ביום 10.4.2018 מונו מומחים לשם פירוק שתוף ואיזון המשאבים – השמאי דן ברלינר וכן רו"ח אלי רואש.
ראו למשל עמ"ש (חי') 41465-10-17 ש' נ' ש' [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] עמ' 17 (25.10.2018) שם ציינו כי "המזונות ההכרחיים של קטין ללא צרכים מיוחדים נעים על המנעד שבין 1,300 לבין 1,400 לפחות ולעיתים אף מעבר לכך..." כאשר במסגרת זו לא נכללות הוצאות בריאות או חינוך, הוצאות עבור פעילות פנאי, בילויים לרבות נסיעות וטיולים, בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הקטינים במהלך החיים המשותפים והוצאות מדור.
על אף האמור ולאור המשקל אשר ניתן לרוח החדשה בפסיקה ביחס לקביעת צורכי המזונות על סך גבוה וראלי יותר התואם את העלייה ביוקר המחייה, מצאתי לערוך איזון באופן שעם סיום לימודיו התיכוניים של ש' או גיוסו לצה"ל ולכל המאוחר בתחילת חודש 9/2022, יופחת סכום המזונות הכולל לסך של 4,500 ₪ במעוגל, לאור הפחתת חלקו של ש' במזונות לסך של 500 ₪.
...
יוער בנקודה זו כי לא שוכנעתי כי יש מקום לקבל את טענת התובעת על כי הנתבע נותן שיעורים פרטיים בשכר, וזאת לאור שיעור הסכומים אותם קיבל בביט מאת גורמים שונים, אשר היה נמוך בחלק מהמקרים, באופן שאינו תואם שכר מקובל בגין עבודה כמורה פרטי.
סיכומו של דבר נכתב כי "בהתאם לשאלות הבהרה כפי שהופנו ע"י המבקשת ש' ס' בקשר לתשלומים והעברות שבוצעו לאחר היום הקובע ע"י הבעל ח' ס' מסתכמים הסכומים שנמשכו אחרי היום הקובע והחוסר בהפקדת מזונות לסך כולל של 69,137 ₪".
המומחה לא זומן להיחקר על חוות דעתו במסגרת דיון ההוכחות אשר נקבע בכלל התיקים התלויים והעומדים.
ובכן, לאחר שעיינתי בחוות הדעת המשלימה וכן בתשובות לשאלות ההבהרה של הצדדים אשר הופנו למומחה על-ידי שני הצדדים, שוכנעתי לאמץ את חוות הדעת השנייה ולחייב את הנתבע בסך של 41,137 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד משיכת הכספים וללא הסכומים אשר נקבעו בגין השלמת תשלומי המזונות – המועד הקובע ועד לסגירת החשבון המשותף, וזאת מאחר ולא הוגשה כל תובענה לתשלום מזונות עבר.
סיכום:
סוף דבר, נקבע כך:
האב יפקיד בתוך 30 ימים את ה-7,500 ₪ אשר הושתו עליו בגדרי ההחלטה מיום 14.7.21, בפקודת חיסכון אשר תיפתח לטובת הקטינים על-ידי האם, לשם מימון טיפולים רגשיים ופסיכולוגיים לקטינים.