איחור בהגשת ערר על החלטת תכנון ובנייה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 01 פברואר 2021 עמ"נ 28739-06-20 קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה גליל עליון ואח' בפני כב' הנשיא אברהם אברהם המערערת קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע" ב"כ עוה"ד אליעזר סגל המשיבות .1 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה גליל עליון ע"י ב"כ עוה"ד ענת באור פרל .2 מועצה אזורית מבואות החרמון רשויות מקומיות ע"י ב"כ עוה"ד שמעון ג'ינו ערעור מינהלי על החלטת מ"מ יו"ר ועדת הערר לתיכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה מחוז צפון, מיום 06/05/20 פסק דין

החלטת ועדת הערר בדחותה את הבקשה להארכת המועד ציינה ועדת הערר את השהוי העצום בהגשת הבקשה (2.5 עד 3.5 שנים), שהוי שלא ניתן לו הסבר משכנע.

אשר לאיחור בהגשת הערר, כל הטעמים שהטעימה המערערת אינם עולים כדי טעם מיוחד, העשוי להצדיק את האיחור.

...

עוד נטען מפי המערערת, כי המשיבה התעשרה מכספים שלא הגיעו לה על פי דין, ואין לאפשר חוקית או מוסרית מציאות זו של גביה שלא כדין, אפילו נפלו פגמים אלו או אחרים בהתנהלות פרוצדוראלית של המערערת.

סוף דבר הערעור נדחה.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעמ"נ 32478-01-20 מיום 3.6.2021 (להלן: פסק הדין), בגדריו נדון ערעור על החלטת ועדת הערר לתיכנון ובניה מחוז תל אביב לפיצויים והיטל השבחה מיום 1.12.2019.

לכך יש להוסיף, כי הבקשה שבכותרת הוגשה באיחור אף אם היינו מונים את הימים להגשת בקשת רשות העירעור לפי ההסדר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי (שאז המועד האחרון להגשתה של בקשת רשות העירעור הוא יום 19.9.2021, ואילו הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 20.9.2021).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי אין בטעות שנפלה כדי להקים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

זהו פסק דין בעתירה על החלטת ועדת הערר לתיכנון ובנייה – מחוז דרום, המשיבה מס' 1, מיום 27.10.22, שבמסגרתה נדחתה בקשת העותרים להאריך את המועד להגשת ערר, על החלטה אשר במסגרתה אושר היתר בנייה להקמת חדר שנאים, על גבי מיגרש שייעודו שצ"פ, הסמוך לבית העותרים בירוחם.

כן נקבע, כי האיחור האובייקטיבי בהגשת הערר הנו משמעותי, שכן מדובר על תקופה של מעל 8 חודשים מעת שהוחלט על מתן ההיתר ועד שהוגש הערר.

...

סבורני, כי לא עלה בידי העותרים לבסס בהליך דנא, לא כל שכן במסגרת הבקשה לארכת המועד להגשת ערר, את טענתם בדבר נזק העלול להיגרם, חס וחלילה לבריאותם, בשל מיקום חדר השנאים.

סבורני אפוא, כי החלטת ועדת הערר מיום 27.10.22, איזנה כראוי בין השיקולים הרלוונטיים וניתנה על יסוד תשתית עובדתית רלוונטית, וכי לא נפל בה, לגופה, פגם העשוי להצדיק התערבות שיפוטית.

העתירה נדחית אפוא.

הנתבעת הגישה ביום 17.10.17 ערר על ההחלטה, לועדה המחוזית לתיכנון ובניה (מחוז דרום) (6081/17).

לא נטען על ידי הנתבעת כי היא הגישה תביעה כנגד הועדה המקומית, עריית קריית מלאכי או כל גורם אחר, הן בתביעה עצמאית והן כהודעת צד ג' וגם בכך יש ללמד כי האחריות על האיחור במסירה, היא של הנתבעת (ראו: רת"ק (תל אביב-יפו) 45849-05-18 רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' ניר פנחס צולה (04.07.18)).

...

סוף דבר משאחרה הנתבעת למסור את הנכס, קמה זכאות התובעת לפיצוי מוסכם בגין האיחור במסירה ובנוסף קמה זכאותה להשבת רכיב ההצמדה וריבית על התשלום האחרון.

הנתבעת לא הוכיחה שהיא זכאית לפטור מתשלום הפיצוי המוסכם ולא סתרה את שיעור הפיצוי המוסכם ועל כן דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין האיחור במסירה כמוסכם בין הצדדים וכמפורט לעיל בסך של 437,877.5 ₪ ומע"מ. בנוסף, תשיב הנתבעת את הסכום שקיבלה בגין ריבית והצמדה על התשלום האחרון ובסך של 38,671 ₪.

הוועדה קבעה כי יש לדחות את בקשת המערערת על הסף בשל איחור בהגשת הערר (להלן: "ההחלטה").

אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הבאות: - המערערת קיבלה – באמצעות בא-כוחה (דאז, וגם בהליך זה) – את דרישת התשלום של הממונה על עיצומים כספיים במשרד העבודה ביום 16.7.2020 (ראו נספח 12 לכתב התשובה של המשיבה בהליך זה, וכן אישור מסירה חתום המופיע באותו הנספח, ממועד זה); - סעיף 18 לחוק קובע כך: "מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעיניינו לפי סעיף 7 או לפי סעיף 15(ג), לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 19, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים"; - לפי הוראות סעיף 18 לחוק המערערת היתה צריכה להגיש את הערר, לכל המאוחר בחלוף 28 ימים, קרי – עד ליום 13.8.2020, יום ה' בשבוע; - הערר הוגש לוועדה רק ביום 16.8.2020, יום א' בשבוע, באמצעות דוא"ל שנשלח על ידי ב"כ המערערת (ראו נספח 13 לכתב התשובה של המשיבה בהליך זה).

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי "ככלל, טעות משרדית אינה מהוה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור. זאת גם במקרים שבהם האיחור לא נבע מרשלנות ברורה או מזלזול בהוראות החיקוק, אלא מחוסר תשומת-לב או שיקול-דעת לא נכון של בעלי-הדין או של באי-כוחם" (בש"א 7378/98‏ נתנזון נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה חולון, פ''ד נג(1) 856).

...

הכרעת בית הדין – נציין תחילה כי מקובלת עלינו במלואה טענת המשיבה, וכן עמדת הועדה עצמה, כי לועדה אין סמכות להאריך מועדים מעבר ל-28 ימים.

על כן, גם טענת סיכויי הערר נדחית.

לסיכום – לא הוכח כי נפל בהחלטת הועדה מיום 28.2.2023 פגם אשר מצדיק את התערבות בית הדין.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.