איחוד תיקים בתביעות רכושיות, נזיקיות ומזונות בין בני זוג

אי עמידה על חלוקת המיטלטלין המשותפים של בני הזוג והותרת ציוד יקר ערך בידי ניר.

הואיל והוכחת הנזק וקיומו של קשר סיבתי נידרשות הן בעילות החוזיות והן בעילות הנזיקיות, הניתוח יעשה במאוחד ואתייחס לעילות השונות רק על פי הצורך.

לטענתו סיים לייצג את שגית בשלב זה. הואיל ובהסכם שכר הטירחה (נספח א לתצהיר שגית) נקבע בסעיף 2 כי הטיפול הוא: "1. תביעת גירושין. 2. תביעת כתובה. 3. תביעת מזונות ילדה. 4. תביעה למשמורת + הסדרי ראייה. 5. תביעה רכושית. 6. עיקולים זמניים. 7. תביעה נזיקית." ובסעיף 3.5 נקבע כי: "עבור כל ישיבה: כולל ישיבות." אין בהסכם שכר הטירחה החרגה של סידור הגט, לכן עולה השאלה האם הייצוג בתביעת הגירושין כולל גם את סידור הגט או לא. לטעמי הניסוח המפרט את תביעת הגירושין וכי שכר הטירחה כולל ישיבות מאפשר פרשנות לכאן ולכאן.

גולדשטיין לא הביא כל ראיה ממנה ניתן היה ללמוד כי החל לפעול בתיק לפני שהוגש כתב התביעה המתוקן, הרי שלא יתכן כי המשיך לסבור שמור היא עורכת דין.

...

לאור האמור לעיל, התביעה שכנגד נדחית במלואה.

יתר התביעה נדחית.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

מהבקשות המונחות לפניי מתברר כי בני הזוג XXX, והנתבעים בתביעת הנזיקין, פנו להליך גישור בפני עו"ד ענת סטרשנוב.

הואיל ובפניי התנהלו מספר הליכי חידלות פרעון כנגד תאגידים שבשליטתו של החייב, והואיל וחלק מחובותיו של החייב נובעים מערבויותיו לחברות, הוריתי ביום 24/9/2019 על איחוד הדיון בין תיקי הפרוק בעיניין החברות ובין תיק פשיטת הרגל של החייב.

בהתאם לאישור בית משפט זה, הגיש החייב תביעה לבית המשפט לעינייני מישפחה להסדרת חלוקת הרכוש (תיק 63574-06-20), וביום 11/2/2021 נתן בית המשפט לעינייני מישפחה תוקף של פסק דין להסדר יחסי הממון בין בני הזוג XXX, וכן בנוגע להחזקת הבנות ותשלום המזונות (להלן: הסכם הגירושין).

...

בהיעדר ראיה על נזק שכזה, דין טענת הקיזוז בעניין זה להידחות.

החייב מסכים כי סך זה יופחת מכספי הפיצויים המגיעים לו. הואיל והגעתי למסקנה כי לקופת הכינוס אין זכויות בכספי הפיצוי, אין מקום להידרש לטענות המנהל המיוחד בעניין חוב המזונות.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה בזה כי סך של 140,000 ש"ח מתוך כספי הפיצויים שהתקבלו בעקבות פסק הדין בתביעת הנזיקין יועברו לל' לסילוק חוב החייב על פי סעיף 18.1 להסכם הגירושין.

האב ליבשת אחרת ביום 25.7.2015 סבב ההליכים השני ביום 13.7.2015 הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה רכושית בתמ"ש - 07- 15 ובמסגרתה עתרה בין היתר לפירוק שתוף בדירת המגורים בדירה המצויה ברחוב להלן: "דירת המגורים"), על דרך מכירתה לה או לצד ג' 22 ) XXX מעלות אשר 18/24 ב וחלוקת התמורה בין הצדדים בחלקים שוים.

במהלך תקופה זו החריף מצב הסיכסוך בין בני הזוג וכאשר האב הגיע לארץ לצורך דיון אליו הוזמן, נעצר בגין תלונות שהוגשו ע"י האם בעיניין עבירות מין שביצע לכאורה בקטינה ואלימות שנקט לכאורה כלפי הקטין .

התובע טען בתביעה הנזיקית כי הנתבעת ו/או אמה לא בחלו בשום אמצעי, אגב הגשת תלונות סרק חמורות למשטרת ישראל, בגין האשמות קשות ביותר של פגיעה מינית בבת ותקיפת הבן ב', פגיעות שלטענתו לא היו ולא נבראו.

התביעות הכספיות (תמ"ש - 05- 17 והתביעה שכנגד בתמ"ש - 10- 17 (21 התנהלו במאוחד, במקביל להליך שבכותרת ולהליך בעיניין ביטול המזונות.

