אימוץ חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט

לעניין מעמדה של חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט יצוין בקצרה כי בתי המשפט פסקו לא אחת כי ככלל, ייטה בית המשפט לאמץ את מימצאי חוות דעתו של מומחה מקצועי אשר מונה מטעמו, למעט מקרים חריגים בהם קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנה, כגון קיומה של טעות בולטת בחוות הדעת (ראו למשל: ע"א 5509/09 ח'אלד עבד אלקאדר מוחמד תיים מסארוה נ' עיזבון המנוח אברהים חסן מסארוה (23.2.14); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 570-568 (1998)).

...

אני מקבלת את ההודעה לצד ג' ומטעמי יעילות אני מתירה לנתבעות 2 ו-3 לשלם סכומים אלה ישירות לתובע חלף חיובו של הנתבע 1 לשאת בתשלום ולאחר מכן לקבל שיפוי מהנתבעות ביחס לסכומים אלה.

סיכומם של דברים- הנתבעים ישלמו לתובע סך של 174,447 ₪ בגין הליקויים (כאשר הסכום צמוד למדד תשומות הבניה בחודש ינואר 2022).

בנוסף ישלמו הנתבעות 2 ו-3 לתובע סך של 10,500 ₪ בגין המומחה מטעמו, עוגמת נפש בסך 20,000 ₪, אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 20,500 ₪.

העירעור השני (15972-02-22) הוגש על ידי המשיבה המשיגה על דחיית בקשתה להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי, כמו גם על אימוץ חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט לפיה נותרה למערער נכות רפואית צמיתה - אורתופדית בשיעור 20% כתוצאה מהחבלה בתאונה השנייה, דבר שהשליך על שומת הנזק.

8.3 את עירעורו חתם בטענה לפיה שגה בית משפט קמא משקבע שתניית ה'הישתתפות העצמית' תקפה, משזו לא הוכחה כדבעי על ידי המשיבה/הנתבעת, באשר עדות העדה מטעם האחרונה, כפי שזו אישרה, הייתה "רלוואנטית אך ורק ביחס לפוליסת הביטוח לתאונה הראשונה, ואינה רלוואנטית כלל לפוליסת הביטוח לתאונה השנייה, בשנת 2016". ערעור המשיבה אל מול ערעור המערער שבמרכזו, כאמור, השגה על שיעור הנכות התפקודית שנקבעה על ידי בית משפט קמא (והשלכות קביעה זו על גובה הפצוי), ניצב ערעורה של המשיבה שעיקרו בשיעור הנכות הרפואית שנקבעה על ידי בית משפט קמא, תוך אימוץ חוות דעת המומחה.

...

בהינתן קביעה זו באשר לשיעור הנכות הרפואית (10%), כמו גם קביעת בית משפט קמא לפיה שיעור הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות עולים כדי 7%, בה, כאמור, לא מצאתי להתערב, סבורני כי על פי הכלל לפיו "ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאה המבררת לגבי שומת הנזק, וההתערבות נעשית במשורה, תוך בחינת הסכום הכולל שנפסק ובחינה ממעוף הציפור אם קיימת חריגה בולטת מהמקובל באחד מראשי הנזק" (ע"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (28.6.2012)), אין מקום לשנות מסכום הפיצוי הכולל שנפסק למערער, כאשר ההפחתה המתחייבת בפיצוי בגין כאב וסבל נוכח העמדת שיעור הנכות הרפואית על 10% בלבד 'מתקזזת', לדידי, אל מול הפיצוי בראשי הנזק האחרים, אשר נקבע כאומדנה על הצד הנמוך במנעד הסבירות.

משכך אציע לחבריי לדחות ערעורו של המערער בנקודה זו. לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי להותיר את תוצאת פסק דינו של בית משפט קמא, המתבטאת בפיצוי הכולל שנפסק למערער, על כנה וכפועל יוצא להורות על דחיית שני הערעורים ללא צו להוצאות.

יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעורים נדחים ללא צו להוצאות.

פסילת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ומינוי מומחה אחר תחתיו ייעשו במקרים בהם הקושי באימוץ חוות דעת המומחה נעוץ במהימנות חוות הדעת או במהימנות המומחה עצמו (המשליכה אף על מהימנות חוות הדעת).

ניסיון הנתבעים לפסול את המומחה בדיעבד, נראה כניסיון לתקוף את מסקנותיו ותו לא. לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעים, קובע כי המומחה הנו מומחה שמונה על ידי בית המשפט וחוות דעתו הנו במעמד שכזה לכל דבר ועניין.

...

ונוכח כל זאת, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת, פרקטים - שי וצפריר רצפות עץ בע"מ, לשלם לתובעים סך של 527,152 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים בגין הגשת התביעה, באגרת בית משפט ובנוסף לה גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪.

התביעה נגד הנתבע – נדחית.

באותה החלטה נקבע, כי: "מאחר שהמומחה פדול, שמונה ע"י בית המשפט, קבע כי מקור הרטיבות בדירת התובעת/הנתבעת שכנגד, המומחה יתייחס בחוות דעתו לדירת הנתבעים/התובעים שכנגד בלבד". המומחה סאמר ביקר במקום ב-5/1/23, וקבע בחוות דעתו מיום 13/1/23, כי עלות תיקון הנזקים שנגרמו לדירת הנתבעים היא בסך של 26,091 ₪ (ראו עמ' 3 לחוות דעתו).

ראה גם בספרו של א. ורדי דיני מכר דירות (מהדורה שלישית, 2009) בעמ' 405: "ככלל, ניתן לומר כי בית המשפט יעדיף לאמץ את מסקנותיו של מומחה אשר מונה מטעמו, באשר, מטעמים מובנים, חוות דעתו אמורה להיות אובייקטיבית וחסרת פניות". עם זאת, ועל אף שמומחה מטעם בית המשפט נהנה מאמון רב הנובע מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו, חוות דעתו אינה כובלת את בית-המשפט.

כידוע, בבואו לתת את הכרעתו רשאי בית-המשפט לאמץ חוות דעת מומחה מטעמו או, ובהנתן סיבה המצדיקה זאת, לדחות אותה או חלקים בה (ראו לעניין זה: רע"א 2380/12 ט. ר. הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון, פסקה 8 (1/5/2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 636-635 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)).

בהקשר זה, לא מצאתי לקבל את טענת התובעת לפגמים בבדיקות המומחה פדול שמונה על ידי בית המשפט.

...

משכך, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, שכ"ט עו"ד בסכום של -.

סוף דבר הסכום שנפסק בתביעה העיקרית: -.

43,169 ₪ בקיזוז הסכומים שלעיל, אני מחייב את התובעת (הנתבעת שכנגד) לשלם לנתבעים (התובעים שכנגד) סך של -.

כך, כדוגמה, נפסק בעיניין רע"א 1527/09 מדינת ישראל- משהב"ט נ' אחמד אבו עודה (2009)- "...חוות דעת מומחה, וחוות דעת רפואית בכלל זה, היא חלק מן הראיות במשפט ( רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו ([פורסם בנבו], 5.10.09) ... חוות דעת רפואית צריכה להיות מצורפת לכתב הטענות, אלא אם פטר בית המשפט או הרשם את בעל הדין מחובה זו, מטעמים מיוחדים שיירשמו... אולם, אין בכך כדי לשנות את האופי המהותי של חוות דעת מומחה, שהנה ראיה ככל הראיות. את המחלוקת בין בעלי הדין גודרים כתבי הטענות ולא הראיות." עוד הובהר בפסיקה כי אין מניעה עקרונית לכך שחוות דעת שהוגשה מטעם מומחה שמונה על ידי בית המשפט בתיק אחד בעיניינו של בעל דין תוגש מטעמו בתיק אחר כאשר שתי התביעות עסקו בדיוק באותו ארוע תאונתי והנזק שניגרם בגין אותו ארוע, ובילבד שתנתן הסכמתו של המומחה להתייצב ולהחקר על חוות דעתו (ראה: ת"א (חיפה) 27834-03-15 ר.ע. נ. הראל ואחרים (2017)), ובעניין ת"א (עפ') 2580-08-07 ד"ר קעדאן נאסר ביה"ח המשפחה הקדושה נ' אשרף ואכד (2009)) בית המשפט התיר צירופה של חוות דעת שנערכה בתביעה על פי פוליסת תאונות אישיות בתיק רשלנות רפואית, ע"י התובע שהוא בעל דין בשתי התביעות.

כאמור, בנידון, בית המשפט ביקש לאמץ לתביעה הנזיקית שלפניו חוות דעת שניתנה בהליך אחר על ידי מומחה בית המשפט שלא ראה כלל את חוות דעת המבקשת בהליך הנוכחי והדבר מגיע כדי פגם שאין לרפאו.

...

לטענתה הוגשה מטעמה חוות דעת זהה בשני ההליכים, הערוכה על ידי ד"ר כספי, וכי חוות דעת שני המומחים בשני ההליכים מטעם הנתבעות הגיעו למסקנה זהה לפיה לא נותרה למשיבה נכות כתוצאה מהתאונה.

דין הערעור להתקבל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.