איסור פגישה בין עצור לבין עורך דין

סעיף 21 לפקודת עורכי הדין מסדיר את תנאי הפגישה בין אסיר או עצור לעורך דינו, כדלקמן: "א. [...] הפגישה תערך באופן המבטיח את סודיות חילופי הדברים בין עורך הדין והאסיר/עצור/אסיר שפוט ולא ימצא סוהר או אדם אחר בטווח שמיעה.

משום המסוכנות האינהרנטית הגלומה באסיר הביטחוני, קיים חשש כי מפגש "פתוח" בין עורך דין לאסיר מעין זה, יגביר את הסיכון להעברת מידע, מסרים, וחפצים אסורים אל בית הסוהר וממנו, אף שלא ברצונו של עורך הדין, ומכאן הצורך בקיומה של מחיצה, בעת המפגש בינו לבין האסיר.

...

התוצאה היא שהחלטתו של בית משפט קמא אינה יכולה לעמוד, כפי שהובהר לעיל.

כחברי השופט שהם אף אני סבורה כי ההליך שבפנינו לא היה מסגרת מתאימה לדיון בנושא במישור החוקתי, משהטענה בעניין זה לא הועלתה בשלב קודם.

בנסיבות אלה, די בכך שנאמר – גם אם למעלה מן הצורך – כי אפילו מפגש עם עורך דין מבעד לחלון זכוכית כרוכה בפגיעה בזכות ההיוועצות, הרי שלא נובעת מכך בהכרח המסקנה שפגיעה זו אינה חוקתית.

מפגשים בין אסירים ועצורים לעורכי דין – בכל הנוגע למפגשים בין עצור לבין עורך דינו, קובע סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) כך: "(א) עצור זכאי להפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

סיכום מסקנתי היא איפוא ששב"ס אינו מוסמך לאסור קשר טלפוני בין אסירים ועצירים לבין עורכי דינם במתכונת של הגבלה אינדיוידואלית, להבדיל מאשר מיגבלות כלליות הנוגעות לאופן קיום שיחות טלפוניות על-ידי אסירים ועצורים, בהתאם לסדרי המינהל, המשטר והמשמעת בבית הסוהר.

...

הנה כי כן לאור כוונת המחוקק ותכלית החקיקה ולאור הקביעה כי היוועצות טלפונית הינה חלק מהזכות להיוועצות, סבורני כי הפרשנות המוצעת מתיישבת עם לשון החוק, ויש בה קיום של רצון המחוקק למנוע עבירות כאלו, לצד שמירה על הזכות להיוועצות והגבלת הפגיעה בה רק למקרים הקיצוניים המנויים בחוק.

רביעית, אני מבקש להצטרף לקביעה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז בפיסקה 75 לחוות דעתה, לפיה מהמסקנה כי שיחת הטלפון היא חלק מהזכות להיוועצות – לא נובע בהכרח כי כל אסיר זכאי לקיים שיחות טלפון בלתי מוגבלות בכל שעות היממה.

בכפוף לכל האמור לעיל – אני מצטרף לתוצאה ולהנמקה שהוצעה על ידי חברתי, השופטת ד' ברק ארז בחוות דעתה.

לבסוף קובעת כב' השופטת כי: "מסקנתי היא אפוא ששב"ס אינו מוסמך לאסור קשר טלפוני בין עצורים ואסירים לבין עורכי דינם במתכונת של הגבלה אינדיבידואלית (ההדגשה לא במקור) להבדיל מאשר מיגבלות כלליות הנוגעות לאופן קיום שיחות טלפון ע"י אסירים ועצורים, בהתאם לסדרי המנהל, המשטר והמשמעת בבית הסוהר. מסקנה זו מבוססת על פרשנותו של הדין הקיים וחשיבותה של זכות ההיוועצות". לגבי אסירים בטחוניים ההגבלה איננה אינדיבידואלית אלא לכלל האסירים הבטחוניים.

לעומת זאת באשר להסמכה להטלת המיגבלה לא כאמצעי משמעתי, מציין כב' השופט מלצר (ס' 13 עמ' 37 לפסק הדין): "אקדים ואומר כי ס' 45 לפקודת בתי הסוהר, המעגן את הזכות של אסיר לפגישה עם עורך דין ומתייחס לאפשרות להגביל פגישות אלה, עשוי לעמדתי לשמש מקור סמכות להגבלת שיחות טלפון עם עורך דין במקרים מסוימים". מדבריו אלה עולה כי הוא סבור שקיים מקור סמכות שניתן מכוחו להטיל הגבלות במקרים מסוימים.

ברע"ב 3898/18 גונן שגב נ' שב"ס היתייחס בית המשפט העליון מפורשות לנושא שיחות טלפון בין אסירים בטחוניים לבין עורכי דינם: "אכן זכות ההיוועצות עם עורך דין היא נדבך מרכזי בזכות להליך הוגן ואולם, נוכח ההסדר הקבוע בפקודה המאפשר ממושה של זכות ההיוועצות בדרך של מפגש בין כתלי הכלא, אינני סבור כי ההגבלה מושא עניינו מהוה פגיעה לא מידתית בזכות ההיוועצות." מסוכנותו של האסיר כפי שעולה מיגזר הדין בגינו הוא מרצה עונש מאסר (תפ"ח 42266-06-18) בית המשפט שדן בעיניינו של העותר מציין בגזר הדין: "מעשיו של הנאשם חמורים במיוחד, אדם במעמדו, אשר חצה את הקוים ושיתף פעולה במשך תקופה ארוכה של 5 שנים עם מדינה עוינת במיוחד כאיראן, הפך להיות סוכן של שירותי הבטחון האיראני ומסר מידע מיגוון בנושאים שונים... כתב האישום המתוקן מגולל מפגשים רבים עם סוכנים איראניים במקומות שונים ברחבי העולם, כאמור, לרבות באיראן, שימוש באמצעים מתוחכמים ונעשו ניסיונות ממשיים לגרום לכך שיעבור מידע בעל ערך לאיראן..." במסגרת הדיון במעמד צד אחד שמעתי את נציגי השב"כ אשר הציגו בפניי חוות דעת גם בעיניין הסיכון לבטחון המדינה העלול להגרם כתוצאה מהקשר בין אסירים בטחוניים לבין עורכי דינם וגם חוות דעת המתייחסת באופן פרטני לעותר.

