איסור הקלטת ישיבות מועצת עיר פתוחות לציבור

בשל מגפת הקורונה, מזה כשנה מתקיימות ישיבות המועצה הארצית בהוועדות חזותית בלבד בתוכנת "זום". המבקשים הגישו עתירה קודמת בדבר קיום ישיבות המועצה הארצית בזום, והוסכם בה כי תועבר לחברי המועצה ההחלטה "האם להמשיך ולקיים ישיבות מועצה בהוועדות חזותית בזום, כל זמן שעומדים בעינם הצוים האוסרים על היתקהלות במקומות סגורים" (עת"מ 13767-06-20) ביום 1.3.2021 נקבעה ישיבת מועצה ארצית ב"זום" ליום 17.3.2021.

נטען, כי גם במהלך השנה האחרונה, ובתוך תקופת הקורונה, גופים סטאטוטוריים שונים מתכנסים לדיונים והצבעות באופן פרונטאלי ובכלל זה ישיבות מועצת העיר תל אביב ומוסדות התיכנון, כשהיוועדות חזותית היא החריג ותעשה באישור מיוחד או בהסכמה פה אחד של כל המוזמנים.

נטען, שעל פי ההקלות מחודש פברואר 2020 מותרת היתקהלות של 20 אנשים במבנה סגור ו-50 אנשים בשטח פתוח, ועל אף שהמבקשים ביקשו לקיים את הישיבה הקרובה בשטח פתוח או בקפסולות של 20 אנשים בתוך מבנה, החליט המשיב 1 להמשיך ולקיים את ישיבות המועצה בזום.

שנית, לגבי סיכוי ההליך נטען כי המבקשים לא הציגו ראיות לתמיכה בטענותיהם כמו העתק הקלטות הישיבות, ושנספח 2 לעתירה הוא מישיבה אחת בלבד והדממה של כל המשתתפים ולא של אדם ספציפי.

לעומת זאת, למועצה הארצית וללשכה עלול להגרם נזק מדחיית הישיבה, כיוון שבתי המשפט לא ימתינו ללשכה עד קבלת החלטה באפשרות להצטרף כידיד בית המשפט להליכים שונים וכן יש צדדים רבים הממתינים למינוי בוררים במחלוקת שנתגלעה ביניהם, וכל עיכוב משמעו עיכוב בפתיחת הליך הבוררות ונזק מתמך לציבור המתדיינים.

...

דיון והכרעה דין הבקשה לצו ביניים להתקבל, כמפורט להלן.

סוף דבר הבקשה לצו ביניים מתקבלת.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית אשר במסגרתה מבוקש להכריז על בטלות החלטת מועצת העיר גבעת שמואל מיום 29.6.2014 לאסור צלום ישיבות מועצת העיר ע"י תושבים כדלקמן: "מליאת מועצת העיר מאשרת צלום דיון המליאה רק באמצעות צלום מטעם הערייה ועל פי אישור רוב חברי המליאה בלבד מראש. ואין לאשר לתושבים לצלם באופן עצמאי" (להלן: "החלטת המועצה").

בנוסף טוען המבקש כי אי ביטול החלטת המועצה יפגע בשלטון החוק ובאנטרס הצבורי, שכן מדובר בעתירה שכל מטרתה הגברת השקיפות השלטונית, הנגשת דרך קבלת החלטות בגוף צבורי חשוב לציבור, חופש הביטוי ויעילות מיצוי האמת העומדת ביסוד תקינות השילטון.

(1) מידע שעליה לפרסם וכן מידע בנוגע אליה ששר הפנים פירסם בהתאם להודעת העיריה, לאחר שהשר פירסמו; בפיסקה זו, "פירסום" – פירסום על פי דין ברשומות או בעתון (2) פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום אישורם במועצה, והקלטות או תמלילים של ישיבות כאמור".

...

כבוד השופט (בדימוס) יצחק זמיר מציין בספרו כי "המסקנה המתבקשת מן הפסיקה היא כי הפגיעה בשלטון החוק היא שיקול חשוב, שיש בו כדי להתגבר על שיהוי, ואפילו על שיהוי כבד, במיוחד כאשר הפגיעה בשלטון החוק נובעת מפגם משפטי חמור, כגון הפרה בוטה של הוראת חוק חשובה, חוסר סבירות, או פעולה מינהלית ללא סמכות. עם זאת בסופו של דבר ההחלטה של בית המשפט אם לדון בעתירה אף שהיא לוקה בשיהוי אינה מוכתבת על ידי שיקול מסוים, זה או אחר, אלא היא מתקבלת על יסוד איזון בין שתי קבוצות שיקולים: שיקולי שיהוי מזה ושיקולי שלטון החוק מזה. ההחלטה תלויה בעוצמת השיקולים בכל קבוצה בנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון" [יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ג' עמ' 1950-1949 (2014)].

לא ניתן להתעלם מהתנהלות פסולה זו של המבקש במסגרת האיזון שנדרש בית המשפט לבצע בבואו לקבוע אם להיעתר לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת עתירתו.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית.

צוין עוד, כי עיון בתגובות השונות של הנתבע לרשומה מלמד על ניסיון להעצים עוד יותר את הדברים שהובאו נגד התובעים, ולצייר אותם כמי שמהלכים אימים על נבחרי ציבור.

