איחוד דיונים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות

המבקשת הפניתה הן לתקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן ולעיל: "התקנות החדשות"), ואף לחלק א' של תקנות אלה לעניין עקרונות היסוד.

כזכור, סוגיית איחוד הדיון בתובענות המתבררות באותו בית משפט הוסדרה בתקנות הישנות, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"), על ידי תקנה 520 אשר העניקה לבית המשפט שיקול דעת להורות על איחוד הדיון, בין מיוזמתו ובין על פי בקשת אחד מבעלי הדין, ובילבד ש"כרוכות בהן שאלות דומות של משפט או של עובדה".

...

למען הנוחות, התביעה נשוא ת"א 41265-12-20 תיקרא להלן: "התביעה הראשונה", והתביעה נשוא ת"א 25857-01-21 תיקרא להלן: "התביעה השנייה". ייאמר מיד, כי לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה ובשני התיקים המתנהלים לפני בית המשפט קמא ואשר הדיון בהם אוחד, ולאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה.

דיון והכרעה כפי שצוין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תשובה.

לא מצאתי כי המקרה שלפניי נמנה עם אותם מקרים חריגים ונדירים המצריכים התערבותה של ערכאת הערעור, שכן לא שוכנעתי כי ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, שהיא החלטה דיונית מובהקת, עומדת בניגוד לדין או שיש בה לגרום למבקשת או למי מבעלי הדין האחרים עיוות דין.

סוף דבר השורה התחתונה היא, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהתאם, המשיבות ביקשו לשלול את דרישת פסיקת ההוצאות כנגדן בין היתר מפאת סכומן העומד על עשרות אחוזים מסכום הפשרה הכולל; העובדה שתביעת צד ג' 3 מר גלעד אברהמי נגדן (שנדונה במסגרת תיק איחוד זה שבו נדונו מספר תביעות), שהסתיימה בפשרה ע"ס 55,000 ₪ נדחתה כנגדן; השלב המקדמי טרום הוכחות שבו הסתיימה תביעה זו ; העידר אסמכתא בדבר נשיאת בתשלום הוצאות משפט בפועל בעיניין מר אברהמי (צורף הסכם שכ"ט ואליו הסבר כי הוסכם על גביית שכ"ט מסך הפשרה שיתקבל במסגרת תביעתו , לאמור, בפועל לא שולם עד כה דבר על ידו).

דיון טרם דיון- כיוון שתביעות אלו הוגשו עובר לכניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אך הסתיימו לאחר כניסתן לתוקף, מן הראוי לאזכר את שני הדינים החלים בעיניין זה, ביחס לתקנות אלה: בהתאם, הסמכות לפסוק הוצאות משפט, נימנתה בעבר בתקנה 511 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות הישנות") אשר קובעת כך: " בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טירחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו. " תקנה 512 (ב) לתקנות הישנות, מאגדת את השיקולים הכלליים שעל בית המשפט לשים לנגד עיניו בבואו לפסוק הוצאות משפט: "בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להיתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון." ברוח זו אם כי באופן יותר דווקני, הולכת תקנה 151 (א) (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018 (להלן: "התקנות החדשות"), לפיה: " (א) חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהיתחשב בתוצאותיו, כמשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.

...

בענייננו, הוכח כי צדי ג' 4-5 היו היחידים שהציגו קבלות בגין הוצאות ייצוגם בהליך זה. לצד כך יוער כי הקבלות שהוצגו הינן על שם חברה שאינה נמנית על צדי ג' הנ"ל בשם "שחל חומרים לבניין בע"מ" כאשר לא ניתן הסבר מדוע הייתה זו חברה זו אשר שילמה את שכר הטרחה, מלבד המסקנה המתחייבת כי זו ביקשה לקזז את המע"מ לטובתה במסגרת פעילותה השוטפת.

סוף דבר, אני מורה בזאת על פסיקת הוצאות צד ג' 4-5 על סך 15,000 ₪ לתשלום על ידי המשיבות בתוך 30 ימים מהיום.

לשיטת המשיבה 2, אף אם קיימת הצדקה, היה על המבקשים להגיש תביעות נפרדות, לשלם אגרה בגין כל אחת מהן, ולבקש את איחוד הדיון בהן מבית המשפט.

המדובר בבקשת אישור שהוגשה בטרם ניכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

...

