אימות תצהיר באמצעות היוועדות חזותית

עוד צוין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר בנסיבות בהן התובעים מתגוררים במרחק רב מהקונסוליה הישראלית כך שלצורך אימות חתימה כדין על תצהיר יש צורך בתירגום בכתב של התצהיר, בקבלת אישור תירגום נוטריוני, בקביעת תור לקונסוליה ונסיעה אליה במשך למעלה משלוש שעות, וכן בתשלום אגרה לקונסול, דבר הכרוך בהוצאות רבות וטירחה רבה לתובעים ולכן בית הדין נתבקש להעתר לבקשה חרף העדרו של תצהיר התומך בה. הנתבע מיתנגד להעיד את התובעת 2 באמצעות כנוס וידאו וכן מיתנגד להעדת התובעת 2 ללא תצהיר עדות ראשית מאומת וערוך כדין.

לעניין מתן עדות באמצעות כנוס וידאו הובעה בפסיקה דיעה כי יש לשנות, במידת מה, את האופן שבו נבחנות בקשות למתן עדות מחוץ לתחום השיפוט כשמבוקש לגבות את העדות בהוועדות חזותית, בין השאר, משום שהאמצעים הטכנולוגיים לגביית עדות מחוץ לכותלי בית המשפט העומדים לרשותנו כיום מאפשרים לבית המשפט להתרשם מן העד באופן ישיר, ואף לפקח על חקירתו ולכוונה בזמן אמת.

...

לאחר שעיינתי בבקשת התובעים, בתגובה ובתשובה לה להלן החלטתי : רקע כללי לפניי בקשה להעיד את התובעת מס' 2, הגב' SHENGLIN ZHU (להלן: "התובעת 2"), אמא של המנוח JI JUN ז"ל (להלן: "המנוח") באמצעות כינוס וידאו (וידאו קונפרנס).

כפועל יוצא מכך, מאז מות המנוח, מטה לחמם של התובעים נגדע ומצבם הכלכלי הוא בכי רע. לטענת התובעים, עדות התובעת 2 רלבנטית וחיונית לבירור הפלוגתאות וחקר האמת וכי מצבה הכלכלי והבריאותי הם בגדר סיבה טובה המונעת את הגעתה לישראל ומצדיקה להיעתר לבקשה.

עוד צוין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר בנסיבות בהן התובעים מתגוררים במרחק רב מהקונסוליה הישראלית כך שלצורך אימות חתימה כדין על תצהיר יש צורך בתרגום בכתב של התצהיר, בקבלת אישור תרגום נוטריוני, בקביעת תור לקונסוליה ונסיעה אליה במשך למעלה משלוש שעות, וכן בתשלום אגרה לקונסול, דבר הכרוך בהוצאות רבות וטרחה רבה לתובעים ולכן בית הדין נתבקש להיעתר לבקשה חרף היעדרו של תצהיר התומך בה. הנתבע מתנגד להעיד את התובעת 2 באמצעות כינוס וידאו וכן מתנגד להעדת התובעת 2 ללא תצהיר עדות ראשית מאומת וערוך כדין.

כאמור בהכרעתו בפסק הדין אשליק: "בחוות דעתו של חברי הנשיא מצוין, כי באישור תצהיר על ידי עורך דין בעל רישיון עריכת דין ישראלי בחוץ לארץ, יש כדי להוות פגם. מסופק אני, אם אין לקבוע בנסיבות העניין, כי המדובר בתצהיר כשר. זאת, לאור העובדה, כי המדובר במסמך ששימושו המשפטי יהא בתחום שיפוט המדינה ובתביעה שחל עליה המשפט הישראלי. עם זאת, ראיתי להסכים לדרך בה הלך הנשיא, המביאה הלכה למעשה לתוצאה שאני סבור, כי היא התוצאה הנכונה והראויה. אשר למשיכת תצהיר כאמור מתיק בית הדין כאשר העובד הזר אינו מגיע להיחקר עליו - לא הייתי קובע מסמרות בנידון. לאור המגמה המשפטית של מעבר מקבילות למשקל, ניתן יהא לשקול בנסיבות חריגות הותרת תצהיר כאמור בתיק בית הדין אף אם העובד הזר לא יתייצב להיחקר עליו. עובדה זו, תלקח בחשבון כמובן, בעת קביעת משקל האמור בתצהיר. אך ברי, שכל מקרה יבחן לגופו וממילא אין אנו נדרשים לסוגיה זו בהליכים אלה" (ההדגשה הוספה) גם בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי הדרך לתיקון פגם בתצהיר שנערך בחו"ל ואינו מאומת כדין, היא על ידי התייצבות נותן תצהיר למתן עדות בבית הדין בישראל (ראו לעניין זה: בר"ע (ארצי) 4131-11-17 lagese negesi.

אשר על כן ומכל הטעמים כאמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להתרת עדות באמצעות כינוס וידאו.

בעיניין גאידמק, טוענים התובעים, התצהיר נחתם כאשר עו"ד ישראלי הישתתף בפגישה באמצעות היועדות חזותית והחתימות נחתמו על עמוד נפרד, בעוד שהתצהיר כאן נחתם בפני עורך דין ישראלי שנכח במקום החתימה, הזהיר ואימת זהות וחתימה.

...

