איחור במסירת דירה: פיצוי בגין איחור של 5 חודשים

[7: סעיף 9.1 להסכם] לטענת התובעים, על הנתבעת לפצותם בגין איחור של 5.8 חודשים במסירה, בהתאם לדמי שכירות בשיעור של 8,000 ₪, כפי שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ובהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973, היינו – 8,000X1.5X5.8 = 69,600 ₪.

...

..אף אני סבורה, כי בנסיבות המקרה שלפנינו לא היה מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש משנפסק פיצוי בגין האיחור בהתאם להוראות חוק המכר דירות.

סיכום הנתבעת תשלם לתובעים סך של 93,738 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך 17,550 ₪ את הוצאות המומחים בסכום של 18,370 ש"ח ואת האגרה ששילמו, במלואה.

התובע סבור שיש לנכות 60 יום בגין איחור בבצוע תשלום התמורה, בהתאם להסכמות בין הצדדים, וכן 44 ימי עבודה בגין שינויים שהוזמנו על ידו, כך שיש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין האיחור במסירת הדירה לתקופה של 5.67 חודשים.

בתיקון זה התווסף סעיף 5א' לחוק אשר מורה: "5א. פיצוי בשל איחור במסירה

...

לטענת הנתבעת סעיף 10.6 להסכם המכר קובע באורח מפורש כי מועד המסירה יכול להידחות בהתקיים נסיבות מיוחדות וכתוצאה מגורמים שאינם בשליטת הנתבעת.

אשר על כן, אני קובעת כי בגין האיחור בביצוע התשלומים יש להפחית 60 יום מתקופת האיחור במסירת הדירה.

לפיכך, אני מקבלת את הטענה שלפיה דמי השכירות החודשיים בגין הדירה הרלוונטית עמדו באותה העת על סך של 5,700 ₪.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 34,600 ₪.

ביום 5.5.2019 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום, ובה טען כי הדירה נימסרה לו באיחור של 7.5 חודשים, וכי בשל כך על המשיבה לפצותו בסך של 61,875 שקלים.

בית משפט השלום קבע כי בשים לב לארכה של 60 ימים שנקבעה בחוזה בכל הנוגע לעיכוב במסירה, המבקש זכאי לפצוי בגין איחור של 5.5 חודשים במסירה, בסך של 45,375 שקלים.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

סעיף 5א לחוק קובע תשלום פיצויים בגין איחור במסירת דירה על ידי קבלן באופן יחסי לעלות שכר הדירה, ומעמיד את תקופת הזכאות לפיצויים של הרוכש "עד להעמדת הדירה לרשותו". לעניין זה נפסק כי ככלל, לא יראו דירה כעומדת לרשות הרוכש טרם קבלת טופס 4 ועד אשר היא ראויה למגורים (ע"א (מחוזי י-ם) 21885-09-11 טללי נתניה בע"מ נ' ברונפן (2.4.2012); ת"א (שלום הר') 78578-12-20 מנשרוב נ' דקורטקס בע"מ, פסקות 11-10 (19.2.2023)).

מעדויות הצדדים ומחומר הראיות בתיק עולה כי הסיבה העיקרית שבגינה התעכבה מסירת הדירה בחודשים אלו, נבעה מהמחלוקת בין הצדדים ביחס לפצוי בגין האיחור במסירה.

בשים לב לפער הכוחות שבין הצדדים, ובהיעדר ראייה לכך שהנתבעת הציעה לקזז מהתמורה – לכל הפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת – יש לראות בסרוב החברה לקזז את סכום הפצוי הסטאטוטורי כהמשך של האיחור (ראו: תא"מ (שלום ראשון לציון) 39450-03-17 נכסי יונט יגאל אלון תל אביב נ' יקותיאל בינס סנטר בע"מ, בפיסקה 23 (4.9.2018)) וגם האמור בעיניין שמש בפיסקה 22 (האסמכתאות הוסרו): ראשית, אשר לטענות התובעים בעיניין אי אין להקל ראש בקשיים העומדים בפני רוכשי דירות, שעלולים למצוא עצמם שבויים בידיו של קבלן הממאן לפצותם חרף האיחור במסירת הדירה (ובמקרה דנן אף נטען כי נציג המשיבה איים על המבקשים בדחיות נוספות במועד המסירה אם יוסיפו לעמוד על תביעתם).

...

התביעה להרמת מסך כנגד הנתבעת 4 – נדחית.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת ביחס לנתבעות 3-1 וניתנים סעדים כדלקמן: הנתבעות 3-1, ביחד ולחוד, תשלמנה לתובעים סך של 475,813 ש"ח בגין האיחור במסירת הדירות.

כמו כן תשלמנה הנתבעות 3-1, ביחד ולחוד, סך של 40,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

המשיבים הגישו תביעה כנגד המערערת בה עתרו לפצוי כדלקמן: 100,000 ₪ - בגין ליקויי בניה ובעיות רטיבות; 20,000 ₪ - עלויות שהייה מחוץ לדירה במהלך ביצוע תיקון הליקויים; 30,000 ₪ - פיצוי בגין איחור של 5 חודשים במסירת הדירה; 80,000 ₪ - פיצוי בגין עגמת נפש.

...

אשר על כן אני מורה על הפחתת 25% מהסכום שנפסק בחוות דעת המומחה.

בכל הנוגע לטענת הקיזוז - משלא הוגשו ראיות מספקות להוכחתה, כפי שקבע בית המשפט קמא, אין מקום להתערב גם בקביעה זו. דומה כי גם המערערת הבינה שאין בראיות שהגישה כדי לבסס טענותיה בענין זה, ולאחר שהוחלף בא כוחה הוגשה ביום 3/1/23 בקשה להגיש תצהירי עדות ראשית, אשר נדחתה ואין מקום להתערב בהחלטה זו. כן יובהר כי על אף דחיית הבקשה נתנה המערערת הסכמתה למתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בתיק, ומכאן שלא ברורה טרונייתה בהקשר זה. גם דין טענות המערערת בנוגע לחיוב אגרה מלאה והחזר הוצאות המומחה – להידחות.

סוף דבר - אני מורה על דחיית הערעור פרט להפחתה בת 25% מסכום חוות הדעת המומחה – סכום זה יושב למערערת ע"י המשיבים בתוך 30 יום.