איזון בין זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבע לקניין

ג - דיון והכרעה סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". בהחלטתו ברע"א 10905/07 ‏‏LAUDERBAIE YACHTS LTD‏ (חברה זרה) נ' יצחק טאוב (29.6.2017) עמד בית המשפט, בין השאר, על פרשנותו של סעיף זה: "הלכה היא כי בנגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית [ראו: רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ, פס' 4 (14.2.2016) (להלן: עניין אור בנמל)]. בשלב הראשון, נבחנת יכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בהוצאות שתפסקנה מבחינה כלכלית. בכלל זה, בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטירחה הצפוי וסכויי התביעה. אם במסגרת בחינה זו התובעת לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע במידה ותביעתה תדחה, הדיון עובר לשלב השני. בשלב השני, בית המשפט יבחן האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, בית המשפט קובע את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נידרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין, בדומה לאיזון הנערך לשם החלת סעיף 519 לחוק, כאמור [ראו: עניין אור בנמל, פס' 4]. כמו כן, בקביעת הערובה רשאי בית המשפט להיתחשב בנכונותם של בעלי השליטה בחברה לערוב באופן אישי להוצאות". הינה כי כן, הכלל אשר עוגן בסעיף 353א' לחוק החברות הינו כי יש לחייב תובעת שהיא חברה להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת לו תדחה התביעה – אלא אם הוכיחה התובעת כי קיימות נסיבות המצדיקות חריגה מכלל זה. כאשר הבקשה מתייחסת לחברה, הנטל עליה להראות כי בנסיבות העניין אין זה נכון או מוצדק להטיל עליה להפקיד ערובה או כי מצבה הכלכלי איתן (לעניין זה ראו דברי בית המשפט ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.2016) והאסמכתאות המובאות שם; רע"א 10376/07 ‏ל. נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009); רע"א 4890/16 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ נ' הוצאה מוכרת בע"מ (22.8.2016); רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (23.5.2011); רע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1984) בע"מ (14.2.2019)).

...

משכך, ונוכח הכלל לפיו על תובעת שהיא חברה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת לו תידחה התביעה, אני סבורה כי המאזן נוטה לעבר היעתרות לבקשה.

יחד עם זאת, בשים לב לנסיבות העניין ולהסכמתו של מר שלמה סבג, אני מורה כי הערבות תינתן על דרך של הפקדת ערבות אישית של מר שלמה סבג.

אשר לגובה הערובה, לאחר ששקלתי את מורכבות ההליך, גובה התביעה וכלל נסיבות העניין, אני קובעת כי גובה הערבות יעמוד על סכום של 40,000 ₪.

בשלבים השני והשלישי נידרש בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע לקניין.

...

קדמה לתביעה בתיק זה תביעה שהגיש הנתבע נגד התובעת בבית הדין לעבודה (במסגרת תיק סע"ש 10558-04-18) אשר הסתיימה בהסדר פשרה שניתן לו ביום 18.2.2020 תוקף של פסק דין, ולפיו התובעת תשלם לנתבע סך של 50,000 ₪.

דיון לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, מצאתי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בגין התביעה.

אשר לסיכויי התביעה, שאלה זו מצויה מצריכה ברור עובדתי ושמיעת ראיות ולא שוכנעתי כי הסיכויים כה גבוהים באופן שיש לפטור את התובעת מהפקדת ערובה.

מכל האמור לעיל, יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

דיון והכרעה סעיף 353א' לחוק החברות קובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". בהתייחס לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע נפסק: "על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בערבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תדחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים [...]. הלכה היא כי בנגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית [...]. בשלב הראשון, נבחנת יכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בהוצאות שתפסקנה מבחינה כלכלית. בכלל זה, בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטירחה הצפוי וסכויי התביעה. אם במסגרת בחינה זו התובעת לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע במידה ותביעתה תדחה, הדיון עובר לשלב השני. בשלב השני, בית המשפט יבחן האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, בית המשפט קובע את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נידרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין, בדומה לאיזון הנערך לשם החלת סעיף 519 לחוק, כאמור [...]. כמו כן, בקביעת הערובה רשאי בית המשפט להיתחשב בנכונותם של בעלי השליטה בחברה לערוב באופן אישי להוצאות." [רע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' טאוב (29.06.2017)].

