איזון פדיון ימי מחלה לפי חוק יחסי ממון איזון משאבים

ככל שהתובעת לא תוכר כאלמנת מבוטח, קרי ידועה בציבור של המנוח העונה על התנאים התקנונים המקימים זכאות לקיצבת שארים, יהיו זכאים יורשיו על פי דין למשוך את כספי המנוח בסכום חד פעמי בהתאם לנוסחת ערכי פדיון הקבועה בתקנון.

בחודש אפריל 2012, לאחר זוגיות בת שלוש שנים, העתיקה התובעת את מגוריה לדירת המנוח ברמת גן, כאשר באותה עת הנתבע 7, בנו של המנוח (להלן- אלעד), למד לימודי רפואה בצפת, זאת בהמשך ללימודי הרפואה במולדובה, כך שלא התגורר עם המנוח (ע' 32 ש' 1-9; ת/סע' 4; אישור קופת חולים מיום 15.7.2012; נת/אל סע' 13 ו-29; נת/אל - כתב מינוי מוטבים מיום 16.2.2014 (ז/ע' 10) שם נכתב לצד אלעד, כי כתובתו בעיר נהריה).

ובסעיף 17 להסכם נקבע לאמור: "פרט לאמור בהסכם זה לעיל, אין ולא תהיינה למי מהצדדים בכל עת תביעות וטענות כלשהן זה כלפי רעהו, ובכלל זה לא תהיינה לאף אחד מהצדדים; תביעות רכושיות מכח הילכת השתוף ו/או לאיזון משאבים מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 או מכח כל דין אחר; תביעות למזונות מכל סוג ובכלל זה מזונות משקמים הסתגלותיים וכו'; תביעות בגין זכויות העומדות ל"ידועים בציבור" ע"פ כל דין או כל תביעה אחרת, והם מוותרים על כל תביעה כאמור.

מטעם זה, לא הייתי מתיר הגשת ראיות על מעשי "בגידה", "ניאוף", וכיוצא באלה, בגדריו של דיון במחלוקת ממונית שנסובה על נכסים המוכרים כבני איזון לפי חוק יחסי ממון.

...

ואולם וזה העיקר, נקבע על ידי כב' השופט רועי פוליאק בעניין סידורובה, דברים היפים לענייננו, כי "בכניסה לחיים משותפים בגילאים מבוגרים, בין בנישואין ובין בהתקשרות חוזית, ההפרדה הרכושית היא פעולה מקובלת שאין בה כדי לשלול, כשלעצמה, הכרה במעמד של ידועים בציבור." מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, נבקש לציין כדלקמן: * ראשית, העובדה כי לתובע ולמנוח היו חשבונות בנק נפרדים (ע' 6 ש' 1-12; ע' 32 ש' 10-13) אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן נקבע לפני כשלושה עשורים כי לבחינה מהו משק בית משותף, "אין נפקא מינה, אם יש לבני הזוג חשבון נפרד" (ע"א 107/87 שרה אלון – פרידה מנדלסון, פ"ד מג (1) 431).

* לא מצאנו ליתן משקל של ממש לעובדה, כי שמה של התובעת לא מופיע על חלק ממנוייו של המנוח; ומכל מקום, גרסתה של התובעת כי על פי רוב המנוח הלך עמה לקולנוע לא נסתרה (ע' 8 ש' 20-32; ע' 14 ש' 23-25).

לא נעלם מעינינו, כי התובעת לא השתתפה בהוצאות וסידורי הקבורה של המנוח (ע' 10 ש' 10-13), אך לא מצאנו ליתן לכך משקל של ממש.

פדיון ימי חופשה – בטיוטת חווה"ד מיום 21.8.19 ציין המומחה כי לנתבע נצברה ייתרת זכות של ימי מחלה בסך של 59.79 ימים.

משהצדדים לא ערכו הסכם ממון הרי שהמשטר הרכושי החל בעיניינם הוא זה הקבוע בחוק יחסי ממון - איזון משאבים אשר נערך עם פקיעת הנישואין כאשר כרכוש משותף נחשבים כלל הנכסים שצברו הצדדים במהלך הנישואין במאמץ משותף ואין כוללים נכסי ירושה, מתנה או נכסים שהיו למי מהם קודם הנישואין.

לאחר עריכת האיזון כאמור בס' 48 לעיל, יופחתו מחלקה של התובעת 75,000 ₪ כפי חלקו של הנתבע במיטלטלין כמפורט לעיל וכן יופחת סכום של 30,037 ₪ - חלקה של התובעת בחובות משותפים אשר שולם על ידי הנתבע לאחר מועד הפירוד, בהתאם לחוות דעת המומחה מיום 29.6.20) כמו כן יובהר כי בהתאם לקביעתי לצורך ביצוע האיזון בשיעור שנקבע על המומחה להביא בחשבון האיזון בין הצדדים את פדיון ימי החופשה של הנתבע (הנזקף כנכס לזכותו) כאמור בסעיף 16 לעיל.

...

לאור כל האמור לעיל מצאתי להעמיד את הכנסתו נטו של הנתבע על סך של 25,000 ₪ נטו לחודש לכל הפחות ועל כך יש להוסיף הטבות נוספות בעין בשווה ערך לסכומים נוספים לא מבוטלים אשר לאחר שמיעת הראיות מתרשמת אני כי הנתבע מקבלן מהחברה (חברת יחידים בבעלותו) בהתאם להחלטותיו הוא מעת לעת .

