איחור באבחון גידול בראש - תביעת פיצויים

בהמשך ההודעה פורטו שני סכומי פיצוי, ונקבע שהגדול מביניהם ישולם במקרה של הכרעה חיובית בשאלת הקשר הסיבתי, והקטן מביניהם ישולם במקרה של הכרעה שלילית בשאלה זו. הוטעם בהודעה כי הפצוי ישולם, לפי המתוה האמור, לסילוק מלא של התובענה מבלי להודות בכל חבות [הודעה על הסכמה למתווה פשרה מיום 25.2.15].

לפיכך היא טוענת כי גם הנחת רשלנותה באי-האיבחון המוקדם של הגידול אינה צריכה להוביל לחיובה בנזקי הנפילה; אלא רק לחיובה בנזקי האיחור באיבחון, לרבות הנזק שהיה כרוך בהכרח לטפל בנזקי הנפילה בנסיבות קיומו של הגידול.

בשל כך הסכימה לשלם לתובע פיצוי בסכום החורג מ"ערך מיטרד", גם במקרה שבית המשפט ישלול קשר סיבתי בין הגידול שלא אובחן ולא הוסר לבין הנפילה, חבלת הראש והנזקים שנבעו ממנה.

...

אני סבור שלו עשיתי כך, הייתי חוטא לאומד דעת הצדדים למתווה הפשרה, ומטיל על הנתבעת כפל עלות בגין הנחת רשלנותה, שלא נקבעה בהליך מלא ושהנתבעת לא הודתה בה. לאור המקובץ, אכריע להלן בשאלת הסיבתיות הרפואית; אך מבלי להתעלם מהלכות משפטיות בעניינים ראייתיים הנחוצים להכרעה זו. מעמד דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מקובלת עליי טענת הנתבעת בדבר מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט.

לאור המקובץ מסקנתי היא, מעבר למאזן ההסתברות האזרחי, כי התובע נפל בשל אבדן הכרה עצמוני.

לפיכך יש באי הצגתה כדי להוביל למסקנה כי אין כזו.

התוצאה היא, אפוא, כי על הנתבעת לפצות את התובע בסכום הגבוה יותר הנקוב במתווה הפשרה.

ביום 29.5.17 התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו עקב איחור באבחון גידול סרטני ממאיר בברך רגל שמאל, אשר הוביל לקטיעת הרגל.

דיון בתקנה 92 לתקנות הישנות נקבע כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...".מיום 28.9.1991 תק' (מס' 2) תשנ"א-1991 ובע"א 728/79 קרור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון נ. עבד אלחפיז זייד (5.6.80) נקבע כי :  "בתי-המשפט מפרשים פירוש ליבראלי אתה תקנות ומרשים תיקון כאשר הוא דרוש לשם בירור השאלה האמיתית שבמחלוקת בין הצדדים ולשם עשיית צדק ביניהם, גם כאשר הצורך בתיקון הוא תולדה של רשלנות עורך-הדין המיצג את המבקש, ואפילו כאשר הבקשה לתיקון בה – שלא כמו במקרה זה – בשלב מאוחר של הדיון, ואף בשלב של ערעור, וזה יכול להעשות בכל מקרה בו הבקשה מוגשת בתום לב וללא תרמית או כוונה להטעות. ראה ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 4, סעיפים 271 ואילך והאסמכתאות המובאות שם. וכן ע"א 110/58 ראש העיר, חברי המועצה ובני העיר חיפה נגד אלכסנדר עליאש, פ"ד יד 1581, 1585; פ"ע מח 65; ע"א 400/70 יעקב ירקוני, ואח' נגד עמנואל פרידמן, פ"ד כה(2) 175; ע"א 326/78 יהודית גרבוב, ואח' נגד חיים (הנס) פישמן, פ"ד לד(3) 792, שניתן ביום 11.5.1980. תקנות סדרי הדין אינן מטרה בפני עצמה כי אם כלי עזר חיוני שבתי-המשפט נעזרים בו לשם עשיית צדק בצורה מסודרת. בבקשות לתיקון כתבי טענות העלאת השאלה הממשית שבמחלוקת בין הצדדים לשם עשיית צדק היא השאלה המכרעת, ואם התיקון יאפשר להעלות על שולחן הדיונים את השאלה הממשית אינני רואה מה היה יכול לשנות תצהיר של המבקש בנסיבות ענין זה".  גם כאשר נידונה בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת חוות דעת רפואית נקבע ברע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ. פלוני (26.11.19) (להלן רע"א 6541/19) כי : " נקודת המוצא בנוגע לתיקון כתבי טענות היא ליבראלית (ראו, לדוגמה, רע"א 159/18 לביא חברה להנדסה (ב.י.) בע"מ נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 8-10 ת"א, [פורסם בנבו] בפיסקה 9 והאסמכתאות שם (17.4.2018))". ולגופו של ענין נקבע שם כי: "העילה נשוא כתב התביעה היא רשלנותה של המבקשת באיבחון המשיב כחולה סכיזופרניה והטיפול בו בהתאם לאבחנה זו. כתב התביעה עצמו לא מציין מה האיבחון הנכון ורק בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה נאמר כי המשיב סובל מהפרעה ביפולרית (מאניה דפרסיה). חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה, אלא תפקידה לתמוך בה מבחינה ראייתית (רע"א 1527/09 מדינת ישראל - משהב"ט נ' אבו עודה [פורסם בנבו] פסקה 6 (14.10.2009)). הגם שבמקרים מסוימים ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית מיסמך המקים את עילת התביעה עצמה (רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.2006)), הרי ש"בדרך כלל אין בתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת רפואית משום שינוי או תיקון של עילת התביעה" (רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו [פורסם בנבו] (5.10.2009)).

