום הפרשי הפרשות לפנסיה, פרמיה לחודש פברואר 2017, החזר בגין ניכויים שלא כדין, דמי הבראה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין– נדחות.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪.
