עוד אעיר כי יש אמנם ממש בכך שאופן אימות התצהיר על ידי ב"כ המבקשת בשיחת טלפון עם תושב חוץ אינו מתיישב במדוייק עם הוראות סעיף 30 לפקודת הראיות ואף לא בא בגדר הוראות השעה של ועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין לעניין אימות תצהירים בתקופת הקורונה.
תקנה 46(א) לתקנות קובעת כי – "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
כידוע כתבי הטענות גודרים את גדר המחלוקות ועל בעלי הדין להימנע מסטיה מהן, ועל כן קיימת חשיבות ניכרת לאופן נסוחם ולעיתים מתעורר הצורך לתקנם.
...
המבקשת טוענת כי בכתב התביעה המקורי לא פרטה בתום לב את דבר העמדת האופציה לרכישת הרכב אך בסופו של דבר המשיב שלא לממש את האופציה ולהותירו בחזקתו מבלי לשלם מאומה, ועל כן ליבת פעולתו הפסולה לטענתה – החזקתו שלא כדין ומבלי ששילם עבורו – היתה גם בכתב התביעה המקורי וכי תיקון כתב התביעה אינו משנה אותה ויסייע בבירור המחלוקת.
לאור כלל האמור לעיל אני סבור כי יש לקבל את הבקשה ולהתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.
סיכום
לפיכך, אני מורה על תיקון כתב התביעה באופן שכתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה שלפני ישמש ככתב התביעה המתוקן בהליך זה.
בשים לב להוראת תקנה 47(א) לתקנות, הגם שאינני משוכנע כי יש בכך הכרח ורק על מנת שלא תעלה טענה כי זכויותיו נפגעות, יוכל המשיב להגיש כתב הגנה מתוקן – אשר יוכל לכלול שינויים לעומת כתב ההגנה המקורי רק בהתייחס לתיקון המצומצם בכתב התביעה – עד יום 13.5.21.