...

" לפיכך, יש לדחות את טענת ב"כ הנתבעת כי יש בחוות הדעת החדשות משום הוספת "עילה חדשה" ו/או כי יש לדחות את הבקשה מפאת התיישנות.

כמו תקנה 52 לתקנות הישנות, גם תקנה 46 לתקנות החדשות קובעת כי : "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות ....לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן , תוך התחשבות , בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון , השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". העובדה שהתיקון דרוש לשם השגת תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך , ומאחר והנזק לנתבעת מתבטא בטירחה דיונית בלבד ומאחר ובנסיבות איני רואה פגיעה באינטרס הציבורי – אני סבורה כי יש להתיר את התיקון גם ברוח התקנות החדשות (אשר ספק אם חלות בענייננו לאור מועד הגשת הבקשה והתגובה).

בהתאם לתקנה 76 לתקנות החדשות, אני מורה על הפרדת הדיון באופן בשלב ראשון תידון שאלת החבות .

תביעה בגין תאונת דרכים מיום 28.12.15, בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן "החוק").

גם ענין זה מקרין בעקיפין על כך שחרף הכאב שודאי חשה, עת נפרקה הכתף, לא ייחסה התובעת לארוע חשיבות דרמאטית, בשונה מן התרחיש שניסתה לצייר כאן, לצורך ניסיונה לקשור לתאונה החמרה בסוכרת או איחור באיבחון גידול.

אין להכיר בהפסד הישתכרות, וראש נזק זה גם לא נתבע בסיכומיה.

...

בסע' 1 להודעה קודמת שלה מ 2.10.19 דווקא הודיעה כי מסקנת מומחה ביהמ"ש מקובלת עליה).

התובעת טוענת לחסימת דרכה להוכיח נכות משלא מונו מומחים, אולם המסקנה שאין ראשית ראיה אך מתחזקת לאור תוצאת חווה"ד האורטופדית שניתנה, לפיה התובעת סובלת מפריקות כתפיים חוזרות, וכי בתאונה נגרמה שוב פריקת כתף חוזרת, אחת מני כמה בעברה.

אני קובע כי מדובר בתאונת דרכים כגרסת התובעת, בה פרקה התובעת כתפה.

אני מקבל שהתובע נזקקה לעזרה של בנה, בתקופת החודש וחצי בה שהתה בנכות זמנית של 100% ו 30%, גם אם מעבר לשלושה שבועות של אי כושר מלא סביר שהיקף העזרה פחת.

לפניי תביעה לפצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם, על פי הנטען, לתובע, יליד שנת 1981, בעטיו של איחור באיבחון גידול בראשו, ממנו סבל וסובל, ובגינו נותח בחודש נובמבר 2012 במרכז הרפואי ע"ש 'שיבא'.

...

סוף דבר "אכן "החוש הנזיקי" אינו אדיש למקרים כמו זה שלפנינו, שבהם הנתבע המתרשל יוצא פטור, ואילו התובע החף יוצא ללא פיצוי".

משלא הגיעו לידי הבנה והגיעה עת ההכרעה דין התביעה להידחות.

אני מורה על דחיית התביעה.

כתבי הטענות המבקשת, ילידת 1947, הגישה ביום 13.5.22 תביעה בגדרה טענה כי הטיפול והמעקב הרפואי שניתן לה על ידי הצוות הרפואי מטעם המשיבה היה רשלני והוביל לאיחור באיבחון גידול סרטני מיתקדם בגרונה.

בעיניין האיחור הנטען בגילוי פרופ' גיל הדגיש בחוות דעתו "אולם בשלב הגילוי הגידול כבר עירב את השרירים והחוליות והיה לא נתיח. מדובר בגידול ענק ובמצב חריג מאוד ונדיר בו הגידול מאובחן בשלב כה מיתקדם, אני רוצה להדגיש כי בכל השנים שאני עוסק בטיפול באלפי חולים עם גידולים בראש ובצואר, לא זכור לי מקרה בו הגילוי של סרטן ההיפופארינקס מתגלה בשלב כה מאוחר עם מעורבות כל כך נרחבת של החוליות ורקמות הצואר"(עמ' 13 לחו"ד).

הווה אומר, יש להקפיד ועם זאת עדיין לנקוט בגישה מרחיבה באשר לתיקון כתב התביעה לשם צירופה של חוות דעת רפואית משלימה או חדשה במיוחד כאשר ההליך נמצא בשלבים מוקדמים (רע"א 1509/18 פלוני נ' בית חולים ביקור חולים (בפרוק), פסקה 4 (10.4.18); המבקש הניח תשתית משכנעת לקיומה של תכלית ראויה בצרוף חוות הדעת חדשה (רע"א 5302/17 בית חולים נצרת אי.מ.מ.ס (האנגלי) נ' פלונית, פסקה 6 (23.8.17)), וכן :"... כל עוד ניזקו של הצד שכנגד מתמצה בטרחה הדיונית הנוספת שנגרמה לו עקב התיקון, ניתן לפצותו על ידי פסיקת הוצאות לטובתו"(רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 12 (26.11.19)).

...

לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.