איזון משאבים מוניטין ופערי שכר

המבקש מפנה לסעדים שהתבקשו על ידי המשיבה מבית - הדין הרבני בבקשתה למינוי אקטואר, הכוללים איזון משאבים, פיצוי בגין פערי הישתכרות ונכסי קריירה.

חוו"ד לגבי פיצוי בגין פערי הכנסה בין הצדדים, פיצוי בגין נכסי קריירה של המשיב, לרבות מוניטין, וכל הנובע והנלווה לכך, לגבי כל הזכויות מכל מין וסוג שהוא אשר נצברו מיום נשואי ". הצדדים 24.6.2009 ועד למועד הגשת תביעת הגירושין 23.7.2019

לשיתוף רכושי בבית הצדדים, כמו כן תלושי שכר, מסמכים לעניין זכויות סוציאליות, כתובה, תלונות למישטרה.

...

אני סבורה כי די בהתנהלות המפורטת לעיל הן של המשיבה והן של המבקש כדי לקבוע כי שני הצדדים הסכימו לסמכותו של כבוד בית - הדין לדון בכל ענייני הרכוש ביניהם.

לפיכך מכל הטעמים דלעיל כמו לאור הלכת פלמן (ר' בג"ץ 8497/00 פייג - פלמן נ' פלמן, 2003 )) הקובעת עיקרון כיבוד ערכאות הדדי שלפיו כאשר אחת משתי הערכאות – ) 118 ( פד"י נז ( בית - הדין או בית - המשפט – קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע לפניה כדין, הערכאה האחרת לא תיזקק לאותו העניין אף אם נתונה לה סמכות שיפוט מקבילה, אני קובעת כי הסמכות לדון בעניינים הרכושיים בין הצדדים מסורה לבית - הדין הרבני האזורי בנתניה.

בענייני משפחה" (ר' תקנה 258 (ז)( 17 ) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 , התקנות שהיו בתוקף במועד הגשת התביעה) אולם לאור העובדה כי ממילא הוריתי שיתר רכיבי התובענה נתונים לסמכות כבוד בית - הדין הרבני אני מורה כי המשיבה רשאית להגיש בתוך 30 יום כתב תביעה מתוקן לגבי רכיב זה בלבד.

על מנת לעמוד על הפער, יהיה על בית המשפט לשקול בין היתר את השיקולים הבאים: פערי השכר במבחן אובייקטיבי ופשוט, ההכשרה המקצועית, כישוריו האישיים של בן הזוג, השפעתו וזיקתו של כושר ההישתכרות שנצבר לפני הנישואין לכושר ההישתכרות שנצבר בתוך תקופת הנישואין, כושר הישתכרות של בן-הזוג "שכיר" לעומת עצמאי במובן של הבטחון והאופק התעסוקתי, תוצאת איזון המשאבים החשבונאי, משמורת הילדים וחלוקת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים , תשלומי מזונות, יכולת השקום של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין ועוד.

וראה בענין זה פס"ד ביה"ד הרבני נתניה 824780:"לאור האמור, מאחר שהוראת החוק הפשוטה, התואמת גם את גישתו של המשפט העברי איננה מכירה במוניטין אישי כנכס לצורך עריכת איזון המשאבים – לפיכך תביעת התובעת נדחית." על נדון הוון הזכויות אם לשלמם כעת או במועד מימושן ראה לרה"ג מיכאל עמוס שליט"א בספר שורת הדין חי"ז עמ' שעב שמסיק:" מכל האמור עולה שיש לדחות את תביעת הבעל לחייב את האישה בתשלום מיידי של מחצית זכויותיה העתידיות". לאור האמור ביה"ד פוסק כי: ביה"ד דוחה את בקשתה של האישה לאיזון הדירה בנתיבות.

...

. אינה נכס ישיר שירש הנתבע מאמו המנוחה, אולם שוכנעתי כי הדירה ב..

דעתנו כי החוק נתן לגורם השיפוטי שיקול דעת רחב בפסיקה זו. כבר מצאנו שופטים בבתי המשפט שחישבו כל אחד לפי דרכו, הבנתו והשקפתו.

וראה בענין זה פס"ד ביה"ד הרבני נתניה 824780:"לאור האמור, מאחר שהוראת החוק הפשוטה, התואמת גם את גישתו של המשפט העברי איננה מכירה במוניטין אישי כנכס לצורך עריכת איזון המשאבים – לפיכך תביעת התובעת נדחית." על נדון היוון הזכויות אם לשלמם כעת או במועד מימושן ראה לרה"ג מיכאל עמוס שליט"א בספר שורת הדין חי"ז עמ' שעב שמסיק:" מכל האמור עולה שיש לדחות את תביעת הבעל לחייב את האשה בתשלום מיידי של מחצית זכויותיה העתידיות". לאור האמור ביה"ד פוסק כי: ביה"ד דוחה את בקשתה של האשה לאיזון הדירה בנתיבות.

זכויות אלה הן למעשה מיטלטלין, נכס בר חלוקה במסגרת איזון משאבים בין בני זוג לשעבר.

הרי על מנת לידון בפערי שכר, נכסי קריירה ומוניטין, יש לידון במסת הרכוש תחילה.

...

מעבר להיותה של ההחלטה קמא החלטה דיונית כאמור, סבורני כי אין מקום להורות על מינוי מומחה כמבוקש, מהטעם שחוות דעת בנושא דנן איננה נדרשת בשלב זה של הדיון.

סבורני כי במקרה דנן כאמור, ככל שייקבע כי מי מיצירות האומנות אכן נצברו במהלך חייהם המשותפים של המבקשת והמשיב ואין להן ערך כלכלי מוכח (כטענת המשיב), דינן כדין מיטלטלין משותפים, ויש אפשרות להורות על חלוקת מיטלטלין אלה בעין; ככל שיוחלט בהמשך ההליך על חלוקה בעין (או בדרך אחרת) של יצירות האומנות שנצברו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג שבהליך קמא, ותתעורר אז שאלת שוויין של היצירות והצדדים לא יגיעו להסכמה בדבר חלוקתן בעין (או בדרך אחרת) כאמור לעיל, ישקול בית משפט קמא מחדש את שאלת מינוי המומחה להערכת השווי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

נושא זה של נכסי קריירה, מוניטין אישי ופערי הישתכרות, מקורו בסעיף 8.2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המאפשר לבית הדין לקבוע איזון לא שוויוני: "בהיתחשב בין השאר בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההישתכרות של כל אחד מבני הזוג". לעניין זה נביא מה שכתב הרכב דנן בתיק 1156273/4: "החוק מדבר על "נכסים עתידיים". לאמור, נחזה את העתיד, האם למי מהצדדים צפוי להגיע נכס עתידי בדמות פערי הישתכרות, כתוצאה מהחיים המשותפים.

בית המשפט דחה את הבקשה בנמקו, כי על האשה לשאת במס, רק במקרה והעברת שוויין אליה תיעשה בדרך של מימוש המניות ומכירתן, וככל שמימוש זה חייב במס, אולם ככל שהמבקש יבחר לתת לה את שוויין של המניות ממקור מימון אחר, והעמדת המימון תהא כרוכה במס, הרי מדובר בחיוב אישי של האיש החל עליו: "כשם שאין המשיבה צריכה לשאת במס ההכנסה החל על משכורות המבקש, ככל שיבחר לממן את חלקה בשווי המניות ממשכורותיו, כך אין היא צריכה לשאת במס הכרוך במשיכת דיבידנד, אשר אף הוא הכנסה מן החברות". האיש ערער על כך לביהמ"ש המחוזי.

" דברים אלה נכונים, אך לא בהכרח עמדת רשות המיסים נוגעת לנדו"ד. אם אכן האשה הייתה שותפה בחברה והיו לה מניות בחברה, והבעל היה מעביר מחצית מהמניות לאשה, כי אז לכאורה החלטת מסוי 7681/14, הייתה חלה על העברה זו. אולם במקרה שלפנינו, וכפי שכתבנו, האשה אינה מחזיקה במניות החברה, וטוען האיש שיצטרך למכור את המניות לצד ג' ע"מ שיוכל לשלם לאשה את חלקה באיזון המשאבים.

...

ע"מ לעשות סדר בדברים, נביא את החלטת הרכב דנן מיום 2.1.2020: "בית הדין סבור כי לאישה זכות למזונות כל עוד לא חולק הרכוש. שהרי במקרה שלפנינו אין לחייב את האישה בגירושין, ואם הייתה מקבלת את חלקה ברכוש הרב, ודאי יכלה לכלכל עצמה. אין לאפשר מצב בו הרכוש יישאר בידי הבעל, והאישה לא תקבל מזונות עקב גירושין. שאם כן צודקת האישה שאין להתגרש קודם חלוקת הרכוש. ברם, עם חלוקת הרכוש יופסקו מזונות האישה לחלוטין. ובעניין הוצאות המדור ואחזקתו, יבחן בית הדין את חלקו של האב במרכיב זה בזמן המתאים.

חקירת המומחה ע"י ב"כ האישה בית הדין הבהיר במספר החלטות, שאין לאפשר חקירת מומחה מטעם בית הדין אלא במקרים חריגים, ואין כאן המקום לעשות זאת.

לאור כל האמור לעיל קובע בית הדין כדלהלן: המומחה ימציא לבית הדין פסיקתאות ביחס לנכסים ההוניים של האיש - ארבעת קופות הגמל (מיטב דש), שני ביטוחי מנהלים ושתי קרנות פנסיה, וקרן השתלמות.

בשנות השיא של משרדו הרויח כ- 17,000 ₪, אולם לאחר שהאשה הרסה לו את המוניטין הרויח כ- 6,000 ₪ בלבד ובעבר התאפשרה רמת החיים הגבוהה בטרם הרסה את שמו, בטרם החל קיפאון בתחום הנדל"ן ובטרם היתה הצפה של עורכי דין בעיר.

עם זאת, רק בנסיבות קיצוניות יסטה בית המשפט מכלל האיזון של מחצה על מחצה, כאשר מטרתו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון היא, להקנות לבית המשפט שיקול דעת לבצוע איזון משאבים צודק בין בני זוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות (ראו, ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529, 614).

בנוסף וכפי שקבעתי במסגרת תביעת המזונות, התרשמתי כטענת האשה כי כיום קיימים פערי שכר בין בני הזוג, כאשר נכון להיום האיש מרויח כ- 30,000 ₪ נטו ואילו האשה כ- 15,000 ₪.

משכך, ושעה שקבעתי כי רב הנסתר על הגלוי באשר לרכוש האיש, אני סבורה כי באיזון הראוי בין הצדדים ונוכח פערי ההישתכרות ביניהם כפי שקבעתי לעיל, האיזון הראוי ביניהם להפעלת הוראות סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון הוא כי האיש הוא שיישא בהפרשי המשכנתא ששולמו עבור בית המגורים של הצדדים לאחר הקרע והאשה לא תדרש להעביר לו מחצית מזכויותיה הסוציאליות (בסך של 16,440 ₪) ומחצית המיטלטלין שהיו בבית הצדדים.

...

משכך, אני קובעת כי האיש אינו זכאי לקבל דמי שימוש לתקופה עד ליום 01/09/2021, מועד פקיעת צו המניעה.

בנסיבות אלו, אני קובעת שהאישה תשלם לאיש דמי שימוש עבור התקופה שממועד פקיעת הצו ביום 01/09/2021 ועד מועד מכירת בית הצדדים בחודש נובמבר 2021 ובהתאם לשווים על פי חוות דעת השמאי מיום 17/01/2022.

סוף דבר מורה על סגירת התיקים שבכותרת.