איך מחזירים היטל השבחה אם החוזה בוטל

באשר להיטל ההשבחה נקבע, כי ככל שרבקה ומרדכי זכאים להחזר היטל ההשבחה עם ביטול הסכם המתנה, יועבר ההחזר לידי הקונים ויופחת גם הוא מחיובו של עו"ד הרמן.

סוף דבר – אציע לחבריי לדחות את הערעורים שבפנינו ולהותיר בעינו את פסק דינו של בית משפט קמא על כלל הקביעות שבו, בכפוף לתיקון הכלול בפיסקה 42 לעיל לעניין הזכאות לקבל החזר של היטל ההשבחה ובכפוף להחזרת בחינת נושא ההודעה לצד ג' ששלח עו"ד הרמן ליוסף ויצחק ביטון (לדיון או להכרעת בית המשפט המחוזי), כאמור בפיסקה 44 לעיל (בחינת אישורי המסירה שמציג עו"ד הרמן וקבלת החלטה אם הם מהוים אישורי מסירה כדין שמצדיקים מתן פסק דין בהודעה האמורה בהעדר כתבי הגנה).

...

אין בידי לקבל טענה זו. חיובם של צבי וביטון במסגרת ההליך הפלילי עומד על כנו גם לאחר מתן פסק דין בהליך האזרחי (רע"פ 9727/05‏ ‏ פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(2) 802, 818 (2007)), וחובת תשלום הפיצויים שנפסקו מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מתקיימת במקביל לחובת תשלום הפיצויים מכוח פסק הדין האזרחי.

נוכח המסקנה המפורטת לעיל, לפיה אין חיובו של עו"ד הרמן מאיין את מלוא חיובו של צבי שעל-פי פסק הדין הפלילי, דהיינו – שגם אם עו"ד הרמן ישלם לקונים את מלוא הפיצוי אותו הוא חייב להם עדיין יוותר סכום נוסף שהקונים זכאים לקבלו מצבי, מתייתר הצורך להידרש לבקשת בא-כוחו של עו"ד הרמן.

סוף דבר – אציע לחבריי לדחות את הערעורים שבפנינו ולהותיר בעינו את פסק דינו של בית משפט קמא על כלל הקביעות שבו, בכפוף לתיקון הכלול בפסקה 42 לעיל לעניין הזכאות לקבל החזר של היטל ההשבחה ובכפוף להחזרת בחינת נושא ההודעה לצד ג' ששלח עו"ד הרמן ליוסף ויצחק ביטון (לדיון או להכרעת בית המשפט המחוזי), כאמור בפסקה 44 לעיל (בחינת אישורי המסירה שמציג עו"ד הרמן וקבלת החלטה אם הם מהווים אישורי מסירה כדין שמצדיקים מתן פסק דין בהודעה האמורה בהיעדר כתבי הגנה).

הגשת התביעה ממלאת את דרישת ההודעה, שכן הגשת התביעה העמידה את הועדה על חובתה להשיב את הכספים לתובעות (ראו והשוו לעניין הגשת כתב התביעה כהודעת ביטול ע"א 6018/03 אוליאור נ' מסא א.א ייזום ונהול נכסים בע"מ (21.1.2007); ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 545 (1986); ע"א 81/89 גולן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 824, 829 (1991); גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 363 (2005); דוד קציר תרופות בשל הפרת חוזה חלק ב' 692-693 (1991); מיגל דויטש ביטול חוזה בעקבות הפרתו 263-264 (1993)).

מימוש מוגדר בסעיף 1(1) לחוק וכולל בין היתר "קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתתו אילמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה". משנקבע כי ההיתר שניתן בטל מחמת שאינו תואם את תכנית המתאר החלה על המקרקעין, ברי שאין השבחה ואין מימוש.

...

בית המשפט העליון ציין: הפרשנות הנכונה של תכנית חד/35 מובילה למסקנה שלא ניתן להקים תחנות דלק בתחומה.

דין טענת הוועדה להידחות.

סוף דבר בשים לב לכל האמור, אני מורה כי הוועדה תשיב לדור אלון את מלוא ההיטלים והאגרות ששולמו על ידה כמפורט בסעיף 11 לעיל.

מסיכומי התובעת נראה כי היא מתייחסת אל התוספת בלבד כהסכם הרלוואנטי וסבורה כי זו בלבד בוטלה, מבוטלת או הגיעה לסיום (וכיוצא באלה מונחים), בין אם נשלחה הודעת ביטול ובין אם לאו, ודרישתה היא להשבה של הסכום הנקוב בתוספת (3 מיליון ₪).

לטעמה יש לקרוא למעשה: "היטל השבחה בגין הקלת שבס ו/או הקלות בכלל...". ייחוס המילה "בכלל" לעניין ההקלות נמצא אף הוא במיתחם הסבירות ובמקביל הוא מאפשר זכות קיום לשני סעיפי ההסכם - סעיף 10.3 וסעיף 10.6 - זה בצד זה ומבלי שיש צורך לקבוע כי אחד מהסעיפים בטל או מבוטל.

...

ברם, בשים לב למסקנה שאין מדובר בהסכם למראית עין אשר עומד מאחוריו הסכם אחר ושונה, השאלה חוזרת למקומה – האם ההתקשרות כפי שנעשתה בסופו של דבר בפועל, ולו משום שהנתבעת הבינה כי התובעת סבורה שהמתכונת שתוכננה נוגדת את התחייבותה, היא התקשרות המפרה את מגבלת משב"ש. עניין זה נדון לעיל.

עמדת התובעת כי סעיף 10.3 הוא הסעיף הרלוונטי לענייננו, מקובלת עלי.

בלשונו של כב' המשנה לנשיאה ריבלין בעניין סהר, החזקה הפרשנית לפיה "פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב", לא נסתרה; לא שוכנעתי מתוך הנסיבות "כי הלשון אינה פשוטה וברורה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון" (שם, סע' 26).

משפקעו ההיתרים - יש להשיב להם, לטענתם, את הכספים ששלמו, שכן לאור ביטול הסכם הקומבינאציה, הם מעולם לא ייהנו מההשבחה, ויש להשיב להם את אשר שילמו, ללא קשר לדרישות שאר הטוענים.

מעשה ההשבחה מתרחש עם אישור תוכנית מתאר משביחה, משתוכנית זו עודנה בתוקף, גם אם היתר הבניה פקע - הרי שמעשה ההשבחה לא בוטל, ואין חובה להשיב את ההיטל ששולם בגין התוכנית המשביחה [ע"א 2761/09 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים נ' הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים (פורסם בנבו, 27.8.12)].

...

לסיכום, לאור כל האמור, השתכנעתי שאין כל חובה לעירייה להחזיר את הכספים ששולמו בגין היטל השבחה, בוודאי כאשר בעלי הקרקע אינם דורשים זאת, וכאשר מונחת בקשה חדשה להיתר בניה.

סוף דבר משלא הוכחה חובת השבה במקרה זה, ומשבעלי הקרקע הנישומים אינם מבקשים את ההשבה, ולאור העובדה שקבעתי שלטוענים 1-4 אין כל מעמד עצמאי כלפי העירייה, ובוודאי שלא בניגוד לעמדת בעלי הקרקע שמכוחם הוא פעל - ככל שמדובר בהיטלי השבחה, אין מקום לקבל את התובענה.

בשאלת ההוצאות - לאור העובדה כי אברהמי התנגד להותרת היטלי ההשבחה בקופת העירייה בניגוד לעמדת שאר הטוענים, דבר שעיכב את הטיפול בהוצאת היתרי הבניה החדשים, הנני מחייבת את אברהמי לשלם לכל אחת מקבוצות הטוענים האחרות (טוענים 5-17; טוענים 18-22; טוענים 23-24) הוצאות בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, וכן לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ למבקשות.

שנית, מהראיות שהובאו עולה כי לאחר שהתברר כי ישנו חיוב בהיטל השבחה ולאחר שנודע לקונה כי ישנה אפשרות שיידרש לשאת בכך, הציע הקונה לבטל את ההסכם מבלי שהתובעת תדרש לשלם את הפצוי המוסכם שנקבע בהסכם במקרה של הפרת הסכם, אך התובעת סירבה לכך.

מכל מקום, אפילו היה מקום לראות בתשלום היטל ההשבחה משום נזק שניגרם לכאורה, הרי שהתובעת אמנם הקטינה את נזקיה בהליכים שנקטה אשר הביאו לכך שסכום היטל ההשבחה הופחת באופן משמעותי כך שלמעלה ממחצית הסכום ששילמה, הוחזרה לה. אולם לכך כאמור, אין עוד רלוואנטיות לענייננו.

...

בסופו של דבר, סיכום טענות התובעת הוגש ביום 30.1.2011 וסיכום טענותיו של הנתבע הוגש ביום 26.5.2011.

שאלת הקשר הסיבתי בין מעשיו של הנתבע או מחדליו לבין הנזק הנטען, ככל שנגרם – משהגענו למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שנגרם לה נזק, ממילא שאיננו נדרשים עוד לשאלת הקשר הסיבתי בין הרשלנות המיוחסת לנתבע לבין הנזק הנטען.

סיכום ותוצאה מכל האמור לעיל עולה כי התובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק בשל כך שסמוך וקודם לחתימת הסכם המכר למכירת דירתה, לא נערכה בדיקה אם חלה עליה חובת תשלום היטל השבחה.

לאור מסקנה זו, הרי שדין התביעה להידחות.