איחוד תביעות בתביעות קטנות לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי

לפני בקשה שהגישו הנתבעים לאיחוד הדיון ב -2 תובענות שהוגשו בבית משפט השלום בנצרת - ת.א 3554-05-15 המתנהל לפני (להלן: "התביעה הראשונה"), עם ת.א 49059-03-17 (להלן: "התביעה השניה"), לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

בין הצדדים היתנהל מו"מ לפירוק שתוף או חליפין בחלקות שונות בסנדלה, שלא הבשיל לכדי הסכם בכתב ו/או לרישום בספרי המקרקעין; הנתבעים כאן לא ציינו את חלקם היחסי בכל חלקה שנכללה בתביעה השניה, ובנוסף התברר כי לנתבע 1 אין כל חלק בחלקות שנכללות בתביעה השניה, ולנתבע 2 יש בהן חלק קטן ביותר; עניינו של נספח ת/6 הנו "בקשת היתר בנייה " ולא ניתן ללמוד ממנו דבר לעניינינו; בנוסף, התביעה הראשונה הוגשה לפני כשלוש שנים והשניה לפני כשנה, שתי התובענות מצויות בשלבים שונים לחלוטין, ואין כל הצדקה לעכב את בירור התביעה הראשונה ע"י איחודה עם התביעה השניה; לא ברור מדוע לא הגישו הנתבעים כאן את הבקשה לאיחוד הדיון בתביעות כאשר הגישו את המסמכים מתיק המינהל ביום 26.4.17, המדובר בחוסר תו"ל דיוני.

...

לאחר שבחנתי את המקרה שלפני, הגעתי למסקנות הבאות: מבחן זהות העילות- אמנם קיימת זהות מסוימת בעילות התביעה כלפי חלק מהצדדים, אך קיימות עילות תביעה נוספות מעצם העובדה שהתביעה החדשה הוגשה כנגד 3 נתבעים נוספים.

המסקנה מבדיקה זו היא שמבחינה מהותית אין זה נכון לאחד את התיקים, למרות מכנה משותף הקיים בין שניהם, שכן עדיין רב השונה על המשותף.

לאור הטעמים האמורים לעיל, אני דוחה את הבקשה לאיחוד הדיון בשתי התובענות.

עוד נפסק שם שהדרך היחידה הפתוחה לצדדים לבקש את איחוד הדיון בתובענות המתינהלות בבית משפט השלום ובבית משפט לתביעות קטנות היא על דרך העברת התביעה הקטנה לפסים של תביעה רגילה מכוח סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות לפי סעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

אילו הוגשו שתי התביעות לאותה ערכאת שיפוט (בית משפט השלום או בית משפט לתביעות קטנות), אין ספק שהייתה עומדת עילה לאיחודן באותו בית משפט מכוח תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת לאמור: "520. ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו." התביעות שלפנינו לא הוגשו לאותו בית משפט, ושני הצדדים לא חולקים על כך שבמצב הדברים הנוכחי לאף אחד מבתי המשפט בהם מתבררות התביעות אין סמכות להורות על איחודן בפניו.

...

אף אני סבור שדיון מאוחד בשתי התביעות העוסקות באותו נושא בין כותלי בית משפט השלום מצדיק שימוש בסמכות הנתונה לבית משפט לתביעות קטנות בסעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט .אין ספק שאיחוד תביעות העוסקות באותו נושא משיג תכליות חשובות של יעילות, אחידות וחיסכון בזמן שיפוטי, המצדיקות אולי כשלעצמן את העברת הדיון בתביעה קטנה לפסים של תביעה רגילה.

על רקע כל אלה אני סבור כי בנסיבות שנוצרו אין זה יעיל והולם לברר את התביעה באמצעות בית המשפט לתביעות קטנות.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה על העברת התביעה לבית משפט השלום.

לשיטת המבקשים, הבקשה לאיחוד הדיון עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה לאיחוד תובענות לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984: מדובר בצדדים זהים שמיוצגים ע"י אותם ב"כ ואותם עדים.

לטענת המשיבים, המבקשות , הגישו בכוונת מכוון תביעה כנגד המשיבים שבה עירבבו כהגדרת המשיבים טענות מההסכם הגדול ומההסכם הקטן ללא יסוד עובדתי ומשפטי.

...

לפיכך, מתבקשת המסקנה כי מדובר בתביעות בהן נדונה הפרת הסכם ההתקשרות, כאשר כל צד טוען להפרת ההסכם ע"י הצד האחר.

לאור האמור אני מורה על איחוד התובענות.

המשיבים ישלמו את הוצאות המבקשים בסך 1,000 ₪.

בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לאיחוד הדיון בת"ק 8874-05-18, המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה; בת"ק 33884-05-18, המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים; בת"ק 22484-05-18, המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא; ובת"ק 27306-04-18; בת"ק 34794-05-18; בת"ק 18579-05-18; בת"ק 19533-05-18; בת"ק 27408-05-18; בת"ק 19345-05-18; ובת"ק 27236-05-18 המתנהלים כולם בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

כאשר מדובר בבקשה לאיחוד דיון בהליכים הנידונים לפני בית משפט אחד, נתונה לערכאה הדיונית הסמכות להורות על איחוד הדיון בעיניינם, זאת לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי.

...

עוד מסרה המבקשת, המשיב 2, שתביעתו מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, הודיע כי הוא מתנגד לבקשה, בשל החשש מקביעת הדיון למועד רחוק נוכח העומס הרב, לטענתו, בו מצוי בית המשפט בתל אביב; המשיב 3, שתביעתו מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, הודיע כי הוא מסכים לבקשה; המשיב 5, שתביעתו מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, הודיע כי הוא מתנגד לבקשה מאחר שאין ברצונו להפסיד "יום עבודה". נוכח הטעמים המופיעים בבקשה, דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

] לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א), לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"ק 50405-06-16, המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, עם הדיון בתובענה ב-ת"ק 50410-06-16, המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות – ולקיימם במאוחד בקריות.

בהעדר תגובה מטעם המשיבה 3 ביחס ל-ת"ק 58118-06-16, לא מצאתי להורות על צירופה לדיון המאוחד; ואולם לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, כי הדיון יתקיים בבית המשפט בטבריה, אין בכך לגרוע מן האפשרות להגיש בקשה לאותו בית משפט לאיחוד הדיון, לפי תקנה 520 לתקנות סד"א. התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"ק 50405-06-16 (תביעות קטנות – קריות) לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"ק 50410-06-16.

...

המשיבות 1 ו-2 לא הגישו את תגובתן לבקשה, וממזכירות בית המשפט נמסר כי אף לא נתקבלו אישורים על מסירת החלטתי לידיהן; ואולם מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בשני כתבי ההגנה שהוגשו בתובענות נטען כי המבקשת היא שאחראית למשלוח ההודעות נושא התובענות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה 3, וכן בתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בהיעדר תגובה מטעם המשיבה 3 ביחס ל-ת"ק 58118-06-16, לא מצאתי להורות על צירופה לדיון המאוחד; ואולם לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, כי הדיון יתקיים בבית המשפט בטבריה, אין בכך לגרוע מן האפשרות להגיש בקשה לאותו בית משפט לאיחוד הדיון, לפי תקנה 520 לתקנות סד"א. התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"ק 50405-06-16 (תביעות קטנות – קריות) לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"ק 50410-06-16.