משהעלה הנתבע את דרישותיו לקבלת שכר טרחה בתיקים אלו, ומשדרש שהתובע ישא בהוצאות הנדרשות לביצוע הליכי ביניים בתיקי ההוצל"פ, כגון עיקולים, איסור יציאה מן הארץ, פקודות מאסר וכו', סירב לכך התובע והעביר את הטיפול בתיקי החייבים לעו"ד נטר.
קצרה היריעה מכדי לתאר את השתלשלות תיק זה: בתיק זה הוגשו בקשות ביניים למכביר, שבינן לבין ההיקף הכספי של התיק אין ולא כלום; הוגשו בקשות לאיחוד תיקים ולעיכוב ההליכים בתיקים אשר הוגשו על ידי הנתבע כנגד התובע; ניתנו החלטות בדבר איחוד, על מנת לייעל את הדיון, ומאוחר יותר, מכיוון שהדבר אך גרם לסרבול ההליכים, הופרד הדיון; הושגה כביכול פשרה בתיק וניתן לה תוקף של פסק דין, אולם זה בוטל לאחר שהנתבע ציין כי לא נתן הסכמתו לפשרה.
...
סוף דבר 34.
דין התביעה להידחות, למעט הסכומים בה הודה רו"ח צדקה כי לא מצא להם תימוכין בחוות דעתו.
מעבר לסכומים הללו, ומאחר והתביעה נדחתה ברובה המכריע, החלטתי לא לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאות אשר נגרמו לו בהליך זה. אציין כי בהחלטתי זו לקחתי בחשבון בין היתר את אופן ניהול ההליך על ידי שני הצדדים והדברים הבוטים אשר הושמעו במהלך הדיונים (ראה דברי עו"ד נטר לנתבע מיום 1/1/07 ותגובתו הבוטה של הנתבע, עמ' 10 שו' 1-5; וכן חילופי הדברים מיום 31/5/07, עמ' 11 שו' 1-8, המהוים רק דוגמה לאופן בו התנהלו הדברים).