אי תשלום תנאים סוציאליים לעובד: הפרת זכויות עובדים

] "החוק נועד להבטיח את זכויות העובד המועסק על-ידי קבלן כוח אדם ורווחתו, לאור ההרעה המוחשית שחלה במצבם של העובדים המועסקים בדרך זו וההשלכות השליליות הנובעות הימנה. בתבנית העסקה זו, נתונים העובדים לעתים קרובות לניצול על-ידי תשלום שכר נמוך והעדר תנאים סוצאליים; העדר מקום עבודה קבוע ומסודר; כוח המיקוח (האישי והקולקטיבי) שלהם קטן; הבטחון התעסוקתי שלהם נעלם; וזכויות רבות – פרי מאבק של שנים – נילקחו מאותם עובדים. לשם הגשמת תכליתו של החוק ומטרתו, הותנה העיסוק בקבלנות כוח אדם בקבלת רישיון". כלומר, מטרת החוק היא להסדיר את העסקתם של עובדים במגזרים שבהם קיימת ניידות גבוהה על מנת שלא ינוצלו על דרך של קפוח זכויותיהם.

אוסיף, כי יש להבחין בין עבירה לפי חוק עובדים זרים המתייחסת להעסקת מספר עובדים זרים או עבירה לפי חוקי העבודה השונים המתייחסת להפרות במתכונת העסקת עובדים כגון: אי תשלום שכר מינימום ואי תשלום זכויות נילוות ובין עבירה לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם המתייחסת למתכונת עיסוקה של הנאשמת כקבלן כוח אדם מבלי שהתמלאו התנאים שנקבעו בחוק בנוגע לקבלת הרישיון לעסוק באספקת עובדים.

...

בהתחשב בערך החברתי העומד בבסיס העבירות, במדיניות הענישה כפי שעולה מגזרי הדין של בתי הדין לעבודה, בעובדה שמדובר באירוע אחד הכולל בתוכו העסקה של 16 עובדים, בהסכמת הצדדים בנוגע למתחם הענישה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם אמור לנוע בין 30% מהקנס המקסימלי לעבירה - 4,320 ₪ ל-60% מהקנס המקסימלי - 8,640 ₪ וכי מתחם העונש ההולם בגין העבירה שבה הורשע כל אחד משני הנאשמים הוא בין 30% מהקנס המקסימלי לעבירה - 8,760 ₪ ל-60% מהקנס המקסימלי - 17,520 ₪.

בהתחשב במכלול השיקולים שוכנעתי שאין לחרוג ממתחם הענישה במקרה זה וכי מוצדק להטיל על הנאשמים קנסות בשיעור של 50% מגובה הקנס המקסימלי לעבירה שבה הורשעו.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים המפורטים להלן: הנאשמת 1: הנאשמת תשלם קנס בסכום של 7,200 ₪ בגין עיסוקה כקבלן כוח אדם ללא רישיון בניגוד לסעיפים 2(א) ו-20(ב) לחוק.

הפרת הוראות חוק זה הפכה לשכיחה וקיים צורך מוגבר להגן על זכויות העובדים.

] "החוק נועד להבטיח את זכויות העובד המועסק על-ידי קבלן כוח אדם ורווחתו, לאור ההרעה המוחשית שחלה במצבם של העובדים המועסקים בדרך זו וההשלכות השליליות הנובעות הימנה. בתבנית העסקה זו, נתונים העובדים לעתים קרובות לניצול על-ידי תשלום שכר נמוך והעדר תנאים סוצאליים; העדר מקום עבודה קבוע ומסודר; כוח המיקוח (האישי והקולקטיבי) שלהם קטן; הבטחון התעסוקתי שלהם נעלם; וזכויות רבות – פרי מאבק של שנים – נילקחו מאותם עובדים. לשם הגשמת תכליתו של החוק ומטרתו, הותנה העיסוק בקבלנות כוח אדם בקבלת רישיון". כלומר, מטרת החוק היא להסדיר את העסקתם של עובדים במגזרים שבהם קיימת ניידות גבוהה על מנת שלא ינוצלו על דרך של קפוח זכויותיהם.

...

בהתחשב בערך החברתי העומד בבסיס העבירות, במדיניות הענישה כפי שעולה מגזרי הדין של בתי הדין לעבודה, בעובדה שמדובר באירוע אחד הכולל בתוכו העסקה של שלושה עובדים ובטענות המאשימה בנוגע למתחם הענישה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם אמור לנוע בין 30% מהקנס המקסימאלי – 4,320 ₪ ל-60% מהקנס המקסימלי – 8,640 ₪.

בהתחשב במכלול השיקולים שוכנעתי כי מוצדק במקרה זה להטיל על הנאשמת עונש הנמצאים במתחם הענישה.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמת את העונשים המפורטים להלן: הנאשמת תשלם קנס בסכום של 7,200 ₪ בגין עיסוקה כקבלן כוח אדם ללא רישיון בניגוד לסעיפים 2(א) ו-20(ב) לחוק.

הפרת הוראות חוק זה הפכה לשכיחה וקיים צורך מוגבר להגן על זכויות העובדים.

