מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איזון משאבים בחלוקת ערך חברה בבעלות משותפת

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2024 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ראו שחר ליפשיץ השתוף הזוגי (נבו 2016) 187-185: "ככלל, יש לשמר את ההבחנה בין נכסי המאמץ המשותף לנכסים החיצוניים גם כשמדובר בפירותיהם של הנכסים הללו, בהשבחה טבעית שאינה דורשת מאמץ של מי מבני הזוג בזמן הנישואים או בתחליפים של נכסים פרטיים. לפיכך פירותיהם של נכסי המאמץ המשותף ייכללו באיזון המשאבים, ואילו ריבית בקרן פרטית, עליית ערך של תיק השקעות פרטי או דמי שכירות מדירה פרטית, שנשמרו בנפרד מכלל נכסי המשפחה, ייחשבו לחיצוניים ולא ייכללו באיזון המשאבים. עם זאת, יש לקבוע שני חריגים לכלל היסודי הקובע כי דין הפרי – השבח והתחליף – כדין העץ. על פי החריגים הללו, פירות, השבחה ותחליפים של נכסים חצוניים ייחשבו בכל זאת לנכסים בני איזון בשני מצבים: המצב הראשון הוא של השבחת הנכס הפרטי הדורשת מאמץ מתמשך במהלך הנישואין, כגון טפול בתיק השקעות על ידי הבעלים הרשום המטפל בתיקו האישי כחלק מעבודתו המקצועית, השבחת ערך של חברה פרטית על ידי בעל מניות העובד בחברה באופן שעבודתו מסוגלת להשפיע על ערך המניות שלה, או השבחה והשכרה של נדל"ן הנעשית במהלך הנישואים בהקף רחב הדורש הקדשת זמן רב ומומחיות. במצבים מעין אלה יש לראות את תוספת הערך כפרי מאמץ משותף שיש לכלול באיזון המשאבים, ואילו הנכס עצמו (ללא התוספת) אינו בר איזון. המצב השני הוא של שתוף בן הזוג, כלומר שתוף מי שהנכסים החיצוניים אינם רשומים על שמו, בניהול הנכסים החיצוניים, שימוש במשאבי המשפחה לצורך השבחת הנכסים החיצוניים, עירבוב הפירות המופקים מהנכסים החיצוניים עם הנכסים המשותפים או עירבוב תחליפי הנכס החצוני עם כלל הנכסים הזוגיים – כל אלה ילמדו על כוונת שתוף בפירות הנכסים החיצוניים או אפילו בנכסים החיצוניים עצמם, ולכן השבח, הפירות והתחליפים ייחשבו למשותפים". במקרה שלפניי, האשה לא פרטה מהם הנכסים שהושבחו לשיטתה בתקופת החיים המשותפים ומהו השבח שנוצר לטענתה.
טענתה החלופית של האשה בסיכומיה, כי יש להפעיל את הסמכויות המיוחדות הקבועות בסעיף 8 לחוק יחסי ממון: בסיכומיה טענה האשה לראשונה כי ככל שתדחה טענתה לשיתוף ספציפי בבית, יש להפעיל שקולי צדק ולקבוע כי על פי סעיף 8(1) לחוק יחסי ממון שוויים של נכסים נוספים לא יאוזן או כי על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון חלוקת הנכסים באיזון המשאבים לא תהיה שווה.
...
האישה הוסיפה וטענה כי העובדה שהאיש שמר לעצמו כספים רבים בלי להפריש אף לא חלק מהם לחשבון המשותף, גרמה לה לתסכול רב. דברים אלה תומכים במובהק במסקנה כי לא הייתה כוונת שיתוף ביחס לפירות והשבחת נכסי הירושה.
גם עובדה זו תומכת במסקנה שההסכם לא בוטל.
גם טענות האישה באשר להיקף השיפוצים שנערכו בבית, מעבר לשאלת עלותם ומקורות מימונם, לא הוכחו במלואן ושוכנעתי כי היא הפריזה בתיאוריה.
משכך, יש לדחות את התביעה לדמי שימוש שהיא תביעה כספית על סכום דמי השימוש הנטענים ממועד הקרע ועד למועד הגשת התביעה.
סיכום: בהתאם לכל המפורט לעיל: טענת האישה בתביעתה כי היא זכאית למחצית מהפירות והתשואות שהופקו במהלך החיים המשותפים מנכסים שירש האיש – נדחית.
טענת האישה לשיתוף ספציפי בבית – נדחית.
עתירת האיש לחיוב האישה בתשלום דמי שימוש בתקופה שממועד הקרע ועד למועד הגשת תביעתו – נדחית, אין מקום לחייב את האישה בתשלום דמי שימוש לאיש עד למועד הפינוי שנקבע.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אין חולק, כי התמורה הכוללת בסך 76,000 ₪ בגין מכירת מניותיו של הנתבע בחברת ג.ש הועברה לחשבון המשותף של הצדדים – ממנו משולמת ההלוואה המשותפת שנטלו הצדדים בגין הלוואת הבעלים שניתנה לחברת ג.ש. ביום 11.1.2018 הגישה התובעת את התובענה דנן, בגדרה היא עותרת לפירוק שתוף ואיזון משאבים בין רכוש בני הזוג.
אם כן כאמור, טענותיה של התובעת בסיכומיה ביחס לחברת ג.ש הנן בעיקרן טענות הכרוכות אחר היעדרם של מסמכים שלא הוצגו למומחה מטעם בית המשפט לצורך עריכת חוות הדעת, כמו גם הכנסות לא מדווחות ו"ניפוח" הוצאות החברה, המהוים לשיטתה מידע מהותי שהיה בו כדי לשנות ממסקנתו של המומחה, המצדיק ביצוע איזון משאבים בחלוקה בלתי שויונית, לטובתה.
בנוסף העיד המומחה, כי עמדו לפניו אינדיקאציות נוספות בהערכת שווי חברת ג.ש, כגון הסכם חלוקת הרכוש שערכו הצדדים: "ת. תאמיני לי שאני רוצה לתת תשובה שהיא מדויקת כי בסוף את יודעת, היו לנו עוד אינדיקאציות לגבי השווי לאורך הדרך. למשל אם באמת ההסכם הזה שמדובר עליו נחתם בזמן אמת, אז אם אני לא טועה טלי שם רושמת, או הצדדים רושמים שיחרר אותי מההלוואה, תן לי 130 אלף וגמרנו את ההיתחשבנות
...
חרף החלטתי, משך כחצי שנה לא פעלה התובעת להגשת תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים מטעמה וימים בודדים עובר לדיון ההוכחות שנקבע, עתרה בבקשה כי "כתבי טענותיה על נספחיהם יהוו תצהיר עדות בתיק". ביום 22.3.2023, לפנים משורת הדין, בהעדר תגובת הצד שכנגד לבקשה, על מנת שמלוא היריעה תהא פרוסה בפני בית המשפט ונוכח מועד פתיחת ההליכים בתובענה וההכרח לקדם בירורה אל עבר הכרעה, ניתנה החלטתי כי עדותם של בעלי הדין תישמענה בחקירה ראשית (ונגדית), בהתאם להחלטת המותב הקודם, כב' השופט בן שלו מיום 26.1.2022.
לאור האמור, משהצדדים אינם חלוקים עם חוות דעת האקטואר בעניין איזון הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות, בשים לב לכך שהסכומים שעל הנתבע להעביר לידי התובעת הם סכומים זניחים ועל מנת שלא להותיר ההתחשבנות בין הצדדים פתוחה, אני מורה על איזון הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שנצברו לצדדים בתקופת הנישואין בהתאם לשיטה א' בחוות דעת המומחה, ולפיה כאמור על הנתבע להעביר לידי התובעת סך של 1,982 ₪, נכון למועד התחשיב.
לאור האמור לעיל, עתירת התובעת לחלוקה בלתי שוויונית נדחית.
סוף דבר הנני מאמצת בזה את חוות דעת המומחה במלואה, לרבות ביחס להערכת שווי חברת ג.ש כשווי אפס.
לא מצאתי, כי נותר עוד סכום לחלוקה מתוך החזר הלוואת הון הבעלים שנתנה חברת ג.ש לנתבע, והנני דוחה טענה זו. לא מצאתי, כי נותר סכום לחלוקה ביחס לכספי התמורה מחברת ל.ס והנני דוחה טענה זו. התובעת תשיב לידי התובע סך של 5,480 ששולמו לה ביתר בגין חלקה בכספי התמורה מחברת ל.ס. טענותיהם ההדדיות של הצדדים ביחס להשבת כספים מזומנים ותכשיטי זהב – נדחות.
טענות הנתבע באשר להשבת מיטלטלין – נדחות.
לאחר ששקלתי את כלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי הטענות והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך ובשים לב לתוצאת ההליך, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל והוצאות עבור הנתבע הוא בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

החייב בעדותו חזר על גירסתו לפיה הסכם הגירושין ערך איזון כלכלי בהעברת הדירה למשיבה ובהעברת החברה לבעלות החייב, וכדבריו: "החברה מול הבית זה היה איזון כלכלי, כך העורכי דין הסכימו, כי הבית זה כנגד החברה" (עמ' 2, שורות 18-19).
המשיבה הפניתה לכך שהחייב היה זכאי לקבלת פיצויים בסכום נכבד מעבודתו הקודמת, והכספים נצברו בחברת "כלל". בנגוד לטענת המנהל המיוחד לפיה המשיבה לא היתה זכאית לאיזון משאבים, מאחר ולא עבדה במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג, הרי שצבירת הכספים מעבודתו של החייב במקום העבודה מהוה רכוש משותף.
הן החייב והן המשיבה טענו כי באותה עת החברה היתה פעילה ועל כן היה לה ערך מבחינת חלוקת הרכוש.
" הינה כי כן, מהוראות הסכם הגירושין עולה, כי לא מדובר היה בהעברת הזכויות למשיבה ללא כל תמורה, אלא שהצדדים ביקשו לערוך איזון משאבים, תוך שהמשיבה תקבל את זכויות החייב בדירה ואילו החייב יקבל את הבעלות בחברה, בכספים בחברת "כלל" ובחשבונות הבנק.
...
המסקנה המתחייבת לדעתי מכל האמור היא אפוא כי יש תחולה בענייננו לחריג הקבוע בסעיף 96(ג)(2) לפקודה, ומכאן שלא היה מקום להורות על ביטול ההענקה.
מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם ההסברים שמסרה המשיבה לגבי מצבה באותה עת. בסופו של דבר, התוצאה לפיה המשיבה נותרה כבעלת הזכויות בדירה (ולפיכך היא הזכאית היחידה לקבלת יתרת כספי התמורה, בעת שנאלצה לפנות הדירה ולאפשר מכירתה בהליכי המימוש בהם נקט הנושה המובטח), היא גם תוצאה הוגנת, ההולמת את נסיבותיה האישיות של המשיבה, כפי שפורטו בתגובתה.
נוכח המפורט לעיל, הבקשה לביטול הענקה – נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב [הרכב יא] מיום כ"א בסיוון התשפ"א, (1.6.21) פסק דין שהכריע לגבי איזון המשאבים בין הצדדים, בדגש על חלוקת ערך החברה שבבעלות המערער (להלן גם: האיש) ואחיו.
ובנוסף לכך: כבר נפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן קיט) כי אין נכון שאחר הגירושין יישארו עסקים משותפים בין הצדדים.
...
עלתה גם טענה לגבי ניכוי חובות, אולם בדיון לפנינו התברר כי ישנה הסכמה בין הצדדים לגבי עניין זה. דיון והכרעה עתה נבוא להכריע לגופם של דברים: לגבי הטענה כי חברת [א'] הוקמה מכספים שהיו בבעלות המערער ממכירת חברת [ב']: לא מצאנו טעות בהחלטת בית הדין האזורי.
