איזון משאבים בין בני זוג לאחר סיום הנישואין

התובע הפנה להסכם שנערך בין בנו לבין הנתבעת בחודש 9.14, עקב סיכסוך שנתגלע ביניהם, ובין היתר לסעיף 21 להסכם לפיו, על בית המגורים נשוא התביעה לא יחול איזון המשאבים בין בני הזוג, שכן הבית שייך לבעל בלבד הואיל וזה ניבנה לפני נשואי בני הזוג.

בית המגורים, כך נטען, היה בשלבי הבניה הראשונים לאחר סיום עבודות השלד ומאחר ומחמוד היה לחוץ כספית באותה עת היא לא הססה ליתן עזרה כספית במימון עבודות הגמר ע"י העברת כספים, במזומן, בשיקים ובהעברות בנקאיות, לידיו.

הכרעה לאחר שעיינתי היטב בכתבי ביה"ד על מצורפיהם ובחנתי את כלל המסמכים שצורפו לסיכומים, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, על סמך הפסיקה המקובלת בכל הנוגע לביטול רישיון (כולל פסיקת ביהמ"ש העליון מהעת האחרונה), לאור ראיות הצדדים הנוגעות להשקעה הכספית בבית המגורים ולאור העובדה כי הליך זה אינו מיתנהל בין בני הזוג עצמם (על כל המשתמע מכך), אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת פיצוי בסך של 80,000 ₪.

...

הכרעה לאחר שעיינתי היטב בכתבי ביה"ד על מצורפיהם ובחנתי את כלל המסמכים שצורפו לסיכומים, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, על סמך הפסיקה המקובלת בכל הנוגע לביטול רישיון (כולל פסיקת ביהמ"ש העליון מהעת האחרונה), לאור ראיות הצדדים הנוגעות להשקעה הכספית בבית המגורים ולאור העובדה כי הליך זה אינו מתנהל בין בני הזוג עצמם (על כל המשתמע מכך), אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת פיצוי בסך של 80,000 ₪.

החוק אינו מעמיד לבן הזוג אלא זכות חיובית דחויה לאיזון משאבים – בין בני הזוג - שתהא בת מימוש רק לעת פקיעת הנישואין.

לאחר סיום הליכי המימוש לגבי הנכס שהענקתו בוטלה, יינתן הפטר לחייב בהתאם להסכמות שבין הצדדים וכמפורט בהחלטה בתום הדיון שנערך ביום 14/7/21.

...

הצדדים ערכו ביניהם זיכרון דברים לפיו ישלם המשיב לחייב, תמורת זכויותיו וזכויות בת זוגו סך של 600,000 ₪ בתשלומים כדלקמן: 100,000 ₪ בתוך 30 יום, סך של 335,000 ₪ על ידי העברת חלקם של החייב ואשתו בחוב המשכנתא על שם המשיב ואשתו, ושחרורם מחוב המשכנתא.

על פי סעיף 4 לזיכרון הדברים "מוסכם בין הצדדים כי הסכם מכר מפורט ייחתם בין הצדדים לאחר שיתקבל טופס 4 לבית". החייב והמשיב לא טענו שנחתם בסופו של דבר הסכם מפורט.

לפי כך אני קובע שהערת האזהרה אינה תקפה כלפי הנאמן.

לפיו על הרכוש הזוגי של מי שנישאו לאחר מועד תחילתו של החוק (יום 1.1.1974 ) יחול "הסדר איזון משאבים". על פי הסדר זה, במועד סיום הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוים של כלל נכסי בני הזוג ללא הבחנה על שם מי נרשמו (סעיף 5(א) לחוק; להלן: "נכסים בני-איזון"), למעט נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (סעיף 5(א)( 1) לחוק; להלן: "נכסים חצוניים").

ראשית, וכמפורט לעיל, משמעות הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון היא שנכסים שנצברו בתקופת הנישואין, ללא קשר לשאלה על שם מי מבני הזוג הם נרשמו (השוו גם סעיף 9 לחוק יחסי ממון), צריכים להתחלק (להתאזן) בין בני הזוג בעת פרידה ]בע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 7.1.14 )[.