...

לעניין טענה חילופית לפיה גם אם ניתן להגביל הגבלות יש להגבלם בזמן, אני סבור שלעניין זה ניתן מענה בכך שלאסירים ביטחוניים ישנה אפשרות לבקש להימנע מהטלות מגבלות כלפיהם בהתאם להוראות ס' 4(ב) לפקנ"צ ביחס לאסירים ביטחוניים, פקודה הכוללת איסור על קיום קשר טלפוני לאסירים ביטחוניים, ככל שמתקיימים כלפיהם התנאים המפורטים בס' 4.

סוף דבר: הלכת "פרש" לא חלה בעניינם של אסירים ביטחוניים.

אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

לבקשת המדינה, הורה בית משפט השלום על מניעת מפגש בינם לבין עורכי-דינם, כאשר תוקף החלטה זו הוארך מעת לעת, עד היום, ה-23.5.2021.

עוד נטען כי החלטתו של בית משפט השלום סוטה מפסיקה קודמת של בית משפט זה ביחס למתאם בין התקופה במהלכה נאסר על העצור ליפגוש עורך-דין לבין תקופת המעצר.

ככל שלא תוארך המיגבלה על פגישת המבקשים עם עורכי דינם, הם יוכלו, לאחר שיממשו את זכות ההיוועצות, לשוב ולפנות לבית משפט השלום בבקשה מתאימה לעיון מחדש בהחלטת המעצר, ובית המשפט יכריע בה כחוכמתו.

...

ביום 21.5.2021 קיים בית המשפט המחוזי דיון בערר, ולאחר שעיין אף הוא בחומר החקירה קיבל את הערר והורה על מעצרם של המבקשים עד ליום 27.5.2021 בשעה 14:00 (כלומר נעתר לבקשת המדינה להארכת המעצר, אך למשך תקופה קצרה יותר מזו שהתבקשה).

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

עוד עולה כי בתקופה שלאחר תקיפת הלחימה אותרו מאות כרטיסי סים, רט"ן, (רדיו, טלפון נייד) וחלקי רט"ן וציוד נוסף האסור להחזקה כשהוא מוסלק בשטחים הציבוריים, במקלחות, במשקופים, בקנטינה, במנועי מקררים ומקפיאים, פריטי מזון, בתי מנורות, תאי שירותים ועוד.

המחוקק מצא לנכון להגביל את זכות המפגש בין עורך דין לבין אסיר/עצור במקרים המתאימים.

בבג"צ 2901/02 המוקד להגנת הפרט נגד מפקד כוחות צה"ל נקבע כי: "לא יעלה על דעת שבמהלך פעולות מילחמה ובסמוך להם יאפשר המשיב פגישה עם אנשים שקיים חשש שהם מסוכנים או עלולים לסכן את בטחון האיזור, בטחון הציבור או ביטחון כוחות צה"ל". "הדגש הוא על הנזק העלול להגרם לבטחון המדינה אם לא תימנע פגישה עם עורך דין (דברי כבוד השופט גולדברג בבג"צ 4965/94 קהלן כנגד שר המישטרה)." סעיף 45 א(ב) מקנה לנציב סמכות למניעת מפגשים בין עורך דין לבין אסיר לפרקי זמן מסוימים: "היה לנציב או למנהל בית הסוהר חשש ממשי כי פגישת אסיר עם עורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה, או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר, העלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בית הסוהר וניהולו, או שפגישה כאמור תאפשר העברת מידע בין אסירים או בינם לבין גורמים מחוץ לבית הסוהר וקיים חשש כי העברת המידע כאמור קשורה לקידום היותו של ארגון טירור או שהיא נעשית בהכוונתו, רשאי להורות על מניעת פגישה כאמור בסעיף (ג) ורשאי הנציב ומנהל בין הסוהר להורות על מניעת פגישה של עורך דין עם אסירים אחרים אם יש לו חשד ממשי כי מתקיימת לגבי הפגישה עימם אחת מההילות המנויות בסעיף זה" ס"ק (ד) קובע כי הוראת מניעת פגישה תנתן בשים לב, בין השאר לתוכן המידע שעורר את החשד הממשי שעליו מתבססת העילה למניעת פגישה ולרמת מהימנותו, וכן לרמת הסיכון הנשקף מקיום הפגישה.

...

הגעתי למסקנה שלא ניתן לצמצם את המניעה לא מבחינת היקף המניעה – לגבי כלל האסירים הביטחוניים ולא מבחינת התקופה.

שוכנעתי כי צמצום היקף התפרסות ההחלטה לא השיג את התכלית ולא ימנע את הסיכונים המפורטים בסעיף 45 א(ב).

אני מקבל את הבקשה, אני מורה על הארכת מניעת המפגשים לשישה חודשים נוספים החל מיום אני קובע את התיק לדיון מעקב ליום 15.7.2024.