...

לנוכח העובדה כי התובעות לא הצביעו בטיעוניהן על טעם נוסף המצדיק מתן פטור מחיוב בערובה ולאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי התובעות לא עמדו בנטל לסתור את החזקה בדבר הצורך בהפקדת ערובה.

קביעת גובה הערובה: משהגעתי למסקנה כי על התובעות להפקיד ערובה להוצאות הנתבעות, אבחן להלן את גובה הערובה הנדרשת.

בשים לב למכלול השיקולים שפורטו לעיל, אני מורה לתובעות להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות בסך 50,000 ₪ עבור כל נתבעת, סך הכל 200,000 ₪, זאת על הצד הנמוך.

כפי שנפסק, במסגרת זו בית המשפט נידרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין (ראו: רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 13, 11.2.2009).

...

טענות המשיבה דין הבקשה להידחות בהיותה סתמית, האמור בה נטען בעלמא ולא צורף לה תצהיר לאימות הטענות העובדתיות המועלות בה. הבקשה מוגשת במטרה לסכל את בירור התובענה, והתנהגותה של המבקשת נגועה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים.

דיון והכרעה סעיף 353א' לחוק, שכותרתו "ערובה להוצאות משפט" קובע כהאי לישנא: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". ברע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' טאוב, פסקה 14 (29.6.2017), סיכם השופט דנציגר את ההלכה אודות סעיף 353א' לחוק ופירט כיצד יש לבחון בקשה להפקדת ערובה על ידי תאגיד בערבון מוגבל לפי סעיף 353א' לחוק , כדלהלן: "אשר לחיובה של החברה בהפקדת ערובה; ... על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בעירבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תידחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים [...] הלכה היא כי בניגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית [...]. בשלב הראשון, נבחנת יכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בהוצאות שתפסקנה מבחינה כלכלית. בכלל זה, בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטרחה הצפוי וסיכויי התביעה. אם במסגרת בחינה זו התובעת לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע במידה ותביעתה תידחה, הדיון עובר לשלב השני. בשלב השני, בית המשפט יבחן האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, בית המשפט קובע את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין, .... כמו כן, בקביעת הערובה רשאי בית המשפט להתחשב בנכונותם של בעלי השליטה בחברה לערוב באופן אישי להוצאות". מן הכלל אל הפרט השלב הראשון- בחינת מצבה הכלכלי של המשיבה המשיבה מאשרת בתגובתה לבקשה כי מצבה הכלכלי אינו מן המשופרים (סעיפים 9 ו- 15 לתגובה).

השלב השלישי – גובה הערובה משהגעתי למסקנה כי על המשיבה להפקיד ערובה להוצאות המבקשת, אבחן להלן את גובה הערובה הנדרשת.

לאור המקובץ לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה למשיבה להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות המבקשת והנתבעת 2 בסך 100,000 ₪.

בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נידרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין.

...

דיון והכרעה הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט-1999 (התובעת היא חברה בע"מ), שלשונו כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". על אודות חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להוצאות משפט מכח סעיף 353א לחוק נקבע מבחן שלושת השלבים כדלקמן: "אשר לחיובה של החברה בהפקדת ערובה... על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בעירבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תידחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת ... הלכה היא כי בניגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית...

לאור המפורט בתגובת התובעת, שתמציתה לעיל, לא שוכנעתי כי מצבה הכלכלי כה גרוע, כפי שניסתה הנתבעת להציג בבקשתה.

במצב דברים זה ,שוכנעתי כי נסיבות המקרה דנן, כמתואר לעיל, מצדיקים את דחיית הבקשה, וכך אני מורה.