בית הדין ניתח את העובדות והגיע למסקנה שהחברה היא ברת־חלוקה, ובהתבסס גם על הבהרת המומחה מיום כ' בשבט התשפ"א (2.2.21) שעיקר כספי המכר של חברת [ב'] לא הושקעו מעולם בחברת [א'] ושגם מקצת הכספים שייתכן שהושקעו ניתנו בתור הלוואת בעלים שהוחזרה.
טענה זו נדחית, שכן אי אפשר להעביר את המניות בפועל מבלי לפגוע ישירות בערכן, וזאת בשל מצב היחסים בין הצדדים שוודאי אינו תקין.
לפי פסק הדין: שווי הנכס לצרכי איזון יחושב ברוטו, אך במקרה של מכירת מניות ותשלום מס בעתיד – תשלם בת הזוג את סכום המס בגין חלקה במניות עד למועד הקרע, בכפוף "להצגת אישור מטעם רשות המיסים עם הסכום הסופי שעל התובעת לשלם בפועל". בפסק דין (890096/7) שניתן בבית הדין הגדול (ושחתומים עליו שניים מהחתומים מטה) נקבע: לאחר העיון ולאחר שמיעת דברי הצדדים בשאלה עקרונית זו אנו מקבלים את הערעור גם בנקודה זו: שווי העסק לאיזון יהיה שוויו לאחר ניכוי מס חברות משוויו לפי הערכת שמאי.

בהליך תמ"ש 16865-11-14 שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בעניינינו, הנתבעים לא הוכיחו ויתור מפורש של התובעת בהסכמים על זכויותיה לאיזון משאבי הצדדים וחלוקת הרכוש, לא מלשון ההסכמים ולא מנסיבות כריתתם.
כבר עתה יובא, כי לאחר שבדקתי את התשתית הראייתית שהונחה לפני, שמיעת עדויות הצדדים והתרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט מהם - אני מוצאת לקבל את גרסת הנתבע לפיה בתקופה הקובעת לא נצבר רכוש משותף וכי רווחים מהנכסים שנצברו לו לפני תקופת הנישואים מוחרגים מאיזון המשאבים.
(סע' 32); הנתבע רכש ושיפץ אחוזה גדולה ומפוארת באיזור היוקרתי קינגס פוינטס, בניו יורק בעלות של כ- 1.5-2 מיליון דולר ארה"ב. לאחר מכן האחוזה נמכרה ותחתיה רכש אחוזה גדולה יותר באותו האיזור בעלות 8 מיליון דולר ארה"ב. (סע' 37); הנתבע היה מעורב בפרויקט נדל"ן גדול במוסקווה, רוסיה ונסע לשם כ-30 פעמים בשנים 1998-2003 (סע' 38-39); בבעלות הנתבע יכטה; הנתבע סיפר לה שהרויח כ-$200,000,000 מעליית ערך הזהב בשנים האחרונות לחייהם המשותפים (סע' 42); בבעלותו דירה באיזור יוקרתי ב..
חברת פיתוח בע"מ" להמחאת זכויות בנכס; נספח יב' - הסכם מיום 1.12.03 בין שותפויות לבין הנתבע לפיו הנתבע ישקיע $1,000,000 וכן ממומחיותו, ניסיונו וזמנו; נספח יד' - הצעת מחיר מיום 3.6.04 שהוגשה לאיש לתיכנון בתים ערוניים בקווינס ניו-יורק; גם אם יש במסמכים כדי להוכיח שותפות של הנתבע בחברות, לא הוכח באילו שנים הוקמו החברות ולא נסתרה גרסת הנתבע כי קודם החיים המשותפים, ולא הוכחה כוונת שתוף בהם עם התובעת.
...
מסקנה זו גם מתחזקת מעדותו של א., לפיה בתקופה הקובעת לא החזיק הנתבע נכסי נדל"ן בניו יורק (פרוט', עמ' 47 שורות 28-35; עמ' 56 שורות 19-30; סעיפים 6-8 לתצהירו), אשר לא נסתרה ומהימנה עלי.
לא שוכנעתי שיש בכך ממש.
לאור כל האמור לעיל, התובעת לא הוכיחה תביעתה הרכושית והיא נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו