איחוד תביעות בבית משפט אחד

כידוע, התכלית ביסודו של חוק בית המשפט לעינייני מישפחה היא רכוז מלוא המחלוקת בין בני המשפחה בערכאה מקצועית אחת, מתוך תפיסה של "מישפחת אחת – בית משפט אחד" (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342 (2000)).

בית המשפט לעינייני מישפחה ינהל את הדיון בהליכים השונים כחוכמתו, לאחר קבלת התייחסויות הצדדים בהקשר זה. המבקש הותיר לשיקול דעת בית המשפט את זהות הערכאה שתידון בשני ההליכים לאחר איחודן; המשיבות מצידן ציינו כי הן אינן מיתנגדות להעברת הדיון בתביעה לאיזון משאבים לבית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו (אך כאמור, לא הסכימו לאיחוד התיקים).

...

לאחר שעיינתי בבקשה המתוקנת ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בסייגים שמפורטים להלן.

החלטתי מביאה בחשבון את חששותיהן של המשיבות מעיכוב תביעתה של המשיבה 1.

מכוח הסמכות הנתונה לי לפי סעיף 6(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, אני מורה אפוא על העברת הדיון בתלה"ם 8548-12-22 מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, כך שישמע לפני אותו מותב שדן בתמ"ש 13641-04-22.

ראשית, תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה לבית משפט זה סמכות לאחד תובענות בנושא אחד שהוגשו לבתי משפט אחדים במחוזות שיפוט שונים, ובילבד שמדובר בבתי משפט "של אותה דרגה". כפי שנפסק לא אחת, לא ניתן לאחד הליכים המתנהלים בבית משפט השלום עם הליכים המתנהלים בבתי המשפט לתביעות קטנות, כפי שהתבקש (ראו: בש"א 3607/23 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' אל גראבעה, פסקה 3 (14.5.2023); בש"א 4451/21 עריית נס ציונה נ' אליהו, פסקה 3 (5.10.2021); בש"א 2598/20 Wikimedia Foundation INC נ' ויילר, פסקה 2 (13.7.2020); בש"א 3887/18 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ישיר איי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ, פסקה 2 (6.6.2018)).

...

אף לא שוכנעתי כי יש מקום לאיחוד הדיון בהליכים המתנהלים בבתי המשפט לתביעות קטנות.

בנסיבות ענייננו, סבורני כי אינטרס המשיבים בניהול תביעתם בבית משפט לתביעות קטנות במקום מגוריהם, גובר על אינטרס המבקשות באיחוד הדיון.

הבקשה נדחית אפוא.

בא-כוח המשיבים 3 השיב כי הוא אינו מיתנגד לאיחוד הדיון בתובענות ככל שהאיחוד נוגע לשאלת האחריות, ובילבד שהדיון בתובענות המאוחדות יתנהל לפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד; ובכפוף לכך שתובטח הפרטיות והסודיות של המידע של התובעים בכל אחת מהתובענות המאוחדות, כך שיתר הצדדים להליך המאוחד לא יהיו חשופים לו. לשיטת בא-כוח המשיבים 3, התובענות כוללות מידע רפואי, אישי ורגיש ביחס לכל אחד מהתובעים, ולא ראוי שהוא ייחשף בפני אחרים, לרבות בפני תובעים אחרים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות המבקשת ובתגובות המשיבים ובחומר שצורף להן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על איחוד התובענות.

יישומו של כלל זה היה מביא במקרה זה למסקנה לפיה יש לקיים את ההליך המאוחד בחיפה.

אולם, בנסיבות המקרה דנן אני סבורה כי נכון יותר, הן מבחינת מאזן הנוחות והן מבחינת היעילות הדיונית, לקיים את ההליך המאוחד בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

אולם לאור כל האמור לעיל, אין די בחוסר נוחות זה כדי להצדיק את קיום הדיון באופן מפוצל.

המשיבה 1 טוענת כאמור כי אין מקום לאחד את הדיון בתובענות שכן המחלוקות העומדות בלב כל אחת מהתובענות הן שונות, והטענות שמעלים הצדדים באשר להן שונות אף הן. אולם כידוע, לצורך איחוד תובענות אין הכרח שתתקיים חפיפה מלאה ביניהן, ודי בכך שלנוכח ההשקה הקיימת ראוי שבית משפט אחד ישקיף על הסיכסוך כמכלול (ראו בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ (7.9.2016)).

עמדה זו אף משתקפת מהחלטתו של בית משפט השלום בהרצליה מיום 20.7.2023, שם נקבע כי "גם אם יחליט ביהמ"ש העליון לאחד את התיק בכפר סבא יחד עם התיק שבפניי, ניתן יהיה לקיים את הדיון במועד שייקבע משום שגם בתיק בכפר סבא יהיה די זמן להגיש את התצהירים". באשר לפורום שבו יתקיים הדיון המאוחד – ככלל, הדיון המאוחד יתקיים בבית המשפט שאליו הוגשה התובענה הראשונה בזמן (ראו למשל בש"א 6076/23 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אלדן תחבורה בע"מ, פסקה 5 (16.8.2023)).

...

על כן, אני סבורה כי יהיה זה יעיל יותר לקיים את הדיון בתובענות במאוחד.

לכן, ובשים לב לכך שהמבקש ציין בבקשתו כי הוא מעדיף ששם יתקיים הדיון המאוחד ואילו המשיבים לא התייחסו בתגובותיהם לעניין זה – אני מורה כי הדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום בהרצליה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מורה על איחוד הדיון בתובענות כמבוקש בבקשה, כך שת"א 70200-12-21 יועבר מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בהרצליה, ויאוחד שם עם הדיון בת"א 42856-08-20.

הבורר סבר כי בהנתן ניסוח רחב של תניית בוררות "לבורר יש סמכות רחבה לידון גם בשאלת הקף סמכותו"; וכי הנתבעת לא ויתרה על הבוררות כי "ההליך הראשון, הרלבנטי לעניינו, לא הוגש כנגד הדיירים, ואלו צורפו לו רק לאחר שהורה על כך בית המשפט כמי שעלולים להפגע מההליך, כאשר אין כל סעד המופנה כלפיהם". הליכים נוספים הוברר כי אחת מחברי הנציגות הקודמת, הגב' רויטל גרינברג, הגישה בחודש יולי 2023 לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד חברי הנציגות החדשה (28014-07-23); גם תביעה בפני המפקח על רישם המקרקעין (שנמחקה); גם תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי (9583-10-23) ועתרה לצוו ההצהרתי בדבר תוקף הסכם 2016 ובטלות הודעת הביטול, גם לסעד זמני, שלא ניתן.

גם גורם "היעילות" מטה את הכף אל עבר עיכוב הליך הבוררות וניהול ההליך כולו בבית המשפט משעורכי הדין והיזם החדש אינם כבולים בתנית בוררות ואין ניתן לכוף עליהם להתדיין שם, עת פסק בורר שיינתן לא יחייב אותם, ומן העבר האחר, ב"כ התובעים הצהיר שהוא מייצג גם את הנציגות וגם את היזם החדש, וכולם מסכימים לאחד את התביעות ולנהלן בהליך אחד בבית המשפט.

...

משהמחלוקת שהובאה לפתחי, דיונית בעיקרה, שעניינה באכסניה המוסמכת לברר את התביעה שהנתבעת מתעתדת להגיש נגד התובעים, ובהינתן שטענת התובעים בדבר זניחה, ויתור ומניעות נסבה על ההליכים הקודמים, אף נטען לחשש לפסיקות סותרות בשל הליכים תלויים ועומדים, אין מנוס מלסקור, טרם הכרעה, את ההליכים שנפתחו על ידי הנתבעת, גם על ידי אחרים, בכל הנוגע להסכמי התמ"א שנחתמו בקשר לבניין.

התוצאה היא איפוא כי לא ניתן לדון בתביעה ולא בבקשה באופן בו הוגשו כאשר הצדדים הרלבנטיים לא צורפו להן, ובוודאי שלא נגד הנתבעים/המשיבים בלבד.

המסקנה לעיל מתבקשת גם מהגשת התביעה נגד היזם החדש, אף שבהליך זה התובעים כלל לא צורפו כבעלי דין.

התובעת אחזה באמתחתה את הבקשה ואת המינוי, פעלה בכל החזיתות, ולא תלין אלא על עצמה בלבד שהאסטרטגיה בה נקטה לא הביאה לתוצאה המקווה, וזאת בלי קשר למחלוקת לגופה, אליה לא נדרשתי וכמובן גם לא הכרעתי בה. התוצאה היא שאני מורה על עיכוב הליכי הבוררות.