אי תשלום תוספת שכר על עבודה בשבתות וחגים

התובע לא חזר לעבודה עקב הלנות חוזרות בשכרו, על שכרו ששולם בצ'קים דחויים לשנה אחת.

האם קיימת הצדקה להפחתה או ביטול של פצויי הלנת שכר סעיף 18 לחוק הגנת השכר קובע: "בית דין איזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האיזורי, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". בהתאם להלכה שנפסקה בפסק דין ע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים - ג'וליה מימון, מיום 29.11.00, על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לעניין קיום הנסיבות שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר.

מאחר שלא שולמו במהלך תקופת העבודה תוספות בגין עבודה בשבתות ובחגים, הסכים ב"כ הנתבעים כי התובע עבד בממוצע כשעתיים בימי שבת ולכן שולם לו סך של 9,625 ₪ בגין 250 שבתות במהלך כל תקופת העבודה וכן סך של 1,078 ₪ בגין עבודה בימי החג (שעתיים כל יום).

...

אולם, הלכה זו חלה כאשר חלק העובד נוכה משכרו ולא הועבר לקופה/קרן פנסיה, ואין זה המקרה שלפנינו שבו לא נוכה כל סכום משכר התובע, אשר סוכם איתו על "שכר נטו". על כן, דין טענת התובע בעניין זה להידחות.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 25,000 ₪ בגין פיצויי הלנת שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 8.6.16 (מועד הגשת התביעה) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו-כן, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התביעה כנגד נתבע 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

הנתבעת טענה ביחס לחישובי התובע את גמול השעות הנוספות המגיע לו, לטענתו, כי סוכם עימו על שכר בגובה 27 ש"ח אשר עם הזמן הועלה ועמד במועד סיום העבודה על 30 ש"ח. עוד סוכם עם התובע כי בגין כל שעת עבודה יקבל "תוספת גלובלית שעתית בגין עבודה בשעות נוספות, שעות שבת ועבודה בחגים. תוספת זו עמדה על סך של 5 ש"ח לשעת עבודה". התוספת הגלובאלית הנטענת שולמה באמצעות הטיפים שהתקבלו אצל התובע והנתבעת פיקחה, כך על פי כתב ההגנה, כי הטיפים "מכסים את התוספת הגלובאלית". הובהר לתובע, כי ככל שהטיפים לא "כיסו" את התוספת הגלובאלית עליו לדיווח לנתבעת, אלא שהתובע מעולם לא התלונן שהטיפים אינם "מכסים" את הגמול הגלובאלי המגיע לו ומכאן, שלא הוחסר ממנו דבר.

אלא מאי? טוען התובע, כי הגמול הגלובאלי, אותה תוספת שבאה "במקום" תשלום עבור שעות שבת ושעות נוספות כלל לא שולמה לו אף שעל פני הדברים נדמה מעיון בתלוש השכר, כי מדי חודש בוצע תשלום שכונה "ת. גלובאלית שליח" בגובה מכפלת 5 ש"ח במספר השעות ה"רגילות" שעבד באותו חודש.

...

בעניננו, לא מצאנו לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה.

סיכומו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 23,222.41 ש"ח כמפורט לעיל.

עם זאת, התנהלות הצדדים במהלך הדיון, האופן בו התבטאו זה כלפי זו והקשיים שהערימו בניהול ההליך הביאו אותנו לכלל מסקנה, שאין מקום לפסוק לתובע סכומים נוספים.

לפני בית הדין תביעת התובעת לפצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום בגין שעות נוספות, שעות שבת, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה, תוספת ותק, פיצוי בגין תלושי שכר שאינם תקינים, פיצוי בגין העסקה בנגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, אפליה על רקע מיגדרי, נזק לא ממוני, עוגמת נפש, החזר הוצאת לרו"ח בגין עריכת החישובים לצורך הגשת התביעה, הלנת שכר והלנת פצויי פיטורים.

לטענת התובעת, בתלושי השכר אין פירוט לגמול שעות נוספות בתעריף 125%, 150% ושעות נוספות בשבת, כנדרש, אלא מופיעה שורה אחת "שעות נוספות". התובעת העריכה כי הסכום שלא שולם בגין שעות נוספות עומד על סך של 44,588, בהתאם לתחשיב שהגישה (נספח 5 לכתב התביעה).

לגירסתה היתנגדה לתשלום פדיון החופשה באופן זה, והיא ויתר המדריכים פנו לנתבעת בעיניין זה שכן הראציונאל העומד בבסיס הגדרת המונח "חופשה" הוא מתן אפשרות אמיתית לעובד לצאת לחופשה על מנת לאגור כוח, מבלי שיפסיד משכרו, ואין מטרת המחוקק להוסיף על שכרו של העובד, מבלי שניצל את החופשה בפועל.

...

