מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איסור העסקת יהודים בשבת: חוק שעות עבודה ומנוחה מול חוק-יסוד: חופש העיסוק

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין קבע, כי משהמשיבה נמנית עם בני העדה הנוצרית, יום מנוחתה השבועי הוא יום ראשון בשבוע, והפנה לפסיקה קודמת שלו שבה קבע כי למרות הקביעה שחוק שעות עבודה ומנוחה איננו חל על סוג העסקה זה, אין להסיק מכך כי המטפלת הסיעודית אינה זכאית למנוחה השבועית הקבועה בו. בית הדין קבע, כי המערערים אישרו כי המשיבה שהתה במנוחה שבועית לכל היותר 26 שעות, החל מיום שבת בצהריים ועד ליום ראשון בשעה 18:00 בערב.
בסעיף 9 לחוק נקבע כך: "העסקת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12." ובסעיף 12(א) לחוק, נקבע כך: "שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו." מעניין לציין, שבאותה שנה שבה נחקק חוק שעות עבודה ומנוחה, אשררה מדינת ישראל שתי אמנות בינלאומיות בעיניין הגבלת שבוע העבודה בתחומים מסוימים, כמפורט בעמדת המדינה לפנינו.
כלומר, על ההיתנגשות בין זכויות חוקתיות אלו של העובד אל מול זכותו החוקתית של המעסיק לנהל את עסקו כרצונו, הנובעת מחופש הקניין ומחוק יסוד: חופש העיסוק, למצוא פיתרונה במסגרת המשפט התת חוקתי, המסדיר בין היתר, שעות עבודה סבירות וזכות לחופשה שנתית.
לגבי יום המנוחה השבועי נקבע בסעיף 7(ב) לאותו סעיף, שלגבי יהודי המנוחה השבועית צריכה לכלול את השבת, ולגבי מי שאינו יהודי את יום השבת או יום ראשון או יום שישי בשבוע, הכול כפי המקובל על העובד כיום המנוחה השבועית שלו.
...
כמו כן לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו, כי לגבי תקופות שבהן לא שולם למשיבה שכר המינימום, על המערערים לשלם לה את ההפרשים, וכי אין לקזז סכומים אלו לעומת הסכומים ששולמו למשיבה מעל גובה שכר המינימום בתקופות אחרות.
נוכח האמור מצאנו כי אכן היה מקום לקזז את הסך של 2,300 ₪ מהסכומים שנפסקו לטובת המשיבה על ידי בית הדין קמא.
סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו, באופן הבא: חיובם של המערערים בתשלום גמול עבור עבודה במנוחה השבועית – בטל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דוגמה נוספת שאליה מפנה העותרת, מתרחשת במקרה שבו בעל המרכול אינו יהודי ולכן הוא ייאלץ לסגור את עסקו, הן בשבתות ומועדי ישראל והן בימי המנוחה של דתו (יצוין כי ההיתר המיוחד המיועד לבעלי עסקים הסוגרים את עסקיהם בימי מנוחה של דתות אחרות, אינו חל בתחומי תל אביב, אלא ביפו בלבד).
עקרי טענות הערייה למול העותרת, הערייה טוענת, כי עיקר העתירה נעוץ בהוראות שיסודן בחוק העזר ולא בנוהל ומכאן, לבד מהשיהוי שנפל בהתנהלות העותרת, יש לדחות את העתירה על הסף.
הערייה מוסיפה על כך וטוענת, כי המכסות נקבעו לאחר הליך איזון מורכב, שכלל עבודת מטה יסודית והתחשבות בפרמטרים רבים וכי לא ניתן להעניק היתרים מעבר למכסה, בנגוד להוראות סעיפים 2(ז)(1א) חוק העזר.
נטען, כי עסק שאין לו רישיון ממילא אינו רשאי לפעול, כך שלא ניתן ליגרוס שאי-מתן היתר השבת הוא שיפגע בו וממילא, האיסור לפתוח עסק בשבת יסודו בחוק העזר ולא בנוהל ואין לעסק זכות קנויה לפתוח בשבת.
סמכות הערייה לקבוע את תנאי הסף נעוצה בהוראת סעיף 5א(ה) בחוק העזר, שזו לשונה: "ראש הערייה רשאי להתנות תנאים בהיתר לפתיחה בשבת, לבטלו או להתלות את תוקפו, אם לדעתו פתיחת המרכול בשבת ובמועדי ישראל יוצרת מיטרד או פוגעת באיכות הסביבה או מהוה הפרעה בלתי סבירה לתושבים המתגוררים בסמוך למרכול, או אם ימצא שמתקיימות הנסיבות שעל פיהן רשאי הוא לפסול מועמדות לפי סעיף קטן (ד), או אם ימצא כי בעל ההיתר אינו מנצל את ההיתר שקבל, או שהוא מפעיל את המרכול שלא לפי הסדר התורניות או שהוא מפר את תנאי ההיתר לפתיחה בשבת; בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן זה יתחשב ראש הערייה, בין השאר, באופי הסביבה הסמוכה למרכול ובאופי השבת כיום מנוחה". אני סבור כי תנאי הסף המחייב קיומו של רישיון עסק, עולה בקנה אחד הן עם הוראה זו - המסדירה את אופן פתיחת עסקים בשבתות וימי חג בתל אביב-יפו והן עם תכלית חוק העזר - הסדרת פתיחת עסקים בשבתות וחגי ישראל תוך איזון בין מספר ערכים, ביניהם חופש הדת, השויון, חופש העיסוק ומתן ביטוי לצביון המקומי, לאורח החיים, לצרכי האוכלוסייה ולנסיבות המקומיות הייחודיות (ראו בג"ץ המרכולים, בפס' 25; דנג"ץ המרכולים, בפס' 47-50).