] "החוק נועד להבטיח את זכויות העובד המועסק על-ידי קבלן כוח אדם ורווחתו, לאור ההרעה המוחשית שחלה במצבם של העובדים המועסקים בדרך זו וההשלכות השליליות הנובעות הימנה. בתבנית העסקה זו, נתונים העובדים לעתים קרובות לניצול על-ידי תשלום שכר נמוך והעדר תנאים סוצאליים; העדר מקום עבודה קבוע ומסודר; כוח המיקוח (האישי והקולקטיבי) שלהם קטן; הבטחון התעסוקתי שלהם נעלם; וזכויות רבות – פרי מאבק של שנים – נילקחו מאותם עובדים. לשם הגשמת תכליתו של החוק ומטרתו, הותנה העיסוק בקבלנות כוח אדם בקבלת רישיון". כלומר, מטרת החוק היא להסדיר את העסקתם של עובדים במגזרים שבהם קיימת ניידות גבוהה על מנת שלא ינוצלו על דרך של קפוח זכוותיהם.

...

בהתחשב בערך החברתי העומד בבסיס העבירות, במדיניות הענישה כפי שעולה מגזרי הדין של בתי הדין לעבודה, בעובדה שמדובר באירוע אחד הכולל בתוכו העסקה של שתי עובדות ובטענות המאשימה בנוגע למתחם הענישה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם אמור לנוע בין 30% מהקנס המקסימאלי – 4,320 ₪ ל-60% מהקנס המקסימלי – 8,640 ₪.

בהתחשב במכלול השיקולים שוכנעתי כי מוצדק במקרה זה להטיל על הנאשם עונשים הנמצאים במתחם הענישה.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם קנס בסכום של 6,480 ₪ בגין עיסוקו כקבלן שירות ללא רישיון בניגוד לסעיפים 2(א), 10א(א) ו-20(ב) לחוק.

יצוין עוד, כי הנתבעת הגישה תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה (סע"ש 17067-07-20), בה ייצגה את האח כלפי התובע, במסגרתו עתרה לתשלום בגין זכויותיו של האח בעקבות העסקתו בעסק, ובכלל זה הלנת שכר, אי מסירת תלושים, אי תשלום זכויות סוציאליות (להלן : "ההליך באיזורי לעבודה").

סבורני כי התנאי של "עניין צבורי" מיתקיים בעניינינו, שכן הפירסום נעשה במסגרת עיסוקה של הנתבעת כעורכת דין, בהתייחס לעובדים שזכויותיהם הופרו ע"י הנתבע.

...

סבורני כי התנאי של "עניין ציבורי" מתקיים בענייננו, שכן הפרסום נעשה במסגרת עיסוקה של הנתבעת כעורכת דין, בהתייחס לעובדים שזכויותיהם הופרו ע"י הנתבע.

סבורני כי בחינת עוצמת הפרסום ומרכיביו למול עוצמת האמת בעצם הפרסום, מלמדת כי הפרסום חוסה תחת הגנת סעיף 14 לחוק, כפי שהיתה ידועה לנתבעת במועד הפרסום.

סוף דבר – אני מורה על דחיית התביעה.

בנוסף, נכתב כי במהלך אותה שנה, הפרו הזכיינים את הסכמי הזיכיון עקב שתיית אלכוהול והעלבת עובדים, איחור בתשלומים בגין דמי השכירות לבעלי הנכסים, איחור בתשלום לספקים של רשת 110, היתנהלות רשלנית ולא ראויה מול אנשי המיקצוע שהרשת סיפקה לזכיינים בקשר עם ביצוע הליכי ההקמה והשיפוץ של הסניפים, שגרמה לעיכובים לא פרופורציונאליים בפתיחתם של הסניפים ובתפעולם, וכן ניסיון להעביר או להמחות את זכויות הזכיינים לצד שלישי, ללא קבלת הסכמתה של רשת 110.

בהקשר זה יצוין כי סעיף 25.2 להסכם הזיכיון קובע כי "הזכיין יעמוד בכל הקשור ביחסיו מול עובדי המסעדה בדרישות כל ההוראות, החוקים והתקנות החלים על יחסים שבין עובד ומעביד על פי דין, ולרבות, ללא הגבלה, דיני העבודה וההגירה (ככל שעבדו במסעדה עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושבי קבע). הזכיין ינקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך עמידתו בדרישות הדין, ויקפיד על שמירת זכויות עובדי המסעדה על פי דיני העבודה (לרבות אך לא רק כל זכות על פי דין לשכר, שעות עבודה ומנוחה, הבראה, חופשה שנתית ותנאים סוצאליים אחרים)". אין חולק כי על מעסיק מוטלת חובה, על פי דין, לשלם שכר לעובדיו.

אולם, השאלה העומדת לדיון היא האם התובעים הפרו את הסכם הזיכיון; ומשסעיף 25.2 הנ"ל לא הוגדר כסעיף שהפרתו עולה כדי הפרה יסודית של ההסכם (להבדיל מסעיפים אחרים שלגביהם נכתב כי הפרתם תהווה הפרה יסודית של ההסכם ועילה לביטול הזיכיון), אזי לא ניתן לקבוע כי ההפרה בדמות אי תשלום השכר לעובדים כדבעי, עולה כדי הפרה יסודית של ההסכם.

...

סוף דבר התביעה הראשית, שהוגשה על סך של 2,293,190 ₪, מתקבלת בשוליה, אך ורק ביחס לראש הנזק העוסק בלשון הרע ועגמת נפש ואף זאת תוך פסיקת פיצוי זניח לעומת מה שנתבע.

יתר התביעה – נדחית.

על כן, התובעים ישלמו לנתבעים את הוצאות שכר טרחתם הנ"ל, בסך של 119,874 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.6.21 ועד התשלום בפועל.