סוף דבר התביעה נדחית ביחס לרכיבים הבאים: אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום בגין שעות נוספות, שעות שבת, הפרשות לפנסיה, תוספת ותק, פיצוי בגין העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, נזק לא ממוני, עוגמת נפש, החזר הוצאת לרו"ח בגין עריכת החישובים לצורך הגשת התביעה, הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים המפורטים מטה: בגין הפרש דמי הבראה סך של 416 ₪.

בשים לב לכך שעיקר הרכיבים נדחו, ולפער התהומי בין היקף רכיבי התביעה וסכום התביעה שהועמדה על סך של 218,857 ₪ לבין היקף הרכיבים שאושרו והסכומים שנפסקו לטובת התובעת בפועל, ונוכח הפסיקה בעניין זה , התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 2,500 ₪.סכום זה ישולם תוך 30 יום .

המחלוקות בתיק: האם הנתבעים פגעו בשמו הטוב ובכבודו של התובע והפרו את חוק איסור לשון הרע, בלא שיש בידיהם הגנה לפי החוק? או האם כטענת הנתבעים – לא הופר חוק איסור לשון הרע ו/או קמה להם הגנת "אמת דברתי"? ככל שייקבע, כי הנתבעים או מי מהם הפרו את חוק איסור לשון הרע – מהו הפצוי שהתובע זכאי לקבל מהנתבעים או ממי מהנתבעים, ללא הוכחת נזק? האם יש להוציא צו המחייב את הנתבעים או מי מהם לפרסם הודעת היתנצלות? האם יש להורות לנתבעים לפרסם בקרב עובדי הנתבעות 1-2 הודעה בדבר ביטול האיסור המגביל את התובע מלעשות שימוש במתקני ימקא? האם התובע ביקש להאריך את שרותו מעבר לגיל הפרישה? האם הנתבעים הפרו את חובתם לשקול בקשה להארכת שירות, בהתאם לאמות המידה המתחייבות מהפסיקה? האם ניתנה הבטחה המחייבת ששירותו של התובע יימשך מעבר לגיל הפרישה? האם התובע זכאי לפצוי בגין הפסקת עבודתו בגיל פרישה ומהו הפצוי שיש לפסוק לתובע? האם התובע היה זכאי להיות מבוטח בביטוח פנסיוני בקרן מבטחים הותיקה החל משנת 1979 והאם הנתבעת 1 פעלה שלא כדין כאשר החלה לבטח את התובע רק בשנת 1989? האם הודעת מנכ"ל ימקא לחברת מבטחים על ביטול חברותו של התובע בקרן, בשנת 1994, נעשה שלא כדין ובנגוד להסכם קבוצי? האם נגרם לתובע הפסד פנסיוני? ואם כן – מהו סכום הפצוי שהתובע זכאי לקבל? האם כטענת הנתבעים, תביעתו של התובע בעילה זו היתיישנה, או שכטענת התובע, יש לדחות את טענת ההתיישנות? האם כטענת התובע, במסגרת עבודתו תחת הנתבעת 2, הוא היה זכאי לקבל תוספת ותק גם על יסוד שנות הותק תחת הנתבעת 1? או כטענת הנתבעים, התובע זכאי לתוספת ותק רק בגין שנות עבודתו תחת הנתבעת 2? מהי תוספת הותק לה זכאי התובע בגין התקופה הרלוואנטית? האם התובע זכאי להפרשי שכר בגין אי תשלום תוספת וותק מלאה ומהו סכום הפרישי השכר? ככל שהתובע זכאי להפרשי שכר בגין תוספת ותק – מהו סכום ההפרשים בפיצויי הפיטורים ובהפקדות לפנסיה ולקרן ההשתלמות שהתובע זכאי לקבל? האם השכר הקובע לעניין פצויי פיטורים,, פנסיה וקרן הישתלמות צריך לכלול גם את רכיבי השכר המכונים "מתנות", "שר"פ", "רכב ניידות" ו- "טלפון", כולם או חלקם? האם כטענת התובע, מדובר ברכיבים קבועים ובלתי מותנים, או כטענת הנתבעים, מדובר בתוספות אותנטיות? ככל שמדובר ברכיבם שצריכים להיכלל בשכר הקובע, כטענת התובע, מה סך ההפרשים שיש לפסוק לתובע בגין פצויי פיטורים, פנסיה וקרן הישתלמות? האם מתכונת עבודתו של התובע כללה עבודה בשעות נוספות, או כטענת הנתבעים התובע לא עבד שעות נוספות? האם כטענת הנתבעים, משרתו של התובע הייתה משרת אמון, שאינה ניתנת לפיקוח, ושאינה מזכה את הנושא בה בגמול שעות נוספות או בגמול עבודה בשבתות ובחגים? או האם, כטענת התובע, משרתו אינה נמנית על החריגים הפוטרים מתשלום גמול בעד עבודה בשעות נוספות? ככל שהתובע זכאי לגמול בעד שעות נוספות – מהו סכום הפרישי השכר שהתובע זכאי לו בגין עילה זו ב- 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה? האם התובע זכאי לקבל פצויי פיטורים מוגדלים, בהתאם לעיקרון השויון ועל יסוד נוהג במקום העבודה, או האם כטענת הנתבעים – לא קיים נוהג ולא קיימת זכות לפיצויים מוגדלים? ככל שטענת התובע תיתקבל, מהו סך הפיצויים המוגדלים שהתובע זכאי להם, לאחר ניכוי סכומי הפיצויים ששולמו או שוחררו לתובע? האם שולמו לתובע דמי הבראה בחסר ואם כן, מהו ההפרש שהתובע זכאי לו? האם התובע זכאי לפיצויים בגין הפרת חובות תום הלב וההגינות על ידי הנתבעים ובגין גרם עוגמת נפש על ידי הנתבעים? עיקר טענות הצדדים: לטענת התובע, הנתבעים הפרו את חוק איסור לשון הרע, זאת כאשר הנתבע 3 פעל כדי להשפילו לעיני עובדי הנתבעות וחבריו לשעבר לעבודה ופעל לעשותו לבוז וללעג מצידם.

