מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איטום חללים במרתף בהוראת ועדה מקומית לתכנון ובנייה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מסקנה זו עולה גם מפסק הדין שניתן בעת"מ 62506-09-19 לוי נ' ועדת ערר לתיכנון ובנייה מחוז תל אביב (27.1.2020) (להלן: "פסק הדין בעיניין לוי"), שם נפסק כי אין מניעה ככלל לבנות חלל אטום, ומכאן עולה שחלל אטום עונה על הגדרת "מרתף שניבנה לפני שנת 1985" לצורך תכנית המרתפים.
" עיקר המחלוקת בנגוד לנטען על-ידי העותרים איני סבורה כי יש מחלוקת של ממש בין הצדדים ביחס לפרשנות הוראות תכנית המרתפים ככזו, ואף לא ביחס לפרשנות הגדרת "מרתף". המחלוקת בהקשר זה נוגעת למאפייני החלל השיורי שהיה ריק ונאטם, שאין חולק על כי נוצר עקב הפרישי גובה במיגרש עליו ניבנה הבניין, ללא תכלית תכנונית, עקב אילוצים תיכנוניים.
כך, נקבע על-ידי וועדת הערר, בין היתר : "..אין מקום לראות בדלת הגישה בודאי לאחר שנאטמה דלת אשר הופכת את החלל אשר אין חולק כי הנו חלל אטום כיום, למרתף. כאמור, בקשה לפתיחת דלת כמוה כבקשה להקמת מרתף חדש ... נבהיר כי טענה הועדה המקומית לפיה אישור פתיחת הדלת תואם להיתר המקורי שיצא בשנת 1975 ולמעשה מדובר בהשבת המצב לקדמותו, אינה מקובלת עלינו. נראה כי הדלת שהותרה בהיתר משנת 1975 לא שימשה כניסה לחלל האטום כולו אלא לחדר הסקה שנותק מהחלל האטום וכאמור בשנת 1977 ניסגרה בהתאם להיתר משנת 1977 – לביטול חדר הסקה והכללתו בשטח הקירות הכלואים." נמצא על-ידי וועדת הערר כי החלל השיורי שנאטם הוא שטח שצריך להכשירו ולהסדירו פיזית וגם תכנונית, ולא נתן לאפיינו כמרתף על-פי תכונותיו.
...
בנסיבות אלו אין מקום להתיר את המבוקש בשל שאלת ההיתכנות הקניינית, וגם בשל סיבה זו דין הבקשה להידחות.
כך, נקבע על-ידי וועדת הערר, בין היתר : "..אין מקום לראות בדלת הגישה בוודאי לאחר שנאטמה דלת אשר הופכת את החלל אשר אין חולק כי הינו חלל אטום כיום, למרתף. כאמור, בקשה לפתיחת דלת כמוה כבקשה להקמת מרתף חדש ... נבהיר כי טענה הוועדה המקומית לפיה אישור פתיחת הדלת תואם להיתר המקורי שיצא בשנת 1975 ולמעשה מדובר בהשבת המצב לקדמותו, אינה מקובלת עלינו. נראה כי הדלת שהותרה בהיתר משנת 1975 לא שימשה כניסה לחלל האטום כולו אלא לחדר הסקה שנותק מהחלל האטום וכאמור בשנת 1977 נסגרה בהתאם להיתר משנת 1977 – לביטול חדר הסקה והכללתו בשטח הקירות הכלואים." נמצא על-ידי וועדת הערר כי החלל השיורי שנאטם הוא שטח שצריך להכשירו ולהסדירו פיזית וגם תכנונית, ולא נתן לאפיינו כמרתף על-פי תכונותיו.
."בכל הנוגע לקיר בו מבוקש לפתוח פתח לצורך כניסה לחלל האטום שבבעלות מבקש ההיתר, קיימת מחלוקת בדבר היותו קיר משותף. בנסיבות אלו אין מקום להתיר את המבוקש בשל שאלת ההיתכנות הקניינית, וגם בשל סיבה זו דין הבקשה להידחות". אף להבנתי לא ברור מדוע אצה הדרך לוועדה המקומית למתן ההיתר לשימוש חורג עוד בטרם הוכרעה המחלוקת הקניינית בין הצדדים.
התוצאה העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב. בבקורת נוספת, מיום 1.1.17, נימצאו חריגות בניה עת בקומת המרתף נאטמו שני חללים בנויים בסטייה מהיתר; נימצאו סדקים; באיזור הפתחים אין פנל ריצוף; בקומת הגג קיים פיר שיחרור עשן בגובה לא תיקני.
לצורך כך הבהירה הפסיקה, כי השמוש בסמכות צריך להיות מבוקר – מחד לתת להוראת הסעיף פרשנות מרחיבה ומנגד יישומו ייעשה על דרך הצמצום (עת"מ (ב"ש) 288/03 דג סוף בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה אילת).
...
עם זאת, סבורני כי בכל הנוגע להפעלת הסמכות – יש להבחין בין ניתוק של בניין המחובר חיבור של קבע משירותי חשמל ומים לבין ניתוק של בנין שלא ניתן היתר לאכלוסו והחיבור שלו לשירותים אלה הוא חיבור זמני שניתן לצרכי עבודות הבניה בלבד – כמו במקרה שלפנינו.
כך או כך, ומבלי לקבוע מסמרות באשר להבחנה האמורה, סבורני כי הליקויים שפורטו בהודעה מטעם המשיבה מיום 3.4.17: העדרם של מכפילי חניה וקיום בורות בחצר והעדר אישור אגף תנועה; גובה לא תקני של גרם המדרגות; חללים בקומת המרתף בסטייה מהיתר; פיר שחרור עשן לא תקני; חסר של אישור כיבוי והצורך בביצוע ביקורת לאחר כל אלה – די בהם כדי להצדיק את המהלך של המשיבה.
בה במידה אין להיעתר לעתירה ב' מה גם שלא הייתה כל מניעה מצד העותרים, להגיש ערר על ההחלטה, ככל שסברו וסבורים הם שזו הדרך, גם מבלי לפנות כלל לבית משפט זה בעתירה כלשהי.
אשר על כן, העתירה נדחית בכפוף לעיכוב ביצוע החלטת המשיבה מיום 28.12.16 ובאופן שלא יינקטו כל פעולות לניתוק אספקת החשמל והמים לבניין קודם ליום 1.8.17.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הסעד שהתבקש בתביעתם הנו צו עשה הכולל את הריסת יחידת הדיור בצד המערבי של הבניין ואיטום החלל ביסוד הבניין וכן ביטול יחידת דיור נוספת שנבנתה ללא היתר בצד המזרחי, פירוק המחסן בצד המזרחי וסעדים נוספים הקשורים באיסור שימוש בשטח צמוד לרחוב בצד המזרחי, לצורך שימוש החורג ממטרת השמוש המקורית של השטח, פינוי ציוד משטח הגג המשותף ועוד.
בהחלטת הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה נקבע כי בכל הקשור לבניה הבלתי חוקית שבוצעה בקומת המרתף הרי שטח זה נכלל בחישוב השטחים לרבות הניצול היחסי של חלקו של המערער בהקלה של 6% אשר לה הוא זכאי.
הוראות סעיף 11 לחוק המקרקעין זו לשונן: "הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע, בכפוף לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו...". בעניינינו אין מחלוקת וכך עולה אף מפסק דינה של המפקחת, כמו גם מחוות דעת המומחים שמונו, כי הבנייה של אותה יחידה מערבית כמו גם תוספת הקומה למחסן מתחת למחסן הקיים, בוצעו בשטח שהנו מתחת לדירת המערערים.
...
לא מצאנו בפסק דינה של המפקחת התייחסות לשאלה האם אכן הבנייה שבוצעה על ידי המערערים גרמה לנזק או סיכנה את דירת המשיבים, על מנת להחיל את סעיף 2 לתקנון המצוי.
סעיף 2 לתקנון המצוי בא להבטיח את שלמות המבנה ותקינותו ובכך מציב גבול לזכות הקניין של בעל דירה ובלשון פסק הדין בד"נ 20/73 יעקב שמע נ' סדובסקי ואח' (10.3.74): "שינוי במבנה שבעל דירה רשאי לבצע בה בתוקף זכות הבעלות ביחידה נפרדת של הבית, אינו מותר אם יש בו משום פגיעה בקניין השותפים בדירותיהם שלהם, או ברכוש המשותף. כללו של דבר: שינויים בדירה לעניין סעיף 2 לתקנון אינם שינויים בתוך הדירה, בשימוש שנעשה בה, אלא הם שינויים בגוף הדירה שבעטיים ניזוקה דירה אחרת או הרכוש המשותף". תוצאת פסק דיננו הינה כי יש לקבל הערעור בכל הקשור לכך שבניית המערערים ביחידה המערבית ומתחת למחסן בוצעה בשטח השייך להם, אולם נדחית טענת המערערים באשר להעדר סמכות המפקחת וזאת לאור הוראות סעיף 72(א) לחוק המקרקעין, במשולב עם הוראות סעיף 2 לתקנון המצוי ועם הסכם השיתוף שבין הצדדים, אשר הוסכם כי יהווה חלק מהתקנון.
הננו מורים על החזרת התביעה למפקחת תוך קביעה כי הבנייה שביצעו המערערים, בהתייחס לכל המוזכר בפסק דינה של המפקחת (למעט המדרגות שפלשו לשטח המהווה רכוש משותף ושאותן נקבע כי יש להרוס), בוצעה בחלק המערערים ובלא הסגת גבול וכי בהתייחס אליה על המפקחת ליתן פסק דינה מכח סעיף 72 (א) לחוק המקרקעין, ולאחר שתבחן היתר הבנייה העדכני שניתן למערערים, תבדוק האם מדובר בהיתר חלוט, או שהוגש לגביו ערר ומה תוצאות הערר, וכן תבחן האם המשיבים הוכיחו כי השינויים והבנייה שביצעו המערערים בשטח שבבעלותם גרמו לפגיעה או לסיכון דירת המשיבים, בהתחשב בלשון סעיף 2 לתקנון המצוי, וכן תבחן המצב לאור לשון הסכם השיתוף שבין הצדדים, אשר הצדדים קבעו כי יגבר על התקנון המצוי, ככל שתהא סתירה בין השניים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור נקודת מוצא זו ולפיה איטום הגישה למרתף לא הותר במסגרת ההיתר, דנה וועדת הערר בשאלה האם יש להתערב בהחלטת הועדה המקומית ולפיה לא ניתן להתיר אטימת קומת מרתף שאושרה בהיתר בהתאם להוראות תכנית המרתפים והפיכתה לחלל אטום וקבעה שאין מקום להתערב בהחלטה זו שכן גם לדידה של ועדת הערר: "הבקשה ליצירת חלל אטום אינה תואמת את תכליתה של תכנית המרתפים"; "עולה מהאמור בטבלת התכליות ששטחי המרתף נועדו לצורך תכליות מסוימות וכן נועדו לשרת את השטחים המיועדים למגורים מעל הקרקע ואין המדובר בשטחים הניתנים סתם כך וללא שימוש". לאור האמור, סברה ועדת הערר כי היתר לשטח אטום ללא גישה אליו ושאין בו שימוש, אינו עולה בקנה אחד עם תכלית תכנית המרתפים, כפי שהיא עולה מסעיף המטרות בתקנות התכנית ובהתאם לה מטרת התכנית היא לקבוע הוראות מקיפות לעניין בניית מרתפים ולעניין השמוש בהם.
לטענת העותר, לא זו בלבד שהפרשנות כפי שנקבעה על ידי ועדת הערר אינה סבירה אלא שהיא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני התיכנון והבנייה, אשר לשיטתו אין בהם כל הוראה המחייבת עשיית שימוש בחללים שניבנו כדין או ו/או מחייבת שתהיה אפשרות שימוש בחללים כאמור ו/או הוראה ממנה ניתן ללמוד כי קיימת מניעה לבקש היתר בנייה לבניית חללים אטומים אשר שטחם מובא בחשבון שטחי הבנייה המותרים.
...
טעם זה אין בידי לקבל ראשית משום שטעם זה, כמצדיק דחיית הבקשה להיתר, נקבע על ידי ועדת הערר בלשון רפה, בקצרה וללא כל פירוט.
אציין כי במסגרת הדיון בעתירה טענה הוועדה המקומית טענה אחרת לעניין הארנונה ובהתאם לה, תכליתו של העותר באיטום המרתף היא להתחמק מתשלום ארנונה וזאת, אין לאפשר.
סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט, העתירה מתקבלת - והחלטתה של ועדת הערר מבוטלת בזאת.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מתאור העבודה האסורה בהתאם לצוו מדובר ב: "בניית שלד בית מגורים שלא עפ"י היתר בניה מס' 20160143 ובכללם בניית קומת מרתף בשטח של כ- 150 מ"ר ללא היתר". השתלשלות ההליכים מיד לאחר קבלת הבקשה, עוד טרם שנתקבלה תגובת המשיבה , הוגשה ביום 3.1.18 בקשה שניה מטעם המבקשת להורות על "צימצום מיידי של צו ההפסקה המינהלי" אשר יאפשר ביצוע עבודות איטום והחזרת המילוי במקרקעין .
נטען אין היא בונה "קומת מרתף" כנטען בצו, וממילא בהעדר "תיקרה" או "ריצפה" הרי שלא מדובר ב"קומה" ואין כל חלל "המשתרע בין שתי ריצפות סמוכות" כהגדרתה בתקנות התיכנון והבניה.
בהתאם לסעיף 228(א) לחוק בקשה לביטול צו מינהלי, תוגש בתוך 15 ימים מיום המצאת הצוו אשר יינתן בכפוף לכך שבית המשפט שוכנע כי העבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו, או אם שוכנע כי נפל פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו – כאמור בסעיף 229 לחוק הקובע: "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם הוכח לו כי העבודות או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". מטרת הצוו כידוע, מטרתו של הצוו הנה הקפאת המצב ולצד תכלית זו, עומדת גם התכלית למנוע המשך ביצוען של העבירות תוך מתן מעמד בכורה לאנטרס הצבורי בדבר הפסקת פעולות במטרה להלחם בבניה ובשימוש שאינם חוקיים הנעשים בנגוד לדיני התיכנון והבניה וזאת מוקדם ככל שניתן, על מנת למנוע מצב בו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית, גם כאשר אין מדובר רק במניעה דחופה ומידית של יצירת עובדות בשטח , אם כי גם למניעת שימוש החורג מהוראות החוק עד לבירור שפוטי בהליך עונשי בתיק העקרי (רע"פ 543/12 מסיבות אחים כץ בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה באר טוביה, רע"פ 47/07 מור נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה נ' גבעת אלונים ) אשר לסמכות המנהלית וחזקת התקינות המנהלית – יש לשוב ולהזכיר כי מדובר בסדר דין שונה שבו ביהמ"ש יפעיל ביקורת שיפוטית על צוי הריסה מינהליים באופן מצומצם למדיי, לעיתים אף מבלי לקיים דיון בהסתמך על טיעוני הצדדים ותצהיריהם.
...
תמצית טיעוני המשיבה: בתגובה לבקשה לביטול צו ההפסקה המנהלי טען ב"כ המשיבה כי דין הבקשה לדחייה וכי יש להורות על אישור הצו המנהלי כשיפוטי ולהשית הוצאות על המבקשת אשר הגישה הבקשה בחוסר תום לב, תוך העלמת עובדות מהותיות ודי באלה כדי להביא לדחיית הבקשה על הסף.
אשר על כן, מששוכנעתי על בסיס הראיות שהובאו לפני כי במקרקעין בוצעו פעולות בניה שיש בהן משום עבירה, הריני להורות כדלקמן : לא נמצאה כל עילה לביטולו של הצו אשר הוצא כדין.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 10,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום .
המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו