באותה החלטה נקבע, כי:
"מאחר שהמומחה פדול, שמונה ע"י בית המשפט, קבע כי מקור הרטיבות בדירת התובעת/הנתבעת שכנגד, המומחה יתייחס בחוות דעתו לדירת הנתבעים/התובעים שכנגד בלבד".
המומחה סאמר ביקר במקום ב-5/1/23, וקבע בחוות דעתו מיום 13/1/23, כי עלות תיקון הנזקים שנגרמו לדירת הנתבעים היא בסך של 26,091 ₪ (ראו עמ' 3 לחוות דעתו).
ראה גם בספרו של א. ורדי דיני מכר דירות (מהדורה שלישית, 2009) בעמ' 405:
"ככלל, ניתן לומר כי בית המשפט יעדיף לאמץ את מסקנותיו של מומחה אשר מונה מטעמו, באשר, מטעמים מובנים, חוות דעתו אמורה להיות אובייקטיבית וחסרת פניות".
עם זאת, ועל אף שמומחה מטעם בית המשפט נהנה מאמון רב הנובע מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו, חוות דעתו אינה כובלת את בית-המשפט.
כידוע, בבואו לתת את הכרעתו רשאי בית-המשפט לאמץ חוות דעת מומחה מטעמו או, ובהנתן סיבה המצדיקה זאת, לדחות אותה או חלקים בה (ראו לעניין זה: רע"א 2380/12 ט. ר. הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון, פסקה 8 (1/5/2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 636-635 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)).
בהקשר זה, לא מצאתי לקבל את טענת התובעת לפגמים בבדיקות המומחה פדול שמונה על ידי בית המשפט.
...
משכך, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, שכ"ט עו"ד בסכום של -.
סוף דבר
הסכום שנפסק בתביעה העיקרית:
-.
43,169 ₪
בקיזוז הסכומים שלעיל, אני מחייב את התובעת (הנתבעת שכנגד) לשלם לנתבעים (התובעים שכנגד) סך של -.