...

הנתבע לא התנגד לסעד של פירוק השיתוף שביקשה התובעת ועל כן אין אלא להיעתר לו. אין חולק שממועד הקרע קיבל הנתבע לידיו את תשלום דמי השכירות של הדירה במלואו של שני הצדדים.

לפיכך אני קובעת שבעת חלוקת XXX וממנו פרע את התשלום למנוי ה תמורת הדירה יתווסף לחלקה של התובעת בתמורה גם חלקה בשכר הדירה שהתקבל לידי בעדה וכן מחצית XXX הנתבע בעד החודשים 8/18 ועד 12/21 בהפחתת עלות תשלום מנוי ה מהתשלומים בהם נשא הנתבע בעד הדירה במהלך תקופה זו. החל מחודש 1/22 יעביר הנתבע לתובעת מחצית מתקבולי שכר הדירה והצדדים יישאו באופן שווה בכל ההוצאות שיחולו עליהם בדירה.

סיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: איזון משאבים יערך כמפורט בסעיף 52 לעיל.

פסק דין זה יעסוק בשאלה האם רשאי בן זוג, שאין בכוונתו לסיים את קשר הנישואין, לעתור לאיזון משאבים.

זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג" במילים אחרות, עם פקיעת הנישואין קם בין בני הזוג חיוב אובליגאטורי לאזן ביניהם את שוים של נכסיהם, או בלשון אחר – לבצע "איזון משאבים" ראו: ע"א 1915/91 יעקובי נ' .

המשאבים יסתפק בפרוק הקשר הרכושי בין בני הזוג ולאחר מכן לא יפעל להתרת הנישואין, או אף יכביד על בן הזוג האחר בהתרתם".

...

למסקנה זו ניתן להגיע גם בדרך נוספת.

טענת התובעת כי לצורך בירור התובענה יש לעשות שימוש בסעיף לחוק 75 לוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984 דינה להידחות, שכן אין מקום לעשות שימוש בסמכות כללית מקום בו קיים דין ספציפי ויש להעדיפו על פני דין כללי ראו: ע"פ 107/73 "נגב תחנת שירות לאוטומוביל בע"מ" נ' 642 ; ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר 32 ,640 ( מדינת ישראל, פ"ד כח ( .

לאור האמור, בהעדר עילת תביעה, אני מורה על מחיקת התביעה מכוח תקנה 41 (א) ( 1) לתקנות .

" בסעיף 8(4) לחוק נקבע שבית המשפט רשאי "בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת... לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע". בסעיף 8(3) לחוק נקבע שבית המשפט מוסמך "לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע". דהיינו: לאחר התיקון הנ"ל, צומצמה בררת המחדל הקבוע בחוק, וכיום ניתן להורות על ביצוע איזון משאבים בין בני הזוג גם בטרם הגירושין/התרת הנישואין- בהתקיים אחד התנאים הקבועים בחוק.

על אף האמור, במסגרת ההליך שבפני התובע העלה טענות סותרות והפוכות, לרבות טענות לפיהן הנתבעת כלל לא חפצה בסיום נשואי הצדדים גם לאחר שעזב את דירת הצדדים, ותביעת שלום הבית שהגישה מהוה הוכחה לכך, והלכה למעשה הנתבעת כלל לא סברה שנסתם הגולל על נישואיהם של הצדדים.

...

ויודגש; תשלומי מזונות/השתתפות בהוצאות בין בני זוג שנפרדו בוודאי אינם בגדר אינדיקציה לשיתוף רכושי כלשהו- אלא ההפך הגמור מכך! בנסיבות אלה, לא מצאתי לקבל את טענות התובע באשר לטענות שלום הבית שהעלתה הנתבעת, המשך ניהול חיים משותפים כלכליים, והשלכתם של שני אלה על המועד הקובע, והן נדחות בזאת.

אשר על כן אני קובע כי מועד הקרע בין הצדדים הינו 1/8/2018.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 1,500 ₪.