לפני בית הדין מונחים כמה ערעורים על כמה החלטות של בית הדין כדלהלן:
מינוי ארבעת הנאמנים שהומלצו על ידי הראשון לציון ולאחר מכן מינוי שלושה נאמנים, מינוי שנעשה שלא לפי שטר ההקדש;
דחיית בקשת הגבאים לפטר את הנאמנים הנזכרים מפני שלא קיימו נאמנותם ומעשיהם גרמו נזק להקדש;
הקביעה שלגבאים אין מעמד כנאמני ההקדש;
ההחלטה המורה על פתיחת חשבון בנק אחד, לשם יוכנסו כל הכספים שנגבו מתרומות לבית הכנסת, ושהאחראים והמוסמכים להוציא כספים יהיו הנאמנים בלבד ולגבאים אין סמכות בעינייני הכספים, אלא מה שירשו להם הנאמנים;
כנוס דיון דחוף בהתראה של יום אחד, עקב אי־תשלום חשבון חשמל – לדיון לא הופיעו הגבאים ובא כוחם, לדבריהם – עקב התחייבות קודמת; קיום דיון במעמד הנאמנים וללא נוכחות הגבאים, ומתן החלטה ללא שמיעת עמדת הגבאים;
מתן תוקף להסכם בין הנאמנים לשוכר, ללא שמיעת הצדדים ובנגוד להסכמות דיוניות מפורשות – לטענת הגבאים ההסכם פוגע בקדושת בית הכנסת, גורם לחילול שבת בבית הכנסת ומונע את תפעולו בשבת;
החלטת בית הדין האיזורי שלא לפסול עצמו מלדון, למרות הצהרותיו שאין לו שיקול דעת וכל החלטותיו הן לפי הוראות הראשון לציון שאין הוא יכול לסטות מהן.
גם טענות הממונה על ההקדשות שלפיהן קופת ההקדש ריקה, הזכיין לאירועים אינו עומד בתנאי ההסכם ולא שילם דמי שכירות וארנונה כפי שהתחייב, יש עיכוב בתשלום משכורות לעובדי ההקדש והגבאים שוקלים לסגור את שערי בית הכנסת – 'מתכתבת' עם טענות הגבאים, ומורה לכאורה שמי שנעשו ממונים על ההקדש על ידי בית הדין ניטרלו את הגבאים מחד גיסא, כשמאידך גיסא אין הם מתפקדים.
הגבאים אחראים לנהל את בית הכנסת בתבונה ובאחריות, ולא להוציא הוצאות מיותרות שלא בהתאם להכנסות!
ההסכם להשכרת שטח בית הכנסת לאירועים וחתונות, יבוטל לאלתר, כאשר כל ההכנסות שהתקבלו עד כה מההשכרה הנ"ל, יועברו לחשבון בית הכנסת שמנהלים הגבאים.
...
יש לציין שעיקר התעוררות התובע לשינוי המצב בשל פגיעה בקדושת בית הכנסת והפעולות שפעל באמצעות בא כוחו טו"ר חנניה צפר הם נכונות, מוצדקות ובאות ממקור טוב, ואכן הנתבעים לא חלקו על עיקר טענותיו ובסופו של דבר הצטרפו לתביעתו, גם בית הדין הסכים עקרונית שהתביעה לתיקון המצב צודקת.
השכרת המקום הביאה תקלות חמורות וחילול קדושת בית הכנסת, ולכן אנו מצפים שלא ישכירו את המקום אלא לצורך גדול, לאחר שבית הדין יבחן את חוזה ההשכרה, לאחר שבחוזה יוכנס סעיף שבית הדין יכול, באופן חד־צדדי וללא קיום דיון הוכחות וכו', לבטל את חוזה השכירות, וכן לאחר שהשוכר יפקיד בבית הדין ערובה בסכום גבוה ביותר, ובית הדין יוכל לחלט את כספי הערובה לפי שיקול דעתו הבלעדי, אם השוכר או מי מטעמו, ינהגו באופן שאינו מכבד את קדושת בית הכנסת!
בנוסף – סעיפים א–ד במסקנות הנ"ל חלים לאלתר, וכן סעיף ט למסקנה הנ"ל.
באשר לסעיף ז הנ"ל – הואיל והנאמנים מסיימים את תפקידם במאי 22, דהיינו עוד מספר חודשים, ולאור האמור לעיל, איני מוצא מקום להעבירם מתפקידם כעת.
בנוגע להצעת הגר"צ בן יעקב כי נוכח הקלקולים שאליהם הביאה הגישה שעשתה את מיצוי הרווחים – ולו גם למטרות טובות – עטרה לראשה, על חשבון ייעודו המרכזי של בית הכנסת ועל חשבון שמירת קדושתו, יש להקפיא למשך שלוש שנים כל עיסוק ממין זה:
סבורני כי במישור העקרוני יש טעם בדבר, כדי לרפא את החולי הקיים עתה בהתייחסות לבית הכנסת כאל משאב נדל"ני ועל דרך דברי הרמב"ם (הלכות דעות פרק ב הלכה ב) בעניין מי שנטה באחת מן הדעות לדרך רעה, שאף שהדרך הבינונית היא הטובה, מכל מקום זה שנטה ממנה צד אחד "ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה". אך עם זאת איננו יכולים לקבוע קביעה קטגורית כאמור שכן איננו יכולים לשלול את החשש והאפשרות שהוצאות וחובות שישנם או שייווצרו יביאו לידי כך שאם לא יושכרו חלקים מן ההקדש – יקרוס ההקדש ובית הכנסת כולו, או כי אי־מיצוי זכויות בנייה יביא לנזק בלתי־הפיך להקדש.
לפיכך סבורני כי האיזון הראוי הוא כי כל החלטה בדבר השכרה של חלק זה או אחר מנכסי ההקדש תתקבל – אם תתקבל – במשך שלוש שנים אלה רק אם יסכימו לה כל נאמני ההקדש פה אחד או שתאושר על ידי בית הדין לאחר שיבחן אותה לגופה.