לאור כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את נסיבותיה של המשפחה שלפני, את זמני השהות ואת הכנסות הצדדים מכלל המקורות כמו גם את החלוקה הרכושית, מצאתי לקבוע כדלקמן:   האיש ישלם לידי האישה עבור מזונותיהם של הקטינים סך  של 1,600 בחודש לכל קטין.

סוף דבר  תביעת הנזיקין נדחית.

לנתבע במקרה זה, ראוי כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי חוק יחסי ממון ועל פי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, ויקבע כי כלל הזכויות שנתקבלו בידי הנתבע בשל נכותו אינן ברות איזון בין הצדדים.

. על כן, בפסקי דין רבים תוקן העיוות האמור בדרך יצירתית באמצעות שימוש 2) לחוק יחסי ממון שמטרתו להקנות לבית המשפט שיקול הדעת על 3 ) בסעיף מנת להביא לאיזון משאבים צודק בין בני הזוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות, אם באמצעות עריכת "תחשיב רעיוני" של חלקו של הצד בעל הפנסיה המוקדמת בפנסיה של מישנהו אילו היה פורש ביום הקובע תוך קזוז מחלקו של אותו צד זכאי את החלק של מישנהו בפנסיה העתידית והרעיונית של אותו צד (ר', תמ"ש 48482/07 ש.מ נ' א.מ. לעיל ]פורסם בנבו[; ותמ"ש (נצ') 55595-02-12 ח.נ נ' ד.נ לעיל ]פורסם בנבו[) או הפחתה מסויים 10 בחלק היחסי לאיזון בהקף של "אומדנא דדיינא" (ר', תמ"ש (קריות) 16600- 02 ק.צ. נ' ק.י. לעיל ]פורסם בנבו[), והכל מתוך ראיית תמונת האיזון בכללותה ועל מנת לערוך הסדר איזון משאבים מהותי תוך היתחשבות בשיקולים של צדק, הגינות ושויון בחלוקת המשאבים בין הצדדים בשים לב לנסיבות העניין".

הנתבע לא קיבל פדיון ימי מחלה עם פרישתו, כך שממילא לא זכאית התובעת למאומה בגין פדיון ימי מחלה.

...

בבע"מ 4860/16 פלונית נ' פלוני התייחס בית המשפט העליון לסוגית הפרישה המוקדמת מחמת מצב בריאותי לקוי וקבע כי: "כשלעצמי סבורני, כי המחוקק לא ביקש לשנות מן הדין המהותי גם

תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בלשונו של סעיף 14 (א) הקבוע, כי 29 , "...ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני..., ונרשמה הערה לפי סעיף

יוזכר בתמצית, הסוגיות בהן יש להכריע בפסק דין זה הן: טענת הנתבע כי לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, יש לבצע את איזון המשאבים כך שהוא יקבל חלק גדול מהחלק שתקבל התובעת; טענות להברחת רכוש; טענות הנתבע שאין לאמץ את חוות דעת המומחה בעיניין חלוקת פדיון ימי החופשה שלו ובעניין חלוקת החשבון המשותף.

ניסיון הנתבע להציג את התובעת כבעלת אופק תעסוקתי מבטיח אינו מתיישב עם גרסה זו. עוד יש לציין כי מלבד גילה של התובעת וההיסטוריה התעסוקתית שלה אשר אין בהם כדי ללמד על פוטנציאל הכנסה רב, אין מחלוקת שהתובעת סובלת ממחלת --- (למשל, חקירתו הנגדית של הנתבע בעמ' 27), וגם עובדה זו ודאי אינה פועלת לטובת יכולתה להישתכר.

ההנחה היא כי מספר ימי החופשה הנקוב בתלוש השכר מבטא את אומד דעת המעסיק באשר ליתרת ימי החופשה על פי החוק לה זכאי העובד לענין ניצולם בפועל ופידיונם (ככל שהסתיימו יחסי העבודה).

...

טענת הנתבע כי יש לעדכן את חוות הדעת בנוגע לאופן חלוקת הכספים שבחשבון המשותף – נדחית.

בהתאם, הנתבע ישלם לתובעת לאיזון הנכסים הנזילים סך של 677,367 ₪ (השווה ל- 837,756 פחות 160,389) בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הקרע (21.5.2020) ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 50,000 ₪.

התובעת חזרה על טענתה כי הנתבע לא עמד בנטל להוכחת כוונת שתוף ביחס לירושת הוריה וציינה כי על אף שהצדדים הגיעו להסכמה בעיניין פדיון ימי המחלה הנתבע טרם הגיש מיסמך כתוב בנושא, לאור כל האמור מבקשת התובעת לפסוק בהתאם לסעדים שפורטו לעיל.

איזון משאבים הצדדים התחתנו בשנת XXX ולא ערכו הסכם ממון ביניהם, משכך חלות עליהם הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 ("החוק" או "חוק יחסי ממון") הקובע כי עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוים של כלל נכסי בני הזוג שנצברו במהלך החיים המשותפים למעט, נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.

...

טענות התובעת למחלוקות הנותרות כפי שעלו מסיכומיה איזון משאבים היוון זכויות - לטענת התובעת קביעת האקטואר להיוון הזכויות כפי שנקבעו בעמוד 4 בחוות הדעת הסופית הקובעת כי עליה להעביר לנתבע סך של 56,018 ₪ מקובלת עליה, לשיטתה סכום זה כולל בתוכו גם את מענק היובל.

סוף דבר ניתן תוקף לחוות הדעת של המומחה מיום 23.3.21 (שיטה ב').

תביעת האיש לשיתוף בירושה שקיבלה האישה מהוריה נדחית.

תביעת האיש להשבת סכומים שהוציאה האישה על הנסיעה לXXX נדחית.