מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איסור אפליה על רקע מגדר

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, שכן מדובר במדיניות ארוכת שנים שביסודה עקרון השויון האוסר על אפליה על רקע מיגדרי.
...
בפסק דינה של כב' השופטת ביניש, נקבע: "אין מחלוקת בין העותרת לבין מפקד המחוז כי האופן בו פועלים הסדרנים בשכונה והגדרות שהוקמו פוגעות גם בתושבים, ביכולתם לקיים את אורח חייהם ולשמור על הסדר במקום לרווחתם. מתברר כי ההקצנה המתוארת בעתירה היא חלק מתופעה של השתלטות פוגענית של מעטים על רבים בשכונה. מטעם זה כבר משך שנתיים אין נכנסים אוטובוסים לשכונה, יש הכבדה רבה על חיי התושבים, ונתגלו בשכונה תופעות של אלימות. שוכנענו מדבריו של מפקד המחוז, כי משטרת ישראל נחושה לפעול להחזרת החיים התקינים בשכונה למסלולם ולאיתורם של מפרי החוק שחלקם נוהגים שם באלימות ולאכוף את החוק עליהם. בסופו של הדיון התחייב מפקד המחוז בפנינו כי משטרת ישראל לא תאפשר עוד הקמת גדרות במקום באופן האמור וללא רישוי". אפנה בנוסף גם לדו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי (05.01.2012) שמסקנותיו אומצו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בחודש מאי 2013.
מצאתי לאור כל האמור לעיל, כי את זאת הדין אינו מתיר לעירייה לעשות.
סוף דבר מצאתי לאור כל האמור לעיל לדחות את העתירה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד קודם להגשת בקשת האישור, הוגשה בקשה דומה על ידי אחרים נגד המשיבה 2 בלבד, שם הועלתה טענה על אפליה אסורה על רקע מיגדרי כנגד מבוטחים ממין זכר המנויים על מסלול ביטוח משלים, בכל הקשור לבצוע בדיקת סריקת מערכות עובר, ואשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בת"צ 53258-12-16 (להלן: "בקשת האישור הקודמת") .
...
טעמים כאמור מחייבים להיעתר לבקשה שהוגשה מכח הוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, על מנת שהבקשה המשמעותית בנושא הסמכות העניינית תבורר בשתי בקשות האישור יחדיו ועל ידי אותו מותב, ובאופן אשר ימנע פסיקה סותרת ופיצול בירור ההליכים השונים בין כמה ערכאות.
משכך הנני מורה על העברת בקשת האישור לבית המשפט המחוזי בתל אביב .

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כל אלו נכללים אף הם במסגרת שירותי התיקשורת אותם מספקת המשיבה למאזיניה, ואף לגביהם חל החוק האוסר הפליה, ובין היתר הפליה על רקע מיגדרי.
...
עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב הנני סבורה כי עניינם של חברות הקבוצה ייוצג וינוהל על ידי המבקשת ובאי כוחה בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר המבקשת הוכיחה כי נתקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית.
לפיכך, ועל-פי דרישת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני קובעת כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא - כל מאזינות תחנת הרדיו קול ברמה וכן כל הנשים אשר היו מעוניינות להאזין לתחנה אך נמנעו מלעשות כן עקב הפליית הנשים בתחנה, מיום תחילת פעילותה של התחנה ועד ליום הגשת הבקשה לאישור.
המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף לאלה, חוזרת העותרת על הטענה שהועלתה בהליך מושא הדיון הנוסף, לפיה החרגת עובדי הסיעוד מתחולת החוק מהוה הפליה אסורה על רקע מגדר ולאום.
...
לפיכך מקובלת עלי המסקנה כי לא ניתן לאכוף את החוק לשיעורין, תוך הפרדה מלאכותית של "שולי" החוק מ"ליבתו" (כדברי המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין), דהיינו תוך הפרדה של שאלת השעות הנוספות מיתר ההסדרים הקבועים בחוק (אותה כינה המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין: "סימון ב'עיפרון כחול'").
