ההליכים הדיוניים בתובענה
בטרם אדון במחלוקת המרכזית העומדת לפנינו, ראוי להזכיר שני הליכים דיוניים מרכזיים שהתנהלו במסגרת בקשות בתיק זה. האחד, בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד והשני צו מניעה זמני, שבמסגרתו ניתנו צוים לחברות הביטוח וגובשה רשימת לקוחות הנתבעים.
במסגרת הדיון שמתקיים בבית הדין לעבודה, בתביעות מאור רבי ונטלי כהן מול התובעים, נדונות השאלות האם עובדים אלו, אישית, הפרו את כתב ההיתחייבות לאי תחרות עליה חתמו כמועסקים עם תחילת עבודתם במרכז הביטוח, וכן האם גזלו אישית שלא כדין את רשימת הלקוחות של מרכז הביטוח.
דהיינו, להבדיל מסמכותו הייחודית של ביה"ד לעבודה לידון ולהכריע בטענות ביחס לעובד מסוים מכוח יחסי עובד ומעסיק לשעבר, על פי דיני העבודה ועל פי הסכם אי תחרות וסודיות עליהם חתום העובד, בעניינינו, עסקינן בשאלה האם השמוש בסוד מסחרי עולה לכדי עוולה מסחרית, על פי חוק עוולות מסחריות, כנגד בעלי דין שאינם אנשים פרטיים, אלא, הנתבע 1 כעוסק מורשה והנתבעת 2 כחברה בע"מ.
בסעיף 22(א)(1) לחוק עוולות מסחריות נקבע כי, הסמכות הייחודית תהא נתונה לבית הדין לעבודה ביחס לכל תובענה שעילתה הפרת פרק הסודות המסחרית בחוק עוולות מסחריות, רק כאשר היא נובעת מיחסי עובד ומעסיק, ובית הדין אינו מוסמך לידון בתביעות שבין מעסיק קודם למעסיק חדש, כבעניינינו.
עמד על כך דויטש בעמ' 454 בספרו באומרו כך: "גילוי לקבוצה מוגבלת של אנשים, כגון עובדים העוסקים בטיפול באותו מידע, כאשר הם מחויבים לשמירת סודיות, אין בו כדי לפגוע בתכונת הסודות של המידע. לצורך כך אף אין הכרח לדאוג להתחייבות מפורשת דוקא, שהרי הדין מחיל לרוב חובת סודיות על עובדים ביחס למידע מוגבל שהועבר אליהם על-ידי המעביד."
כאן המקום לציין כי רק לאחרונה, ביום 22.11.21, הוגשה הצעת חוק חוזה עבודה (הגבלות לעניין סיום העסקה של עובד), התשפ"ב- 2021, לפיה נקבע כי כאשר מדובר בהגנה על סוד מסחרי של המעסיק או כאשר המעסיק נשא בעלות ההכשרה של העובד, תתאפשר הגבלה מידתית וסבירה בחוזה העבודה בקשר עם איסור העסקה אצל מעסיק אחר לאחר סיום העסקתו של העובד.
...
עיכוב הליכים בשל הליך משפטי תלוי ועומד בבית הדין לעבודה
הנתבעים טענו באריכות בסיכומיהם כי דין התביעה להידחות ו/או להתעכב מחמת הליכים משפטיים מקבילים אשר מתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בעובדות ושאלות משפטיות דומות, ובכלל בסוגיות שבמהותן הינן זהות לאלו המונחות בפני בית המשפט בתיק זה.
טענה זו אינה חדשה, והוכרעה במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק.
הנתבעים טענו וטוענים בסיכומים כי נוכח החפיפה הקיימת הן בעילות התביעה והן בקשר עם הסעדים הכספיים המבוקשים בגין גניבת רשימת לקוחות כ"סוד מסחרי" של התובעים, בתביעה שלפניי והתביעות הנדונות בביה"ד האזורי לעבודה, אין מנוס מלהורות על עיכוב הליכים לכל הפחות.
הגעתי למסקנה כי בנסיבות דנן בוצעו 9 הפרות עיקריות.
"
לסיכום – נזקי הנתבעים שחושבו על דרך האומדנה, ביחד עם הנזקים העקיפים, מסתכמים בסכום של 341,270 ₪.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום פיצויים לתובעים בגין נזקיהם הישירים והעקיפים, בסך של 341,270 ₪ בצירוף מע"מ כדין, וכן ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום.