שכן, לא היה ספק כי חלה על נותן שירותי מטבע חוות דיווח בשעת העברת כספים לחו"ל. כמו כן נקבע, כי בהעדר ניהול פנקס חשבונות במטרה להיתחמק מתשלום מס, המערער 2, אשר הנו בעל העסק והרישיון למתן שירותי מטבע, מורשע בעבירה לפי סעיפים 216(5) ו-220(5) לפקודה.
בעיניין עבירת הקשר, על פי מכלול העדויות שהובאו, לרבות זו של המערער 1, קבע בית המשפט כי המערער 1 מורשע בעבירה זו. כמו כן, לא נמצא כי קיימות די ראיות להרשעת המערער 2 בעבירה זו.
בדבר העבירות הכלכליות באישום זה, בדומה לאישומים הקודמים, המערער 2 הורשע בעבירה הקבועה בסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון בגין הכסף שהועבר לו על ידי ט.א, אך לא הונחה תשתית ראייתית כלשהיא לגבי המערער 1 בעבירה זו. אשר לעבירות על פי סעיפים 216(5) ו-220(5) לפקודה, נקבע כי משעה שהכספים נתקבלו על ידי המערער 2 בלבד, והוא בעל הרישיון למתן שירותי מטבע, רק הוא מורשע בעבירות אלה.
...
דין טענות אלה להידחות.
גם הקביעה כי נסיבות ביצוע העבירה מצביעות על חומרה יתרה במעשי המערערים, אשר משווה להם אופי דומה לעבירה על פי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, מקובלת עלי.
לאחר עיון חוזר בכתב האישום הנוסף, סבורני כי בדין המערער 1 נידון ל-24 חודשי מאסר בגין המיוחס לו על פי הכתב האישום הנוסף.