לא זו בלבד שהתובע במהלך תקופת עבודתו לא נידרש לעבודה בשעות נוספות אלא שהוא כלל לא דרש תשלום עבור עבודה מסוג זה. עבודתו של התובע הייתה משרת אמון ומשכך לא חל על עבודתו חוק שעות עבודה ומנוחה.

...

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 2,805 ₪ בגין רכיב זה. פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב וחובת ההגינות למרות כל האמור לעיל, לא מצאנו כי יש לפצות את התובעת מעבר לסכומים שפסקנו, גם בגין עגמת נפש.

סוף דבר: הנתבעות 1-2 ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: · הפרשי שכר בגין תוספת ותק – 41,073 ₪.

בנוסף, הנתבעות 1-2 ישלמו לתובע תוך 30 יום סך של 30,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מאחר שלא הוכחה עילה להרמת מסך ו/או אחריות אישית של הנתבע 3 , וכן מכיוון שעוולת לשון הרע בוצעה לא רק על ידי הנתבע 3, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע 3 באופן אישי להידחות.

יש לציין כי בהליך אחר שנדון בבית הדין לעבודה בבאר שבע, תביעה להכרה בתשלומים מסוימים כחלק מבסיס השכר לתשלום דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, קבעה כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם שדמי האש"ל ששילם המכון לעובד אחר, בנסיבות דומות לעניינינו, הנם תוספת שכר במסווה (בל (ב"ש) 57588-05-18 מאיר רוונסארי - המוסד לביטוח לאומי (20.5.21)).

יש לציין כי המכון גם טען שחוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א-1951 (חוק שעות העבודה והמנוחה) לא חל על עבודת התובע בחו"ל. ברם, טענה זו הועלתה באופן סתמי, מבלי לנמק.

סכום זה יישא הפרישי הצמדה וריבית מיום 16.8.14 (אמצע תקופת העבודה); סך של 19,541 ₪ בגין אי תשלום גמול שעות נוספות וימי מנוחה עבור עבודת התובע בימי שישי ושבת בחו"ל. סכום זה יישא הפרישי הצמדה וריבית מיום 1.4.13 (אמצע התקופה הרלוואנטית – תקופת העבודה בחו"ל); סך של 531 ₪ עבור אי תשלום תוספת גמול שעות נוספות בערבי חג. סכום זה יישא הפרישי הצמדה וריבית מיום 1.4.13; סך של 3,735 ₪ עבור עבודה בימי חג. סכום זה יישא הפרישי הצמדה וריבית מיום 1.4.13; סך של 8,223 ₪ השלמת פצויי פיטורים.

...

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהמכון זיכה את התובע בימי חופשה עבור עבודתו בשבת בחו"ל. בהתאם לכך, טענות התובע, כמו גם תחשיבו, אינו ברורות והתובע לא הוכיח את תביעתו ברכיב זה והתביעה לתשלום הפרשי ימי חופשה - נדחית.

לפיכך, לא דנו בטענות הצדדים בעניין זה. אשר לתביעה להלנת שכר, הרי שזו התיישנה ובלאו הכי, מצאנו שנפלה מחלוקת כנה בין הצדדים שאינה מצדיקה לפסוק סעד זה. התביעה שכנגד כאמור, המכון טען שהתובע חייב להשיב לו סך של 35,825.8 ₪ בגין השתתפותו בעלות הלימודים של התובע, כיוון שהתובע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי המכון.

סוף דבר על המכון לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 16,367 ₪ בגין אי תשלום שעות נוספות בישראל.