ככל שהתובעת לא תוכר כאלמנת מבוטח, קרי ידועה בציבור של המנוח העונה על התנאים התקנונים המקימים זכאות לקיצבת שארים, יהיו זכאים יורשיו על פי דין למשוך את כספי המנוח בסכום חד פעמי בהתאם לנוסחת ערכי פדיון הקבועה בתקנון.
בחודש אפריל 2012, לאחר זוגיות בת שלוש שנים, העתיקה התובעת את מגוריה לדירת המנוח ברמת גן, כאשר באותה עת הנתבע 7, בנו של המנוח (להלן- אלעד), למד לימודי רפואה בצפת, זאת בהמשך ללימודי הרפואה במולדובה, כך שלא התגורר עם המנוח (ע' 32 ש' 1-9; ת/סע' 4; אישור קופת חולים מיום 15.7.2012; נת/אל סע' 13 ו-29; נת/אל - כתב מינוי מוטבים מיום 16.2.2014 (ז/ע' 10) שם נכתב לצד אלעד, כי כתובתו בעיר נהריה).
ובסעיף 17 להסכם נקבע לאמור:
"פרט לאמור בהסכם זה לעיל, אין ולא תהיינה למי מהצדדים בכל עת תביעות וטענות כלשהן זה כלפי רעהו, ובכלל זה לא תהיינה לאף אחד מהצדדים; תביעות רכושיות מכח הילכת השתוף ו/או לאיזון משאבים מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 או מכח כל דין אחר; תביעות למזונות מכל סוג ובכלל זה מזונות משקמים הסתגלותיים וכו'; תביעות בגין זכויות העומדות ל"ידועים בציבור" ע"פ כל דין או כל תביעה אחרת, והם מוותרים על כל תביעה כאמור.
מטעם זה, לא הייתי מתיר הגשת ראיות על מעשי "בגידה", "ניאוף", וכיוצא באלה, בגדריו של דיון במחלוקת ממונית שנסובה על נכסים המוכרים כבני איזון לפי חוק יחסי ממון.
...
ואולם וזה העיקר, נקבע על ידי כב' השופט רועי פוליאק בעניין סידורובה, דברים היפים לענייננו, כי "בכניסה לחיים משותפים בגילאים מבוגרים, בין בנישואין ובין בהתקשרות חוזית, ההפרדה הרכושית היא פעולה מקובלת שאין בה כדי לשלול, כשלעצמה, הכרה במעמד של ידועים בציבור."
מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, נבקש לציין כדלקמן:
* ראשית, העובדה כי לתובע ולמנוח היו חשבונות בנק נפרדים (ע' 6 ש' 1-12; ע' 32 ש' 10-13) אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן נקבע לפני כשלושה עשורים כי לבחינה מהו משק בית משותף, "אין נפקא מינה, אם יש לבני הזוג חשבון נפרד" (ע"א 107/87 שרה אלון – פרידה מנדלסון, פ"ד מג (1) 431).
* לא מצאנו ליתן משקל של ממש לעובדה, כי שמה של התובעת לא מופיע על חלק ממנוייו של המנוח; ומכל מקום, גרסתה של התובעת כי על פי רוב המנוח הלך עמה לקולנוע לא נסתרה (ע' 8 ש' 20-32; ע' 14 ש' 23-25).
לא נעלם מעינינו, כי התובעת לא השתתפה בהוצאות וסידורי הקבורה של המנוח (ע' 10 ש' 10-13), אך לא מצאנו ליתן לכך משקל של ממש.