על אף שדעתי אינה נוחה בנושא, לא ראיתי לנכון להחרות ולהחזיק אחר הטעות שמבלי לקבע מסמרות אני סבור שמגולמת בו. לא שוכנעתי כי נתון זה מחייב מסקנה דומה ביחס להיתרי שבת ולא מצאתי לנכון להוסיף להימור שכבר נעשה על בטחונם של באי עסקים בשעות הלילה, הימור על בטחונם של באי עסקים בשבתות ובחגים.
...
בד בבד, אני מקבל את טענות העותרת בחלקן ביחס לעדכון המכסות.
בהתאם לכך, אני מורה לעירייה לעשות שימוש בסמכותה ולבחון אם התרחש "שינוי הנוגע לעניין", כהוראת סעיף 2(ט) בחוק העזר, באופן המצדיק כי תוגש הצעה לעדכון המכסות אל מועצת העירייה.
כל זאת, מבלי לעכב את פרסום ומימוש הוראות הנוהל וחוק העזר ומבלי לכבול את שיקול הדעת של העירייה, של מי מבעלי התפקידים בה, או של המועצה הכללית ביחס לתוצאות בחינה זו. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, בהיקף הדיון, במורכבותו ובמכלול נסיבות העניין - אני מחייב את העותרת לשאת בהוצאות העירייה, בסכום מתון וכולל של 7,500 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הדבר בא לידי ביטוי במספר דברי חקיקה: בפקודת סדרי שילטון ומשפט תש"ח – 1948, סעיף 18(א); בתיקון לפקודת העיריות (מס' 40), התשנ"א – 1990 (ס"ח תשנ"א מס' 1336 מיום 26.12.1990 עמ' 34) הידוע בכינויו "חוק ההסמכה"; חוק העזר לכפר סבא (פתיחתן וסגירתן של חנויות), 1941; חוק שעות עבודה ומנוחה אמנות בינלאומיות; החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב -2011.
חוק העזר עומד בסתירה להוראות חוק יסוד חופש העיסוק ובטרם אכיפה יש לקבוע קריטריונים ברורים ושקופים ליישום חוק העזר.
. (21) עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי פסקה (20) בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי יום המנוחה, בהיתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב; "ימי המנוחה" – כמפורט בסעיף 18א לפקודת סדרי השילטון והמשפט, התש"ח-1948, לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם; "יום תשעה באב" – כמשמעותו בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמיכה מיוחדת), התשנ"ח-1997"
סעיף 4 לחוק ההסמכה שהוסיף את סעיפים 249(21) ו-264א לפקודה – אשרר את חוקי העזר הישנים שהותקנו בנושא בקובעו: "4. חוק עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם, שהתקינה עיריה או מועצה מקומית לפני תחילתו של חוק זה, ואשר היה נעשה כדין אילו חוק זה היה בתוקפו אותה שעה, יראוהו מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקן לפיו." הילכת ברמר בענין ברמר עמד לדיון חוק העזר לת"א שחוקק בשנת 1980 ואסר על פתיחת עסקים ביום המנוחה.
עירית ת"א טענה, (כשם שטוענת עירית כפר סבא) כי היא אוכפת את חוק העזר בעוד שהעותרים מבקשים "לגרום לשינוי האיזון בין כלל האינטרסים הרלוואנטיים להתרת פתיחתן של חנויות בימי המנוחה, הן הסוצאליים – חברתיים של יום מנוחה שבועי אחיד, הן של אלה המשקפים את אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה והן אלה המשקפים את זכותו של היחיד לחופש העיסוק, שנוקטת המשיבה (עירית ת"א – ז.ב) – באמצעות חוק העזר" (סעיף 19 לפסה"ד ברמר).
בעניינינו טוענת העיריה כי מדובר בחוק ארכאי הכולל הוראות שאינן ניתנו כיום ליישום ועל כן הנהיגה במשך השנים מדיניות אכיפה המבטאת את הסטאטוס קוו בעיר כפר סבא מתוך רצון לשמור מחד על השבת והיהדות אל מול שמירה על ערך הדמוקרטיה.
...
בנסיבות אלה, עד אשר לא יתוקן חוק העזר אין מנוס מלקבוע שאין לבצע אכיפה מכוחו.
די בטעם זה כדי להורות על מחיקת העתירה על הסף וכך אני מורה.
העותרים ישלמו לכל אחד מהעותרים 1, 3, 4, 6+7 (יחדו) את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

הנשיא א' ברק:              האם האיסור על העסקת יהודים בשבת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, מנוגד להוראות חוק-יסוד: חופש העיסוק? זו השאלה העיקרית העומדת בפנינו בעתירה זו.         העובדות   1.
לטענתה, אם תאלץ לסגור את סניפיה בשבת, הדבר יביא לצימצום פעילותה ואף לסגירת חלק מהסניפים שלא יעמדו בתחרות מול חברות אחרות העוסקות בשיווק רהיטים.
קיים קשר של התאמה בין השגתן של התכליות המונחות ביסוד חוק שעות עבודה ומנוחה לבין קביעת האיסור על העבדת עובד ביום המנוחה השבועית.
...
נמצא, כי דין טענתם החוקתית של העותרים להידחות.
             התוצאה היא כי העתירה נדחית.
החוק אף הבהיר בסעיף 9א לו כי, ככלל, בימי המנוחה "...לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו ולא בעל מפעל תעשיה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו". העיסוק במסחר, דרך שגרה, נופל בגדר האיסור הכללי של עבודה בשבת, ולא בגדר החריג לו.              לאור כל האמור, אני מצטרפת למסקנת הנשיא כי דינה של עתירה זו להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו