איחור בתשלום שכר דירה והחלפת מנעולים

בהסכם נרשם במפורש כי: "תשלום דמי השכירות במועדיהם הנו תנאי יסודי ועיקרי בהסכם זה, ואיחור העולה על 10 יום בבצוע התשלום יהוה הפרה יסודית".(ראו סעיף 5.3, וסעיפים 5.1 ו 10.1 בחוזה השכירות).

מהתמלול עולה כי בשיחת הטלפון הסמוכה לאירועים קרי: יום הוצאת חפצי התובעים מהדירה והחלפת המנעול, טען הנתבע כי הדירה אינה ראויה למגורים וכי בכוונתו לשפץ את הדירה ועל כן לא ניתן לגור בה בשלב זה. אין בדבריו זכר או רמז לעניין ההמחאות החסרות כביכול ואין כל זכר לטענה של פלישה אסורה לדירה, הישתלטות והסגת גבול וללא רשות, כפי שטען הנתבע לראשונה בכתב ההגנה.

רכישת פוליסה ביטוח צד ג'- לא מצאתי לקבל את רכיב הנזק הנטען בעיניין ביטוח צד ג' ע"ס 480 ₪ אותו נדרשו התובעים לשלם בדירה אותה שכרו, כאשר לטענתם שכר הדירה בדירת הנתבע כבר כלל רכיב זה. בעיניין זה הפנו התובעים למודעה (נספח י"א בכתב התביעה) שם נרשם כי שכר הדירה כולל "ביטוח צד ג' של הבניין". מדובר בביטוח של הבניין קרי הרכוש המשותף שבחזקת כלל הדיירים, ולאו דוקא ביטוח של הדירה המושכרת.

...

משכך, ומאחרומדובר בנזק מיוחד שיש להוכיחו בראיות מוכחות- הדרישה לפיצוי ברכיב זה נדחית.

הדרישה בעניינו נדחית.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעים, סך של 26,280 ₪ .

דא עקא, כי הנתבעים לא שעו לדרישות התובעות וכפו עליהן את המשך השארותם במושכר תוך כדי תשלום שכר דירה באיחור ובמזומן.

ביום 27.12.12, ניסה מתווך מטעם התובעות להכנס לדירה אולם לא עלה בידו לעשות כן, כנראה בשל חבלה במנעול הדלת, דבר שהצריך את החלפת מנעול הדלת בשנית.

...

בשני המקרים הנ"ל הגיע, אמנם, ביהמ"ש למסקנה, כי הערבות חלה רק על הסכם השכירות המקורי, ואולם בכל אחד מהמקרים הדגיש ביהמ"ש בפסק דינו, כי תוצאה זו נגזרת מהנסיבות הספציפיות של אותו מקרה, וכי אין מניעה עקרונית להכרה בתוקפה המתמשך של הערבות במקרה המתאים: בעניין הרוש הצדדים להסכם השכירות המקורי מחקו את סעיף האופציה שנכלל בו, ומשכך קבע בימ"ש, כי בהעדר אופציה להארכת חוזה השכירות רשאי היה הערב לסבור ולהניח, כי ערבותו ניתנה רק לתקופת שכירות בת שנה אחת.

כאמור, התחקות אחר אומד דעתם המשותף של הצדדים במקרה דנן, העולה מלשונו הברורה של הסכם השכירות, מיחסי הקירבה בין השוכרים לבין הערבים מוביל למסקנה ההכרחית, לפיה, ערבותם של הנתבעים 3 ו-4 לשטר הביטחון לא פקע עד לסיום יחסי השכירות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו-2 ולכן ניתן לחייבם בחיובי הנתבעים 1 ו-2 .

סוף דבר- הנתבעים ישלמו לתובעים ביחד ולחוד סך של 5,605.48 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ריבית הפיגורים הקבועה בסעיף 20ד' להסכם נועדה לפצות את המשכירים עבור הצורך לממן את חיסרון הכיס שנוצר עקב האיחור בתשלום שכר הדירה החוזי (עבור התקופה שלפני ביטול ההסכם), איחור אשר עלול לאלץ אותם לחרוג ממסגרת האשראי שלה הם זכאים מהבנק אצלו מתנהלים חשבונותיהם.

התובע וחברו העידו שכאשר הם הגיעו לבית השכנים, התברר שלא הושאר אצלם המפתח, ועל כן הם הזמינו פורץ לפרוץ את הדירה ולהחליף את המנעול.

התובעים הציגו את הסכם השכירות עם השוכרת החילופית, ממנו ניתן ללמוד שהדירה עמדה ריקה 1.33 חודשים, וכי הפסד שכר הדירה הוא 2,870 ₪ לחודש.

...

אני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה אף אם הטעו את התובעים לחשוב שהנתבע 3 מסכים להיות ערב, אין בכך כדי להטיל אחריות על הנתבע 3 עצמו, אלא לכל היותר על מי שגרם בפועל להטעיה, שהם השוכרים עצמם, אשר ממילא חבים בכל החוב הפסוק.

לסיכום הנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובעים כדלקמן: שכר דירה 22,525 ₪ הוצאות משפט בהליך הפינוי 4,000 ₪ עלות פריצה לדירה 468 ₪ נזקים לדירה 750 ₪ מניעת גישה לדירה 3,817 ₪ חשבונות שלא נפרעו 720 ₪ עגמת נפש 5,000 ₪ על הפיצויים בגין שכר הדירה, עלות הפריצה, מניעת הגישה והחשבונות שלא נפרעו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית.

בנסיבות אלה, וכיוון שהנזקים עולים על הפיצוי המוסכם, יראו את התביעה לפיצוי מוסכם כחלופית, ואין מקום להוסיף עליהם סכום זה. מתוך הסך הנ"ל ישלם הנתבע מס' 3, יחד ולחוד עם הנתבעים 1 ו- 2, את הסך של 5,300 ₪, דמי השכירות לחודשים נובמבר ודצמבר 2012.

הנזקים הכספיים לפי התובעת, במסגרת כתב התביעה, הנם כדלקמן: חשבון גז שלא שולם 6,940 ₪; החלפת דוד 2,000 ₪; הצעת מחיר לתנור גז יונקרס 6,400 ₪; צביעת הדירה 8,190 ₪; החלפת ברזים, התקנת מזלף, החלפת לחצני אור ופעמון החלפת רשתות פגומים, תיקון אמבטיה ניקיון הדירה מרפסת וחצר, פינוי פסולת 4,310 ₪; הצעת מחיר ע"י בעל מיקצוע 150ש"ח; החלפת מנעולים בדירה ובמחסן 500 ₪; מאחר שהדירה נימסרה ב 6.4.14 במצב שאי אפשר היה להשכיר אותה מיד, והדירה הושכרה מחדש רק ב 1.6.14, נגרם נזק כספי נוסף בסך של 10,400, דהיינו, שכר דירה עבור חודשיים וכן וועד הבית.

נזק בגין השכרת הדירה באיחור לטענת התובעת, מאחר שהדירה נימסרה ב 6.4.14 במצב שאי אפשר היה להשכיר אותה מיד, והדירה הושכרה מחדש רק ב 1.6.14, נגרם נזק כספי נוסף בסך של 10,400, דהיינו, תשלום שכר דירה עבור חודשיים וכן סכום בגין תשלום לועד הבית.

...

הטענה בעניין אי תשלום חוב לחברת החשמל דינה להידחות, שכן לא אוזכרה בכתב התביעה.

אף עניין זה לא אוזכר בכתב התביעה ומשכך דינו להידחות.

סיכום מכל המקובץ על הנתבעים לפצות את התובעת בסך של 6,249 ₪ בגין תשלום חשבון הגז וכן סך של 1,500 ₪ בגין צביעת הדירה.

לפניי תביעה כספית על סך 40,532 ₪, לתשלום שכר דירה ותשלומים על פי הסכם שכירות ולפצוי התובע בגין הפרתו.

לטענת התובע, הנתבעים סירבו להפגש עמו לצורך השבת החזקה בדירה לידיו, ואף החליפו מנעול בדלת הכניסה ומנעו את כניסתו לדירה.

לטענת התובע הסיכום היה שיחזירו לו את החזקה בנכס ביום 4.10.18 ומשלא עשו כן הם חייבים לו פיצוי קבוע ומוסכם של 300 ₪ בגין כל יום איחור עבור התקופה שבין 4.10.18 עד 3.4.19 בסך 54,000 ₪, ועד 4,532 ₪ עבור ההוצאות הנילוות שלא שולמו ו- 600 ₪ להחלפת הצילינדר.

ונוכח מסקנתי כי הצדדים הסכימו על סיום ההסכם באופן הדדי וכי הנתבעים הודיעו לתובע על עזיבת הדירה לכל המאוחר בהודעת הנתבע מיום 18.10.18, ובהעדר ראיה כי הנתבעים יידעו את התובע בדבר עזיבת הדירה קודם לכן, הרי שלכל היותר ישלחייב את הנתבעים בתשלום בגין 15 ימי איחור בפנוי הנכס.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של התביעה נדחית.

או הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,426 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 25.10.19 ועד למועד התשלום בפועל.