המבקש טען בדיון כך: "לשאלת ביהמ"ש למה זה מסייע לי להוכיח שיש לקבל את בקשת האישור אני משיב כי נכון שאני לא צריך את זה להוכחת הנזק בשלב הבקשה העיקרי, בשלב הזה הם קבעו את זה כרלוונטי, לעניין חיזוק טענת ההפרה. אם אגלה שבסניפים מסוימים יש 0 החזרות או 3 מיכלים בחודש, או 2 מיכלים בחודש, יש הפרה רוחבית.". עוד נטען כי אמנם בתגובת המשיבה 2 נטען כי יהיה בכך כדי לגרום להכבדה, אולם משעה שהנתונים נמצאים בידי המשיבה 2, אין סיבה שלא תספק את המידע.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי הנתונים המבוקשים רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים ביחס לשיטתיות ההפרה הנטענת וביחס לקיומה של קבוצה, ומשנראה כי נתונים אלו נמצאים בידי המשיבה 2, אני סבורה כי יש מקום להורות על גילוי הנתונים, וזאת תוך השחרה או אי-גילוי של שמות הסניפים ושל כל פרט העשוי להוביל לפגיעה בזכויות צדדי ג'.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי ולאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, אני מחייבת את המשיבה 2 בהוצאות המבקש 2, בסך של 2,000 ₪ אשר ישולם בתוך 30 ימים מהמועד בו תינתן החלטה בבקשת האישור.

התקנות הרלבנטיות מתקנות הנוער הן אלה שמפנות לתחולה של חלק מתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תקנה 1), תקנות המרחיבות ומקנות שיקול דעת לבית המשפט לפעול בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק (תקנה 1ב) והתקנה הקובעת כי בקשה בעיניין קטין תוגש לבית משפט שבאזור שיפוטו מתגורר הקטין או נמצא בו או לבית המשפט שבאזור שיפוטו מתגורר האחראי על הקטין אותה שעה אך רשאי עו"ס לחוק הנוער להגיש הבקשה לבית משפט אחר אם לדעתו יהיה זה לטובת הקטין שאותו בית משפט ידון בבקשה (תקנה 2).

לנוחות הקורא מצ"ב התקנות הרלבנטיות מתקנות הנוער לעיל בהדגשה רלבאנטית: בדיון בבית משפט בעניינים לפי החוק, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), 5 29 , המפורטות להלן, בשינויים המחויבים לפי העניין: 1 עד 3(א), – (1) 49 (ח), 50 ,47 , 40 (א), 46 ,32 , רישה, לעניין האסמכתאות ולעניין תצהיר בכפוף לתקנה 7א, ( 4) ו - 64 (ב), 67 (א), 67 (ג), 7 ,55 ,51 ,(6) 134 (א)( 1) ו - ,133 ,132 ,129 , 88 עד 91 , 83 עד 86 ,77 ,76 , 68 עד )2 ,(8 140 (ב) ו - ,136 9 , 158 עד 174 ,156 , 148 עד 150 , (ג), 144 עד 145 (ג), 179 (א).

בהעדר הוראת חיקוק המנחה את בית המשפט כיצד לנהוג בנסיבות אלו, על בית המשפט להסתמך על העקרונות שנקבעו בתקנות הנוער, בתקנות החדשות וגם על חוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") לעניין העברת הדיון אל ביהמ"ש אחר, כאשר במסגרת הכרעתו על ביהמ"ש להביא בחשבון מס' שיקולים : טובת הילד, צרכיו המתפתחים ואינטרסיו בשים לב לגילו וליתר נסיבותיו (תקנה 1א' לתקנות הנוער); בחירה בדרך הפעולה הטובה ביותר לעשיית משפט צדק (תקנה 1ב' לתקנות הנוער); היתחשבות במקום המצאות הקטין (תקנה 2 רישה לתקנות הנוער); 7 יצירת וודאות דיונית, הגשמת עקרונות חוקתיים ביסוד הליך משפטי ראוי והוגן (תקנה לתקסד"א); הנגשת ההליך למתדיינים (תקנה 2 לתקסד"א וסעיף 78 (ב) לחוק בתי המשפט); קידום הליך ראוי והוגן (תקנה 3(א) לתקסד"א); 11 אי שימוש לרעה בהליך משפטי לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון (תקנה לתקסד"א); ;( העלאת טענה לחוסר סמכות או פורום לא נאות בהזדמנות הראשונה (תקנה איחוד דיון בין תובענות התלויות ועומדות באותו בית משפט אם הדבר מייעל ומפשט ההליכים או מונע תוצאות סותרות (תקנה 40 (א) לתקסד"א)).

