איסור כפל תגמולים ביטוח לאומי וחוק הנכים

הניסיון למלא את החלל הנובע מהיעדר עריכת אמנה בתחום הבטחון הסוצאלי על ידי החלת האמנה בדבר כפל מס – מוקשה, וזאת משני טעמים, המהוים שני צדדים של אותה המטבע: ראשית, האמנות האוסרות על כפל מס אינן בעלות הסדרה משולבת להבטחת הזכאות ואיסור גביית כפל דמי ביטוח, והיבט זה – קרי העדר תאום במישור הזכאות - שוקל לצד המנעות מהחלתן על תשלום דמי ביטוח לאומי.

חזוק מסוים לפרשנות זו מצוי בסעיף 374 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו ביצוע אמנות, והוא מסמיך את השר להתקין תקנות לבצוע הסכם אף בסטיה מהוראות חוק הביטוח הלאומי, וזאת כלשון הסעיף ככל ש"נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעימן נכרת ההסכם.

  לאור מהותו של הביטוח הלאומי, יכול מבוטח לשלם דמי ביטוח בענף שבו הוא לעולם לא יזכה לגימלה, כגון תשלום דמי ביטוח עבור שירות מילואים גם על ידי מי שפטור משירות מילואים; יכול אדם לשלם דמי ביטוח בענף שבו הוא לא יהיה זכאי לגימלאות מסוימות בשל גובה הכנסתו (גמלת שאירים לגבר, גמלת סיעוד, גמלת נכות) או בשל כך שלא מתקיימים תנאים אחרים לתשלום הגימלה.

    לאור האמור, למרות שלא קיים קשר ישיר בין דמי ביטוח שמשלם המבוטח לבין זכויותיו לגימלאות, במובן זה שתשלום דמי הביטוח אינו כתשלום לחברת ביטוח המקנה זכאות לתגמולי ביטוח על בסיס הפרמיות, דהיינו דמי הביטוח ששולמו, קיים קשר מהותי בין תשלום דמי ביטוח שמשלם המבוטח לבין זכויותיו של אותו מבוטח לגימלאות על פי החוק.

...

שאלת סיווגם של דמי הביטוח הלאומי כמס או כתשלום חובה נידונה בבג"צ 6304/09 לה"ב נ' לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים נ' היועץ המשפטי לממשלה (2.9.2010), אך באותו ענין בית המשפט העליון עמד על ריבוי פניה של הסוגיה, ולא הכריע בה. בהמשך, בענין חג'ג' קבעה חברתי השופטת גליקסמן בהקשר לתחולת חוק ההתיישנות על תשלום זה כך: "12. אני סבורה, כי אין לתת לסעיף 367 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי יראו דמי ביטוח "כאילו היו מס" משמעות מעבר לקבוע באותו סעיף – מתן אמצעי גבייה יעיל ואפקטיבי בידי המוסד לביטוח לאומי לגבות את דמי הביטוח מהמבוטחים .

סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שהמוסד יהא רשאי לגבות את קרן החוב (שעל פי תעודת עובד הציבור הינה 36,702 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה מיום 20.5.14 בלבד.

בקביעה זו לא התעלמנו מכך שבעניין מיזל נפסקו הוצאות לזכות המבוטח על אף דחיית עמדתו, אך שוכנענו כי מקרה זה אינו מצדיק זאת.

בעיניין וייס התברר עניינה של הקטינה וייס, אשר נפגעה בפעולת איבה והוכרה זכאותה לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, על יסוד כוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.

קצין התגמולים דחה את תביעתם, בין היתר, מהטעם שקבלו תשלום תכוף מכוח הפלת"ד. הועדה, בעיניין בלומנפלד, שבה וקבעה כי מטרת סעיף 36 לחוק הנכים היא לאפשר לנפגע את הבחירה בין ערוצי התביעה השונים, על מנת שיוכל לבחור במסלול המטיב עימו, תוך איסור קבלת כפל פיצוי.

...

אשר על כן, דין טענת המערערת לפיה אין לבסס את הפסדי השתכרות הנפגע על שיעור השכר הממוצע במשק, להידחות.

אולם, סבורני כי במקרה דנן יש מקום לשנות את שיעור שכר הטרחה, שכן המדובר בהפרש ניכר שלא נומק.

אמיר טובי - שופט אשר על כל האמור לעיל הוחלט כאמור בחוות דעתו של כב' השופט א' באומגרט.

המבקשת אף טוענת עוד, כי היתייחסות המשיב לאיסור כפל גמלאות נגועה בחוסר רלוואנטיות ובחוסר תום-לב, שכן אין המדובר בהכנסה כפולה שמגיעה לכיסה, אלא עסקינן בהכנסה שמשתלמת לה מחברת ביטוח.

אשר להכנסות שאותן מקבלת המבקשת, המשיב טוען כי ביום 26.8.2020 היתקבל אצלו דיווח ממבטחים על הכנסות המבקשת בחציון הראשון של 2020, וכי ככל שידוע לו, התגמול בסך של 1,388 ₪ לחודש עדיין משתלם למבקשת, ובנגוד לטענותיה.

בין היתר, נקבע כך: "... נשוב אל הוראתו של סעיף 202(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי. תכליתו של הסעיף היא שנכה, אשר קיצבת הנכות שלו עולה על גובה קיצבה חודשית מלאה, ויש לו הכנסה חודשית שלא מעסק, משלח יד או עבודה (בהם דנים סעיפים 2(1) ו2-(2) לפקודת מס הכנסה), ינוכה סכום זה מהקצבה אותה הוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, באם התמלאו יתר תנאי הסעיף. תכליתו של הסעיף היא שמבוטח לא יקבל כפל הכנסה." וכן נקבעו הדברים הבאים, כך: "תכליתו של סעיף 202(א)(3) היא לנכות כל הכנסה עתית המשתלמת למשיב מהקצבה שהוא מקבל. בעניינינו מקבל המשיב הכנסה קבועה מביטוח מנהלים. דומה הדבר לנכוי מהקצבה של תשלומים שמקבל מבוטח כפנסיה. אלו כאלו הם הכנסה חודשית שסעיף 202 קובע שיש לנכותם מהקצבה." זאת ועוד, נפנה גם לעניין דחבש (דב"ע (ארצי) מא/151-0 המוסד לביטוח לאומי – דחבש, פד"ע יג 196), שם נידון עניינה של אלמנה, ששולמה לה קצבת שארים מהמעסיק של בעלה המנוח, בנוסף לתשלום קצבת נכות כללית.

...

גם כאן, הגענו לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות פועל אף הוא לחובת המבקשת, שכן גם אם צודקת המבקשת בטענותיה, הרי שהסעד אותו היא דורשת לקבל יכול להיקבע במסגרת ההליך העיקרי.

מנגד, שוכנענו כי מבחינת מאזן הנוחות, הנזק שיגרם למשיב כתוצאה מעצירת הניכוי מהגמלה יהיה גדול, מזה שיגרם למבקשת אם הבקשה לא תתקבל.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, ועם כל הצער וההבנה למצבה של המבקשת, דין הבקשה למתן סעדים זמניים להידחות.

המוסד לביטוח לאומי, בהחלטתו מיום 7.3.17, דחה את תביעת התובע, מר בניאל ויקטור (להלן: "התובע") לתשלום גמלת נכות כללית, נוכח הכלל האוסר כפל קיצבאות ובהתאם לסעיף 320 (ט) לחוק הביטוח הלאומי [נמ], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי").

] חובת הנכוי של גמלאות הביטוח הלאומי חלה גם על תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו במסגרת פרק נכות כללית, במידה והגימלה משולמת בעקבות התאונה.

...

טענת התובע שלפיה הנתבע טעה בחישוב ההיוון, אף היא דינה להידחות, הן מחמת התיישנות, והן מחמת העדר הוכחת הטענה האמורה.

] גם טענת התובע לעניין אי הפעלת תקנה 15 בוועדות שקבעו את שיעור נכותו מעבודה, דינה להידחות.

] סוף דבר לאור כל האמור לעיל, תביעת התובע לתשלום גמלת נכות כללית מלאה – נדחית.

בשלב זה, המשיב דחה את התביעה וזאת לאחר שנודע לו כאמור, כי המנוח בחר וקיבל תגמולים מהמל"ל וזאת תוך הסתמכות על סעיף 36א' לחוק הנכים בנוסחו כפי שהיה במועד הרלבנטי שקבע (לפני תיקון מס' 24 תשס"ח-2007) שזה היה לשונו: "נכה שבידו הברירה לפי סעיף 145 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) 1995 , יחולו עליו הוראות אלו:

אם נקבל את גישת המערערת בהכרח ייוצר מצב בו המנוח או יורשיו יקבלו כפל תשלומים, פעם אחד עבור הנכות במוסד לביטוח לאומי (הכוללת את הנכות שהצטברה בגין השרות הצבאי), ופעם נוספת על פי חוק הנכים.

לנוכח עמדה הנחרצת של הפסיקה בנושא זכות הבחירה ונוכח האיסור על קבלת "כפל תשלומים" כפי שמבקשת המערערת אין מנוס מאשר דחיית העירעור.

...

לנוכח עמדה הנחרצת של הפסיקה בנושא זכות הבחירה ונוכח האיסור על קבלת "כפל תשלומים" כפי שמבקשת המערערת אין מנוס מאשר דחיית הערעור.

אשר על כן מסקנתנו הינה כי חוק הנכים שולל אפשרות של כפל גימלאות הן מהמל"ל והן מחוק הנכים בשל אותה מחלה, ולכן לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המשיב.

הערעור נדחה.