פסק דין ביחס לכל אחד מהתיקים נכתב וניתן בנפרד על פי הרצף הכרונולוגי הבא, שכן יש בתוצאותיו של כל אחד מההליכים כדי להשפיע על אופן ההכרעה באחר שיבוא אחריו, וכמפורט להלן: תחילה יינתן פסק הדין בהליך שבכותרת (תביעה לחידוש קשר) ובמסגרתו יקבע מהם הגורמים לנתק בין האב לילדיו והאם ניתן להציע מתוה טפולי לחידוש הקשר, בהמשך יינתן פסה"ד בהליך שעניינו תביעת האב לביטול מזונות ולאחר מכן יינתנו פסקי דין בתביעות הכספיות.

...

התשתית הראייתית הובילה למסקנה כי האם היא זו שהחלה את מירוץ כדור השלג ביום 11.10.2015 , בעת ששיתפה את הגב' ש' כי חוששת שהאב פגע מינית בקטינה .

המומחית מטעם בית המשפט מגיעה למסקנה כי בשלב זה אין כל אפשרות לחידוש הקשר וייתכן כי בטווח הארוך, אם תשכיל האם לשנות עמדתה העויינת כלפי האב ולשחרר בכנות את הילדים להיות איתו בקשר, יהיה סיכוי לחידוש כלשהו של הקשר.

סוף דבר, דין תביעת האב להתקבל, אלא שהפסקת הקשר ובהמשך, ניתוק הקשר והתנגדות הקטינים לחידוש הקשר עם האב, נעוצים בהתנהלות האם והמפתח לחידוש הקשר בידיה.

₪ לנישואיה בסך 240,000 יש לציין, כי מערכת היחסים בין בני הזוג ובין הנתבעת לתובעות לא הייתה אידיאלית ואופיינה בקשיים משמעותיים, וגם בחייו של המנוח לא הפסיקו בני הזוג וכן הנתבעת והתובעות להיתכתש ביניהם.

להלן אמנה את התיקים הרבים שניהלו הצדדים החל משנת 2007 , בנוסף לתיקים שבכותרת: תמ"ש - 07 (הטרדה מאיימת וצו הגנה), תמ"ש - 07 (תביעה למזונות ומדור), תמ"ש - 07 (עינייני מישפחה אחרים), תמ"ש - 10- 15 (תביעה למשמורת והסדרי ראיה), תמ"ש - 10- 1 15 (תביעה למזונות ומדור קטינות), ה"ט 34596- 07- 16 (בקשה לצוו הגנה), ה"ט - 03- 16 (בקשה לצוו הגנה), ה"ט - 03- 16 (בקשה לצוו מניעת הטרדה מאיימת), ה"ט - 07- 17 (בקשה לצוו הגנה) וה"ט - 11- 17 (בקשה לצוו הגנה).

מתוה הכרעה: בנסיבות דיוננו, על מנת להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, יש להדרש למתווה הבא: תחילה, יש לידון בתביעת הנתבעת לאיזון משאבים, סעד הצהרתי ופרוק שתוף, ולבדוק את הקף הרכוש המשותף של בני הזוג ומהו הקף זכויותיה של הנתבעת והקף זכויותיו של המנוח ברכוש זה. לאחר מכן, יש לידון בטענות בכל הנוגע לתוקפה של הצוואה, והאם היא משקפת את רצונו וגמירות דעתו של המנוח, וכן בבקשת התובעת 2 למינויה כמנהלת עזבון המנוח.

עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – )1( נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; )2( גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על - ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני - הזוג בשל נזק גוף, או מוות; )3( נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

לטענתה, בני הזוג נטלו שתי הלוואות נוספות מהחשבון המשותף, האחת לרכישת רכב והשנייה למימון הוצאות המנוח בתביעת הנזיקין.

...

אני ממנה בזאת את שמאי המקרקעין דן ברלינר – טל' - 8643593 , להערכת שווי בית המגורים ללא הקרקע נכון להיום.

כמו כן, אני ממנה בזאת אקטואר את רו"ח נתן שטרנפלד, מרח' גושן 49 קריית מוצקין, טל': 04- 8731837 , לשם איזון כמפורט בפסק הדין, זאת מיום נישואי הצדדים 23.10.2002 ועד .

אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המבקש הוא רואה חשבון עצמאי הפועל הן במסגרת תיק עוסק מורשה והן במסגרת חברה, כאשר עד לפירוד היה זה במסגרת המבקשת 2, *********** בע"מ (להלן: "החברה"), שהבעלות במניותיה היא בידי המבקש והמשיבה בחלקים שוים.

בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע בית המשפט כי לא ברור די הצורך מכתב התביעה מהי העילה – כספית או נזיקית – שמייחסת המשיבה לכל אחד מן הנתבעים (המבקשים כאן).

יצוין כי ביני לביני ניתן, ביום 13.3.2022, פסק דין מאוחד בשלוש תובענות בין בני הזוג - תביעה רכושית, תביעת מזונות ותביעה לדמי שימוש.

...

הזכות לאיזון משאבים קמה רק במועד פקיעת הנישואין, ואין לאפשר שני הליכים בעניין הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה לרשות ערעור, על נספחיה, ואת התיקים בבית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, מבלי לבקש תגובה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית איפוא.