הנתבע מצידו, טען כי הדברים שהובאו ברשומה כלל לא עולים כדי לשון הרע החייב בפצוי, ומדובר בדווח של דברים שנאמרו במסגרת ישיבת מועצה על ידי אביטל ועומרי (התובעת 2 והתובע 3)(ס' 11 לתצהיר הנתבע), והמגובים בהקלטה שהקליט הנתבע באותה ישיבה.

כך למשל, כבר נפסק כי "האנטרנט הוא "כיכר העיר" החדשה שהכל שותפים לה. המדיום החדש- המרחב הווירטואלי- מצוי בכל ופתוח לכל [.

במסגרת תגובותיו לרשומה שב הנתבע על דבריו ותיאר את היתנהלות התובעים, כפי שעולה מתיעוד קולי שערך, כאיום לסכל את ניסיונו של איש המועצה המקומית ברמסון להיתמודד לראשות מועצת העיר (בדומה לכתוב על ידו ברשומה שצוטטה לעיל).

הגנת אמת דברתי למעלה מן הצורך, אציין כי אף אם הייתי רואה בפירסום הרשומה שנכתבה על ידי הנתבע כמהווה לשון הרע החב בפצוי, הרי שאני סבורה כי עומדת לנתבע הגנת "אמת בפירסום". סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע מורה: במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום ענין צבורי; הגנה זו לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

...

הגנת אמת דיברתי למעלה מן הצורך, אציין כי אף אם הייתי רואה בפרסום הרשומה שנכתבה על ידי הנתבע כמהווה לשון הרע החב בפיצוי, הרי שאני סבורה כי עומדת לנתבע הגנת "אמת בפרסום". סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע מורה: במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

סוף דבר; אשר על כן, התוצאה היא אפוא דחיית התובענה.

התובעים ישלמו לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪, בצירוף מע"מ. ההוצאות ישולמו תוך 30 ימים.

כל זאת הוקדם והודגש שכן בתיק זה הכרעת בית המשפט אינה נוגעת למותר והאסור לחבר מועצה "פלוני". השאלה היא האם לנאשמים 1 ו -2 , מותר היה לעסוק בנדל"ן בעיר אשדוד במקביל לתפקידם הצבורי כחברי מועצה, וכחברי וועדת המשנה.

נאשם 2 אשר מספר פעמים הוביל והצביע בעד החלטות המטיבות עם נאשם 1, התבקש בחקירתו לדבר על הפרקטיקה והחוקים ה"לא כתובים" של הועדה: "אני מדבר כרגע בגילוי לב. אנחנו מדברים בינינו חברי מועצת העיר, מדברים, מפטפטים, נפגשים בתוך העיריה, שותים קפה, מדברים על כל הבא ליד. אם הדברים חשובים לבן אדם, למשל לי, שהיה חשוב לי דברים, למשל לקדם את הנושא של ישיבת ההסדר, אז שכנעתי באמצע הישיבה, קראתי לכל חברי הועדה כימעט אחד אחד, ודברתי איתם על הישיבה וקידמתי..." (ת/196, עמ' 33).

הנאשם 2 מבצע "סיורי ראוה" לקבלנים בערייה והכל על מנת לטעת בהם את הבטחון כי ביכולתו לסייע להם: "כשהסתובבתי עם פרימק בערייה אז הכרתי לו כל חבר עיר וסגן ראש עיר בדרך, ואולי מהפקידות הבכירה, והיו מתוכם חברי ועדת ביניין ערים, בניהם ראש העיר ועמרם כנפו, והראיתי שיש לי דלת פתוחה במקומות האלה, שאני יכול לדבר איתם ולהתייעץ איתם, וזה נותן בטחון לקבלן, שאני לא סתם מאכער, שאני מייעץ להם מבפנים" (ת/238, עמ' 42).

יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"פ 3352/06 אליעזר בוזגלו נ' מדינת ישראל [פסקה 17 לפסק דינו של כב' הש' דנציגר](פורסם בנבו, 12.6.08):  "...מקובלת עלי גם טענת המשיבה לפיה היתנהלותו של המבקש והמצגים שהציג בפני המתלונן, כפי שהם עולים מן הקלטת והתמליל, הם שיצרו את הזיקה בין תפקידו כעובד ציבור לבין "התפקיד" עבורו קיבל המבקש את הכסף מהמתלונן, כאשר אי הוכחת תפקידו המדויק של המבקש אינה מעלה או מורידה לעניין זה..

...

בשל כל המפורט לעיל, שוכנעתי כי העסקתו של זהבי בפרויקט מהווה מתת.

. הרצל: בסוף מתי אני מקבל היתר? יצחק: אתה בא, עכשיו, לשתות קפה אצלי בבית.

סוף דבר: מכל המקובץ לעיל, הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים 3-1 ביצעו את המיוחס להם ועל כן הנני להרשיע אותם בכל המיוחס להם בכתב האישום.

האם מועצת עיר רשאית לאסור על חברי מועצת העיר להקליט את ישיבות המועצה הפתוחות לציבור.

...

לגוף העתירה, לאחר עיון בטענות ובמענות, הגעתי לכלל מסקנה שאין הצדקה להתערב בהחלטות מועצת העיר.

אלא שהגעתי לכלל מסקנה שאינני יכול לכוף את העירייה לבצע מהלך כזה והעדרו אינו פוגע בעקרונות החוקתיים הנזכרים לעיל.

התוצאה העתירה נדחית.