עודני סבור כי הניסיון להחיל חלק מהוראות החוק על עובדים סיעודיים שאין חולק שצורת העסקתם אינה עולה בכלל בקנה אחד עם החוק כמכלול נדמה בעיניי כניסיון "לרבע את המעגל". אשר לפיתרון המוצע על ידי חברי השופט נ' הנדל, סבורני כי על אף ההיגיון הטמון בו לא ניתן לאתר בסיס חוקי להחלתו.
אחר כל אלו, אני מבקש לשוב ולהפנות לדבריו הממצים של המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין בסיום פסק דינו בבג"ץ 1687/07, אשר מיטיבים לסכם גם את עמדתי בסוגיה: "פסק דין זה עוסק בסוגיה סבוכה וקשה, אשר זכתה לפרשנויות שונות ואף סותרות בבית הדין הארצי לעבודה. במסגרת החקיקתית הקיימת אין הסדר המתאים למצב הדברים הייחודי בעניינם של העובדים הסיעודיים, ופרשנות צרה וחלקית של הדין ביחס לחובת התשלום עבור שעות נוספות, ללא התמודדות עם מכלול השאלות הכרוכות בעצם תבנית העסקתם הייחודית, עשויה להוליך לתוצאות קשות מאד. לפיכך, התוצאה היא שאין להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה; כך בין אם נניח כי קיימת תחולה לחריגים הקבועים בחוק ובין, ולכך אני נוטה יותר, משום שאין להחיל את הוראות החוק לעניין התשלום עבור עבודה בשעות נוספות בענייננו בהיעדר כל יכולת ליישמו לשיעורין ובהתקיים הסכמה כוללת כי אין לחוק תחולה בכל חלקיו העיקריים הנוגעים למתכונת העבודה עצמה" (פסקה 29 לפסק הדין).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת, כי הנתבעת ביצעה אפליה אסורה כלפיה על רקע מגדרי היות ובפועל ביצעה את עבודת החשב על אף היותה מוגדרת כעוזרת חשב, עבודה בעומס רב של כ-12 שעות ביום; הטענה על רקע מגדרי הנה על בסיס גיוס מר צדוק שגויס לאחר 9 חודשי עבודתה, כעוזר חשב בשכר התחלתי הגבוה משכרה, בסך של כ-2,000 ₪.
...
"רשימת עובדים בנתבעת שנדרש מהם להגיע ולעבוד בפועל ממשרדי החברה בתקופת ההודעה מוקדמת ו/או תקופת הסתגלות בהתאם להסכם סיום העסקתם" – לאור הבקשה, ככל ומדובר בסיום העסקת התובעת, 5.1.2022, איני מוצאת טעם להמצאת מסמכים לאחר סיום העסקת התובעת וככל ומדובר בכלל העובדים בנתבעת, מדובר בבקשה כוללת, בלתי סבירה ומידתית ולפיכך, נדחית.
בזיקה לאמור, איני מקבלת את הבקשה הכללית של התובעת לקבל לידה את כל דוחות הנוכחות של עוזרי החשב, קורות חיים של עוזרי החשב , תלושי השכר ואסמכתאות של עוזרי החשב (סעיף ב2-4 לתצהיר הנתבעת) היות ובסיס טענות התובעת בהליך לפני הינו ביחס לטענת האפליה על רגע מגדרי למר צדוק ומר אלמוזנינו ובהתאם להחלטה זו ולאחר שכאמור, בית הדין נעתר להמצאת הנדרש בראי מבחן הרלוונטיות – איני מוצאת מקום בהליך, לחשוף את כל הנתונים של כל עוזרי החשב בנתבעת ובאופן רחב ביותר וללא לתת את הדעת על מין העובד, תחילת עיסוק העובד, הרלוונטיות מול התובעת לרבות תחום אחריות ובעיקר, כי מדובר בבקשה רחבה יתר על המידה וללא רלוונטיות לנטען בכתב התביעה המתוקן ו/או בטענות התובעת לאורך ההליך.
סוף דבר- הבקשה מתקבלת בחלקה ובהתאם למפורט לעיל ועל הנתבעת להמציא את הנדרש כמפורט בסעיפים 61-62, 57, 48-50, 43, 38-41 בכפוף למגבלת תקופת ההתיישנות וככל ולא מדובר במסמכים, אשר על הנתבעת לייצר במיוחד להליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו