אי תשלום חשבון חשמל בדירה שכורה

עוד לטענתם, הם אינם מחויבים להעביר על שמם את מונה החשמל, בטרם תוקנו הליקויים במערכת החשמל הגורמים לחיוב מופרז בגין צריכתו, וממילא דרישת התובעים לפינויים מהדירה בגין אי-תשלום חשבון חשמל, אינה הגיונית.

בעיניין דומה (שעסק באי תשלום דמי שכירות), נקבע תא"ח (שלום ת"א) 19032-10-15 גלאקסי נכסים ונדל"ן (1996) בע"מ נ' עלית שירותי רפואה בע"מ (29.12.2015)‏‏ : "ביסוד טענתה של הנתבעת מצוי רעיון ולפיו פגעה התובעת ביחסים החוזיים פגיעה נטולת-תקנה. זו עשתה את החוזה לאַיִּן. היא שללה מן הנתבעת כל הנאה מן המושכר. באותה מידה, איפוא, אין הנתבעת נידרשת לקיים את חלקה בהסכם ולשלם לתובעת דמים של שכירות. דא עקא כי באותה נשימה מבקשת הנתבעת לקיים את החוזה בכך, שמוסיפה היא להחזיק במושכר. דומה כי אין לך היתנהלות נפסדת מזו. הנאתה של הנתבעת משני העולמות וכפייתה, כך ולא פחות, על התובעת את נוכחותה במושכר – נוכחות-חינם היא – אינה מופת של תום-לב. רחוקה היא מכך" דרישתם של הנתבעים לקיום חוזה השכירות כך שלא יפונו מהמושכר, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם סירובם להעביר על שמם את חשבון החשמל, ולשאת בעלות צריכת החשמל במושכר, חובות המוטלות עליהם מכוח חוזה השכירות.

...

יוצא אפוא, כי רק הגשת כתב התביעה הביאה לסילוק החוב, ותשלום ועד הבית עד לתום תוקף תקופת השכירות.

לפיכך, הנני מורה כדלקמן: 16.1 לפנות ולסלק ידם של כל הנתבעים וכל אדם מטעמם מדירה מס' 9 ברחוב קק"ל 19 קריית ביאליק, והידועה כגוש 11538 חלק מחלקה 24 .

את עדותה בפני פתחה הנתבעת בטענות לגבי אי עמידת התובעים בהתחייבותם לשלם את חשבונות המים, החשמל והארנונה של הדירה בזמן עוד בתחילת תקופת השכירות, עד כי הוטל עיקול על חשבונה בשל העובדה שחשבונות הצרכן הנ"ל נותרו רשומים על שמה.

בהתייחסותם לטענות הנתבעת בדבר אי תשלום חשבונות המים, החשמל והארנונה, טענו התובעים כי מדובר היה בתקלה שאירעה עקב סרוב הרשות להעביר את חשבונות הצרכן על שמם בהיעדר התייצבות של הנתבעת במעמד קריאת מוני החשמל והמים וכי בהמשך הוסדרה התקלה וכל החשבונות שולמו במועדם (ר' ת/2).

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיות שהוגשו ונשמעו מטעמם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל ברובה.

במצב דברים זה, לנוכח גרסת התובעים שנשמעה לי מהימנה ומשכנעת לפיה גם לאחר שהנתבעת חזרה בה ודרשה מהם למצוא עבורה שוכרים חלופיים תחתם, הם הצליחו להגיע איתה להסכמה שדמי השכירות ישולמו על ידם עד 1.1.17, ולאור עדות הדייר הפוטנציאלי שסיפר על הקשר שהיה לו עם הנתבעת ועל אי התקדמות תהליך ההתקשרות מבחינתה אל מול הכחשתה הנמרצת של זו את האפשרות שדבר כזה בכלל קרה, הכחשה שהתמוססה מעט בהמשך, אני סבורה כי דרישת התובעים להשבת דמי השכירות שנגבו מהם על ידה ביתר בדרך של הפקדת השיקים שלהם ללא רשותם, בדין יסודה.

משכך החלטתי לקבל את התביעה ברובה ואני מורה לנתבעת להשיב לתובעים את הסכום היחסי של 2,056 ₪ בעד התקופה מאז 1.11.17 ועד 17.1.17 וכן את דמי השכירות המלאים בסך 3,750 ₪ שהיא גבתה מהם עבור התקופה מאז 17.1.17 ועד 17.2.17 ובסה"כ 5,806 ₪.

טענות הצדדים התובעת טוענת כי לאחר שלא שילמה חלק מדמי השכירות עבור חודש מרץ 2020, התובע ניתק את אספקת המים לדירה ובהמשך את אספקת החשמל, דבר שגרם לה ולילדיה נזקים רבים ועוגמת נפש.

עוד טוען הנתבע, כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר הנזקים שנגרמו לה. הנתבע מוסיף כי לתובעת עומד חוב בסך כולל של 47,000 ₪, בגין אי-תשלום השכירות, אי-תשלום חשבון החשמל, וכן תשלום עבודות צבע וניקיון שבוצעו במקום ותשלום דמי הפרה עד יום הפינוי.

...

בצלאל הוסיף והעיד כי לאחר שהפקיד בידי התובע שיקים לכיסוי חוב השכירות של התובעת, הנתבע הסכים להיפגש עמו ולתת לו את הביטחונות של התובעת, אך לבסוף מיאן לעשות כן. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדים ולאחר שקילה של הטענות והראיות שהוצגו, החלטתי להורות לנתבע לשלם לתובעת פיצויים בגין הנזק שנגרם לה עקב התנהלותו, גם אם בסכום נמוך משמעותית מסכום התביעה.

לו רצה התובע לפנות את דירתו ולהשכירה לאחר (ונראה שכך היה, כאמור) היה עליו לפעול באמצעות הכלים שמקנה הדין לשם כך. משלא עשה כן הנתבע ובחר לנתק את הדירה מחשמל וממים, אני קובע כי הופרה חובת תום הלב בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) הנ"ל, החולשת על קיום החוזה על כלל שלביו.

התוצאה: הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 5,850 ₪ תוך 30 יום.

בכתב התביעה עתרו התובעים לקבלת הסעדים שלהלן: תשלום פיצוי מוסכם בסך של 125,000 ₪ המהוה 10% מהתמורה החוזית; הפרש בגין דמי שכירות בתקופת האיחור במסירה בסך של 20,516 ₪; פיצוי בסך של 7,500 ₪ מכך שלא היתה מערכת סולארית מותקנת בעת קבלת הדירה סך שך 1500 ₪ לחודש עד הפעלת המערכת הסולארית סכום של 6,501 ₪ בגין חלק יחסי והוצאות שוטפות באחזקת הבניין המשותף פיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש פיצוי בסך של 172,000 ₪ בגין דמי שימוש בדירה פיצוי בסך של 32,399 ₪ בגין הצמדת מחירים שנדרשו לשלם בגלל איחור במסירה.

כמו כן התובעים לא פעלו להקטנת הנזק ולא שילמו את התמורה כדי לחסוך הפרישי מדדים, אף שאפשרות זו היתה פתוחה בפניהם.

הפרשים בתשלום חשמל בהעדר מערכת סולארית: התובעים טענו כי שילמו עבור חשבון החשמל בדירה תשלומים ביתר, עקב אי הפעלת המערכת הסולארית.

...

ראשית, אני סבורה שניתן לראות בראש נזק זה כנכלל בפיצוי המוסכם, כפי שציינתי לעיל ביחס לתביעה לנזק לא ממוני בגין תקופת האיחור.

התביעה בראש נזק זה נדחית.

סיכום: התביעה נדחית על כל רכיביה.

המשיבה טענה כי בנגוד לטענתו היחיד מתגורר בדירת אמו בעיר אשקלון ואינו משלם דמי שכירות ועל פי המסמכים שהגיש אמו היא המשלמת את תשלום חשבון החשמל בדירה כמו גם את חלקה בערבות להלוואה בבנק הפועלים.

...

בהחלטתי מיום 9.2.23 קבעתי כי "ההליך נמצא בתחילתו ואני סבור כי נכון ליתן ליחיד את האפשרות לפעול להסרת מחדליו בעניין זה, אך כבר כעת יובהר ליחיד כי לא ניתן לקבל מצב שבו הוא עושה דין לעצמו ולא משלם מזונות בהתאם לצו ולמעשה יוצר חוב תוך כדי הליך, קל וחומר חוב מזונות. לאור האמור ועד למתן החלטה אחרת על היחיד לפעול בהתאם לצו לפתיחת הליכים. היחיד והמשיבה יגישו תגובות משלימות עד ליום 23.2.23 ... הנאמנת תגיש תגובתה בעניין עד ליום 2.3.23". בקשת היחיד ביום 23.2.23 הגיש היחיד תגובה משלימה ובקשה לקציבת מזונות שבה פירט על מבנה התא המשפחתי הנוכחי (כפי שפורט מעלה), טבלת הוצאות וכן פרטים נוספים לגבי הרכוש שלו.