הנאשמת - באמצעות בא-כוחה עו"ד זכריה שנקולבסקי - טוענת מנגד, בין השאר ובעיקר, כי יש לבחון את המקרה "במשקפיים רחבות יותר ממיתחם ענישה כזה או אחר". לפי ההגנה, יש ליתן את הדעת ולהקל עימה, בין השאר, מטעמים אלה: ראשית - היא פעלה כפי שפעלה על רקע מצוקה רפואית; שנית - חרף חומרת הארוע כפי שמציירת המאשימה, לא הזדרזה האחרונה להגיש כתב אישום (זה הוגש רק בחודש 11/2018); שלישית - הנאשמת נטלה אחריות על המעשה ללא הצורך בשמיעת עדים, הן בהליך זה הן במרבית ההליכים המקבילים שמתנהלים נגדה; רביעית - הנאשמת עברה שינוי משמעותי בחייה ומשנת 2019 לא ניפתח נגדה כל תיק.
· בתיק השני [ת.פ. 21270-11-19], הנאשמת הורשעה ביום 4.7.2021, על-יסוד הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות היזק לרכוש במזיד, הפרת צו שפוטי וכן איומים, זאת בחודש 06/2019.
ביום 1.3.2022 ניתן גזר דין אשר משית על הנאשמת שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, כאשר עונש זה כולל הפעלת עונש מותנה מהליך קודם משנת 2018, זאת לצד ענישה נלווית.
נוכח ריבוי ההליכים, בית המשפט הציע כי הצדדים ישקלו לבוא בדברים מתוך ניסיון לאחד דיון בין כל ההליכים ולהניח טיעון עונשי משותף, או אף להגיע להסכמות.
...
לא מדובר בתקופה ארוכה יחסית, זאת בשים לב לריבוי העבירות שקדמו לה. הגם קיימים ניצנים לכך שהנאשמת מתחילה להפנים שלא תצמח לה כל תועלת - בלשון המעטה - מדרך האלימות, אך לא נראה גם כי בשלה העת להגיע למסקנה מושכלת בנדון ולפיה אין כל חשש להישנות מקרה כזה על-ידה.
לפני חיתום, יפות לענייננו מילותיו של כבוד השופט מ' מזוז בעניין זגורי לעיל, לפיהן:
"תקיפה ופגיעה ברופאים ואנשי צוות רפואי, העושים לילות כימים להצלת חיי אדם ולטיפול מסור בחולים ובפצועים, היא מעשה בזוי וראוי לכל גנאי, ועל בתי המשפט לשלוח מסר חד-משמעי לענין זה על ידי ענישה ממשית ומרתיעה, לשם מיגור תופעה קשה זו, שלמרבה הצער הפכה למציאות רווחת במקומנו. יודגש כי החמרת העונש המתונה שאנו קובעים במקרה זה אינה מבטאת את מתחם הענישה הראוי במקרים כגון אלה, זאת על פי הכלל כי אין ערכאת הערעור נוהגת למצות את הדין"
(ההדגשה אינה במקור)
סיכום
לאחר שקלול של כל האמור, משׂית על הנאשמת את העונשים הבאים:
100 ימי מאסר בפועל, לריצוי ממש.
