ביום 2.7.2022, בעקבות חובות שהחלו להווצר לד.ב. בשל רכישות אותן ביצע הנאשם באמצעות כרטיסי האשראי, פנתה ס.ד. אל הנאשם ואמרה לו שלד.ב. חזרו התקפי החרדה, כי היא חוששת לו ולא רוצה שתגרמנה לו בעיות בהוצאה לפועל ובבנק, וכי ד.ב. מעריך את הנאשם אך חושש מאוד.
ההגנה חזרה וציינה כי הנאשם הציע פיצוי בשלב המו"מ. נטען שהנאשם ביצע את העבירות בשל משבר כלכלי שחוה בעסקיו – חברת ניקיון שהיה בעליה קרסה, וחובות שצבר הלכו ותפחו והניבו הליכי גביה וצוי מאסר בגין אי תשלום מזונות.
...
בכלל זה יצוין שהנאשם הורשע בעבירות לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, העוסק במקרים בהם הסחיטה צלחה והעונש המרבי הנלווה לו גבוה מן העונש בגין העבירה שברישא לסעיף זה.
במכלול השיקולים, אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשים מושא האישום הראשון כולל מאסר לתקופה שבין 20-40 חודשים, לצד מאסר מותנה שנועד להתמודד עם החשש להישנות מקרים דומים, קנס שיבטא את המניע הכלכלי למעשים ואת הרווח הניכר מגניבת רכב ששוויו מאות אלפי שקלים, ופיצוי.
אני סבור שגם בעניינו של הנאשם יש לאמץ מתחם זה.
קביעת העונש
בהתאם לסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, מצאתי לגזור עונש כולל לכל העבירות, שביצע הנאשם.
לא הוצגו בפניי נתונים מדויקים בדבר תקופות המעצר בהליך זה. על כן, אני קובע כי מתקופת המאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם בגין הליך זה, לפי רישומי שב"ס.
שנת מאסר, אותה ירצה הנאשם אם ישוב ויעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר על אחד מסעיפי העבירות, בביצוען הורשע בהליך זה. זאת, למעט עבירות של ניסיון לשידול לידיעות כוזבות בעבירת פשע ושל הפרת הוראה חוקית.