...

במקביל להליך זה ננקט הליך בעניין אפוטרופסות נוספת ושינוי משמורת על האב במסגרת תלה"מ - 07- בית המשפט נעתר לבקשת העו"ס לחוק הנוער, הכריז על הקטינה שבכותרת כילדה נזקקת ולאחר ששוכנע שהיא לא מסוגלת להחזיק בקטינה ואף עלולה לסכן התפתחותה הרגשית וכאשר לא עלה בידי האם להתקבל ליחידת האמהות בבית שבתאי לוי, וקבע במסגרת דרכי הטיפול בה כי היא תוצא ממשמורת אמה ותועבר למשמורת הורי האב 11 .

לאור כל הטעמים המפורטים לעיל, ראיתי לנכון לדחות את בקשת העו"ס לחוק הנוער להורות על העברת ההליך שבכותרת לבית המשפט לנוער בתל אביב ואיחודו עם הליך הנזקקות שם. אני מורה על העברת ההחלטה להנהלת בתי המשפט, שמא תיבחן בעתיד הסדרה בתקנות של שאלת נקיטת ו/או העברת הליכים לפי חוק הנוער בין ערכאות במחוזות שונים.

נטען כי הדבר בא לידי ביטוי בכך שבית המשפט נעתר לכל בקשה שמוגשת על ידי הנאמנים להארכת מועד להגשת תגובה ו/או לדחיית מועד דיון בבקשות התלויות ועומדות בין הצדדים בטענות שונות כגון, שהייתו של אחד הנאמנים בחו"ל, שהייתה של ב"כ הממונה המטפלת בתיק באופן אישי בחו"ל, לאחד מהנאמנים קבוע דיון אחר בבית משפט אחר, עומס משרדי אצל הנאמנים וכיו"ב, והכל ללא היתחשבות ב-2,000 איש – חברי קבוצת הרכישה (המבקשת) אשר נאלצים לחכות ללא קורת גג, וזאת במטרה לרצות את הנאמנים.

דחיית בקשת המבקשת מיום 20/04/23 להגשת תשובה לתגובת הנאמנים לבקשת ההיתנתקות שהוגשה ביום 18/04/23, וכללה טענות עובדתיות חדשות, וזאת תוך קביעה כי על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אין זכות קנויה להגשת תשובה לתגובה כאשר קביעה זו לא הוחלה על הנאמנים ולא על צדדים אחרים בבקשות אחרות שאינן נוגעות למבקשת.

לגוף הבקשה טענו בעלי המניות כי יש להתייחס במסגרת הדיון בבקשה רק להחלטת בית המשפט מיום 21/04/23, ולא להעתר לשרבובן של החלטות נוספות וקודמות של בית משפט שלא נועדו אלא ליצור אוירה, ואולם לא מקימות עילת פסלות מה גם שלא הוגשה בעיניינן בקשה בזמן הרלוואנטי, כמתחייב מהוראות תקנה 173 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

...

על רקע האמור ובטרם נקבע הסדר הדיוני לשמיעת הבקשה, נתבקשה הבהרה של המבקשת לזיקה בין הבקשה החדשה לבקשה 220 ולאחר שהוגשה תגובתה, ביום 02/03/23 ניתנה ביום 06/03/23 החלטה בבקשה 220 ובבקשה 230, וזאת מבלי להמתין לתגובת הנאמנים.

על רקע האמור, ומבלי להרחיב ביחס לטענות נוספות שהעלה ב"כ המבקשת, דוגמת הטענה שהועלתה במהלך הדיון מהיום, לפיה בית המשפט אינו מפקח כראוי על הליכי חדלות הפירעון וביחס לנטען כנגד החלטת כב' הנשיא שפירא בבקשה שהופנתה אליו על ידי המבקשת, סבורני כי לא הוכחה תשתית עובדתית ו/או משפטית שיש בה כדי לבסס את טענות המבקשת לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים או לחשש כי המבקשת לא תזכה להליך הוגן וצודק בפני בית המשפט או כי דעתו של בית המשפט "נעולה" בסוגיות שבמחלוקת, באופן המקים עילת פסלות.

סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.