בדרך זו נהגו ערכאות נוספות ואפנה בעיניין זה לע"ע (ארצי) 148/08 אשליק – פרידמן חכשורי בע"מ (8.12.08) וראה גם בע"א 4718/13 מדינת ישראל נ' בולפון יון (פיסקה 10, 29.6.14), שם הוגשו תצהירים שאומתו כמו במקרה שלפנינו על ידי נוטריון מקומי, וביהמ"ש העליון סבר, כי יש לידרוש הגשת תצהירים מאומתים כדין, וזאת אך ורק כתנאי למתן היתר לקיום חקירה נגדית באמצעות היועדות חזותית, ונראה לי , על אף שהדבר לא נאמר מפורשות כי אילו היה מצהיר מתייצב לחקירה נגדית על תצהירו , בית המשפט לא היה אוסר את הגשת התצהיר שאומת על ידי נוטריון בחו"ל , בכפוף להזהרת המצהיר בטרם הגשת התצהיר כראיה.

...

בתגובה אשר הוגשה מטעם התובעות, נטען כי יש לדחות את הבקשה, אשר מוגשת לאחר שהוגשו ראיות התובעות, וככל הנראה הבקשה הוגשה לאור האמור בראיות התובעות.

כמו כן, נטען כי לא ניתנו פרטים ביחס להליך הגירושין, ובנוסף מתנגדים התובעים להגשת דו"ח החקירה שהוגדר על ידי התובעות כחסוי ולטענת הנתבעים, התובעות אינן רשאיות להגיש כיום את הדו"ח. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום להיענות לבקשת הנתבעים בחלקה המכריע.

בנוסף לכל האמור לעיל,לא מצאתי ממש בטענות הנתבעים ביחס לדו"ח החקירה שהוגש על ידי התובעות , ובנסיבות בהן יכלו אולי התובעות להגיש בקשה לכך שעדות החוקר תישמע כעדות הזמה , לאחר עדות הנתבעים,דווקא הנתבעים היו צריכים לברך על כך שהתובעות בחרו להציג בפני הנתבעים את מלוא ראיותיהם כבר כעת, באופן שיאפשר לנתבעים להתייחס לאמור בדו"ח החקירה במסגרת תצהיריהם , לפיכך אין מקום למנוע מהתובעים לצרף את דו"ח החקירה כחלק מראיותיהם.

סיכומו של דבר , מבלי לגרוע מחובת התובעת 2 , להגיש תצהיר משלים כאמור לעיל, אני רואה בתובעות כמי שהגישו תצהירי עדות ראשית מטעמן,והנתבעים ישלימו הגשת ראיותיהם עד ליום 31/5/20.

לאור החלטתי, אני מורה על דחיית ישיבת בית המשפט הקבועה מיום 24/3/20 ליום 23/6/20 בשעה 9:30 , על מנת לאפשר לנתבעים להשלים את הגשת תצהיריהם וראיותיהם .

ביום 29.12.20, ביצעו הצדדים גילוי מסמכים הדדי, כאשר התובעת מסרה תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, בעוד תצהיר הנתבעת לא ערוך כדין, אינו חתום ולא מאומת כדין, ובמייל שנלווה לתצהיר, נרשם כי התצהיר אושר טלפונית ויועבר חתום בימים הקרובים (נספחים 3,4 לבקשה) ואולם עד מועד זה, טרם נשלח תצהיר ערוך כדין חתום ומאומת.

הנתבעת תפעל להחתים את המבוטח על התצהיר באמצעות היועדות חזותית, בתוך 14 ימים, ותעבירו לתובעת.

...

תקנה 119 לתקנות ,שעניינה טענת חיסיון שנתקפת על ידי מי שמבקש גילוי, קובעת: "הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענת טענת חיסיון לגבי שאלה פלונית או אותו מסמך, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להיעתר לבקשה או אותו מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו. אין האמור בזה בא לגרוע מזכותה של המדינה לסרב להראות מסמך.". סעיף 122 לתקנות, הוא הסעיף הרלוונטי לענייננו, קובע: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו." הלכה היא, כי הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו לפשט את ההליכים וכי מטרתם לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות השנויות במחלוקת (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992)), וזאת במטרה להגיע לחקר האמת.

לאור אישור הנתבעת, כי אכן התצהיר שהעבירה לתובעת אינו חתום על ידי המבוטח, וזאת בשל המצב, שכן התצהיר נגבה טלפונית מהמבוטח, וכי תפעל לתיקון המחדל, אני מורה לנתבעת להגיש תצהיר בהתאם לנוסח שבתקנה 113 לתקנות, וזאת בתוך 7 ימים מהיום.

ולכן בקשת התובעת לעיון בדוח החקירה, נדחית.

מאחר והמערער שוהה בחו"ל, היתקיים בתיק דיון כשהמערער מישתתף בהוועדות חזותית (ממקום המצאו בחו"ל), ומשהצדדים לא הגיעו לעמק השווה בנוגע להסדר שהוצע, ניתן פסק הדין.

מאחר והמערער, המצהיר, שוהה בחו"ל נידרש אימות התצהיר באמצעות קונסול וזה לא נעשה (ראו תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).

...

מכל מקום, ככל שנדרש המערער לטענה זו, ברי כי היה עליו ליזום הליך משפטי לצורך כך וכאמור סבורני כי אין בטענה אף לא הצדקה לעיכוב הליכי ההוצל"פ ע"י הרשם.

ולבסוף, בהתייחס לאי קיום הדיון בבקשה בטענת "פרעתי", לא נותר לי אלא להפנות את המערער לתקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל, הקובעת כדלהלן: "הגשת בקשה לפי סעיפים 19, 25, 48 או 58 לחוק, ודיון בה יהיו בדרך הקבועה בתקנות 50, 51, 52 ו-55 לתקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון." אודה כי אני סבור שדרך המלך בבקשות מסוג זה היא לקיים דיון פרונטלי והכרעה על יסוד הכתובים אמורה להיות חריג.

סיכום מכל הטעמים האמורים, הערעור נדחה.